Page 548 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜‪Á‬‬

‫שעתיה זמניה להוציאו מ הבית א"כ ג מעיקרא לא‬ ‫איתרעי לא תחזור המתנה שנת לה בהיותה אהובתו‬
‫זכה בקשוט הבגדי כי יודע הי' כי היו בכא ומחר‬ ‫כמ"ש גאוני מסברא הנ"ל‪.‬‬
‫יאמר לו שלח ופוק‪ ,‬אבל סת אשה דלאו לגירושי‬
‫קיימא זכתה בהנאת קשוט המלבושי הללו עד‬ ‫‪ „"ÚÙÏÂ‬להוציא סברת הגאוני מסוגי' דשמעתא‬
‫שיבלו והיינו טעמא נמי דמקצת פוסקי' דס"ל‬
‫דמלבושי שבת ורגל שמי ג לגרושה היינו משו‬ ‫בשג יש תימה על הרי" שכ' שמעינ‬
‫שאפשר שהבעל לא יתנ במתנה כ"א שהשאיל אות‬ ‫מינה מא דמגרש איתתיה מדעתיה דנפשיה וכו'‬
‫להאשה וכל זמ שיצטרכ יכול למכר ולמשכנ‬ ‫וצ"ע אי שמעינ הא משמעתי ‪ ,‬אדרבא משמעתי‬
‫לפי הדעת הזאת שהרי נשארו ביפיי זמ רב אבל‬ ‫משמע איפכא וכמ"ש הרז"ה מלקיטו דנפיק נמי‬
‫בגדי חול שניתנו לטבועי והמה כלי והולכי ע"כ‬ ‫מדעתי' דמרי' ביתי' ונהי שהרמב" חילק ביניה‬
‫לטבועי ניתנו‪ ,‬וסברא זו רמוזה בלשו רמב"‬ ‫מ"מ הא לא נשמע מהדא שמעתא‪ ,‬ג על הש"ס יש‬
‫לתמוה קצת מאי קאמר אי מעיינתו בה הלכתא‬
‫כמוב ‪ ,‬כנ"ל כוונת הרי" ‪.‬‬ ‫כוותי' דרב משמע אי מעיינת בה במתנית יהי‬
‫הלכתא כרב וזה ליתא דנהי ממתני' ליכא תיובתא‬
‫‪ ‰ ‰Â‬במתנה שנתנה האשה או קרובי להבעל לא‬ ‫לרב מ"מ סיעתא נמי לא הוה לא לדמר ולא לדמר‬
‫ומסתמא הדר לכלל הלכתא כשמואל בדינא‪.‬‬
‫הוזכר בש"ס וגאוני אבל כ' מהר"א מזרחי‬ ‫ונלע"ד דהי' קשה לר"נ מ"ט נקיט מתני' דוקא בגדי‬
‫בתשו' סי' י"ז אפי' א מגרשה לדעתו מבלי שסרחה‬
‫עליו מ"מ הכל שלו ואינו מחזיר כלו ומייתי לי'‬ ‫אשתו ולא סת מה שנת לאשתו אי לו לגזבר‪.‬‬
‫מק"ו דמנות לאשה מסתמא דעתי' למיק קמי'‬
‫אפ"ה זכתה במתנה מכ"ש דמתנות שנתנו להחת‬ ‫‡‪ Î"Ú‬משו דזה פשוט הוא דאטו אד הנות‬
‫דמשו אקרובי דעתיה הוא מכל שכ שיהיה שלו‪.‬‬
‫והסכימו כ בתשוב' מהר"א ששו ח"א סי' נ"ד‬ ‫מתנה לחברו יקדיש נכסיו אח"כ ויוציא‬
‫ובסי' נ"ה הגאו מה' צבי והרב המחבר בלי פקפוק‪,‬‬ ‫מבעל המתנה וא בבגדי אשתו שאינ מתנה גמורה‬
‫ולא הי' צרי לק"ו‪ ,‬כי פשוט הוא מאותו טע‬ ‫דהרי לא נית לה אלא להנאתו של עצמו למיק‬
‫שכתבו הגאוני דאטו מא דיהיב מתנה למא‬ ‫קמי' בתכשיטי נאי והשתא שהקדיש הוא נכסיו‬
‫דרחי ליה ערבא שקיל שיהיה אוהבו לעול ‪ ,‬וה"נ‬ ‫ה"א ג זה בכלל קמ"ל אפ"ה לא יקח הגזבר‬
‫דכוותיה אפי' נושא היו ומגרש למחר הכל שלו‪,‬‬ ‫ומוכח עכ"פ שאי המלבושי קנויי לה במתנה‬
‫אבל הק"ו הנ"ל פריכא הוא כיו שהוא מוציאה שלא‬ ‫ממש וא"כ ממילא הסברא נוטה כרב דכד מפקת‬
‫מביתי' שמי לה מה שעליה וא"ש דברי הש"ס דכד‬
‫לרצונה וק"ל‪.‬‬ ‫מעיינת בי' במתני' מוכח דהלכתא כרב ומוכח סברת‬
‫הגאוני עכ"פ דבמתנה דעלמא קרקע וכדומה הוה‬
‫‪ ‰‡¯ Â‬פשוט מלשו הגאוני הנ"ל וג מסברא‬
‫מתנה גמורה ואפי' כשיוצאת נוטלת עמה‪.‬‬
‫דבבעל אי לחלק בי מתנת קרקע וכס או‬
‫למלבושי ותכשיטי דבעל לגבי אשה לא שיי‬ ‫‪ ‰È‰Â‬קשה להרי" ממ"נ כיו דבגדי לא הוה‬
‫לומר שלא ניתנה אלא להתקשט לפני' אע"ג דגבי‬
‫לקיט שהוא זכר נימא ג"כ שנית להתקשט הת‬ ‫מתנה גמורה מ"ט לא יטל הגזבר אע"כ‬
‫משו כבוד בעה"ב אדונו ניחא לי' בקישוטי בני‬ ‫מוכח דעכ"פ ג לה יש זכות במה שזכתה היא‬
‫ביתו אבל בבעל והאשה לא שיי הא מילתא כלל‬ ‫להתקשט בה כל זמ שהיא עמו וראוי לעמוד לפניו‬
‫כ נראה מלשונ בתשובה וכ נראה מסברא‪ ,‬לכ‬ ‫א"כ אינו יכול להקדיש זכות שלה וא"כ מזה מוכח‬
‫דעתי מה שנוהגי לית להחת חלוק לב שלובשו‬ ‫דבגירושי שהוא מוציאה מדעתו מבלי שסבבה היא‬
‫בימי נוראי שקורי קיטעל וג טלית של י"ט‬ ‫היציאה אינו יכול ליקח ממנה המתנה שנת לה‬
‫שתתקשט וא בשביל שג הוא רוצה להנות‬
‫שאינו צרי להחזיר כשמגרש אשתו·‪.‬‬ ‫מהקשוט הרי תאמר הריני עומדת לפני ואי העכבה‬
‫ממני כמ"ש הרמב" ז"ל‪ ,‬ולא דמי ללקיטו דכל‬

‫·‪,‰ÎÏ‰Ï Ï" ‡Ï ÂÈ„ÈÓÏ˙·˘ ÌÈ Ë˜‰Ó ÈÏ :Ï"Ê Ò"˙Á ˙"¢ ÔÂÈÏ‚· Î"˘Ó ˜È˙Ú‰ Ó 'ÈÒ ‰"‡ ·"Á  ȷ¯ „ÈÓÏ˙Ï ÌÈÈÁ ‰ ÁÓ ˙"¢· .‬‬
‫„„‪ÏÚÓÈÈ¯Ë˘ ‡ ˙ÈÏË ÏÚËËȘ Ï·‡ ,ÏÚ·‰ ÏÚ ‰˘‡‰Ó Â"˜ ÌÈ Â‡‚‰ ¯˜Á ʇ  ˙ÁÏ Ô˙ÈÏ „Á‡ ÏÎ Ôˆ¯ ÈÙÎ Â ˙ ˘ ‰ ˙Ó ‡˜ÂÂ‬‬
‫·‪ÂÓÚ Ì˙·˘ ÔÓÊ ÏÎ ˜¯ Ô˙ÁÏ ˙‡Ê ÌÈ ˙ ̇ ·‡ ÏΠȇ„· ʇ ˙‡Ê ÂÏ Ô˙È ‡Ï ̇ ‰ÙÂÁÏ Ô˙Á‰ ÍÏÈ ‡Ï˘ ‚‰ Ó ‡Â‰ ¯˘‡ ÔÈÏÂÙ ˙ È„Ó‬‬
‫‪ÏÚÓÈÈ¯Ë˘Â ˙ÈÏË ÏËȘ Ï·‡ ,‚ÂÊ ‚ÂÊ Ïη ‚‰Â  ȇ ÔÁ ‡ˆÓÈ ¯˘‡ ÈÙÎ Â ˙ÂÈ ¯˘‡ ˙ ˙ÓÏ ÈÓ„ ‡Ï ÌÁ¯Î ÏÚ· ˙·‡‰ Ô˙ÈÏ ÔÈÎȯˆ ‡Ï‰ ÈÎ‬‬
‫·‪Ì È‡ ȇ„· ¯ÂÁ·Î ‡Ï ·"‰Ú·Î ‚‰Â ˙ÂÈ‰Ï ‰Ó‰ ÌÈ˘Â„˜ χ¯˘È Ï˘ Ô‚‰ Ó ÈÙÎ ÂÏ ‰Ó‰ ÌÈ Â˙ ˜¯ Ôˆ¯· ‰ ˙Ó ˙¯Â˙·  ˙È ‡Ï ÔÈÏÂÙ‬‬