Page 547 - 4
P. 547
Ì˙Áסימ קמא ʘ˙ ¯ÙÂÒ
‡Ó˜ ÔÓÈÒ
]‡[‰ÈÏÚ˘ ‰Ó ÔÈÓ˘ ‰ ÓÏ
כהרי" ורמב" ורא"ש הנ"ל דגרושה אי שמי מה ‚¯ 'ÈÒס"פ נערה )נד ,א( איתמר אלמנה רב אמר
שעליה ,והיינו כשהבעל מוציאה שלא מחמת הכרח
רק מדעתו אבל א מגרשה מחמת שסרחה עליו ופי' שמי מה שעליה ושמואל אמר אי שמי מה
רבינו ירוח שהיא סבבה שיוציאנה הבעל שמי לה שעלי' ומסיק אר"נ אע"ג דמתני' תנ כשמואל מ"מ
הלכתא כרב א"ל רבא לר"נ וכי מאחר דמתני'
מה שעליה ועיי מ"ש הטור סי' ס"ו וסי' פ"ה. כשמואל מ"ט הלכתא כרב א"ל לכאורה כשמואל
רהיטא אבל כי מעיינת בה הלכתא כוותי' דרב מ"ט
]·[¯ÂËÈÚ‰ 'Ò·˘ ÌÈ Â‡‚‰ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È כי אקני לה אדעתא למיק קמי' אדעתא )למשבק(
]למשקל[ ומיפק לא אקני לה .וכ' הרי" וז"ל ורב
·˙ÎÂהעיטור ]ש בתנאי הששי[ וכל הפוסקי דשדרו כהנא משוי בה סימנא ליקטא יתמא שלח ופוק
ארמלתא שלח ופוק ,ושמעי' מינה מא דמגרש
ממתיבתא דהני מילי במלבושי העשוי איתתיה מדעתיה דנפשיה אי שמי לו מה שעליה
להתקשט דשיי למימר דנעשי' למיק קמי' ולא דלאו איהי בעי למיפק אלא איהו בעי לאפוקי עכ"ל.
למיפק אבל במתנה בי קרקע בי מטלטלי וכס וכ פסקו הרמב" )הל' אישות פט"ז ה"ד( והרא"ש )סי'
וזהב לא הדרי לבעל אפילו סרחה עליו לבר לב( וכמעט כל הפוסקי .והרז"ה טע דהא לקיטו
ממורדת ,והלבוש סי' צ"ט הוסי אפי' מצא בה דבר נמי לפעמי מריה אפקיה מביתיה .והרמב"
ערוה נוטלת המתנה ,וכ' הגאוני דשדרו ממתיבתא במלחמות ה' חילק בזה דלקיטו כיו דכל שעתא
טעמא דמלתא משו' שכמה פעמי אד נות מתנה למיפק קאי לא הקנה לו כלל ,אבל אתתא לאו למיפק
לאוהבו וכי יעמיד לו ערב שיהי' אוהבו לעול וכי קאי א"כ הקנה לה כל זמ שיכולה להתקשט בפניו
סלקא אדעת שא ישנאהו אח"ז יחזור לו המתנה ואע"ג דמדעתו גרשה עתה הרי אומרת תנו לי בעלי
בתמי' ובזה אפי' הרז"ה והר"י מודי לפע"ד וכ"כ
להדי' הרא"ה אע"פ שהוא מהסוברי דגרושה שמי ואתקשט לפניו ע"ש בפני .
מה שעליה מ"מ במתנת קרקע ומטלטלי מה שאינו
‰‡¯ Âדמשו"ה נזהר הרי" וחלק לתרי בבי ואנח
להתקשט פוסק בהדי' שהגרושה נוטלת .
סימנא לקיטא יתמא לחוד וארמלתא לחוד,
‰ ‰Âהגאוני לא הביאו שו ראי' לסברת ומסתמא כ היה לו גי' בגמרא‡ ,והיינו משו
שחולקי בדינה דלקיטו אפילו הבעל בית מוציאו
מהש"ס ,א הר" והרא"ה הנ"ל הביאו שלא לרצו הלקיט נמי שלח ופוק ,משא"כ ארמלתא
מדאמרינ )ב"ב נא ,ב( בעל נת מתנה לאשתו קנתה שלח ופוק דוקא ארמלתא דמשמיא אנסוהו אבל לא
והבעל אוכל פירות ואי ס"ד דשמי לה המתנות א"כ
במאי קנתה הרי כל זמ שהיא עמו הוא אוכל במגרש לרצונו.
הפירות ואי נימא דאי יוצאת ממנו לא תקח הנכסי
א"כ לעני מאי הועיל לה שקנתה המתנות ,וצרי ]‚¯[‰ÈÏÚ˘ ‰Ó ÔÈÓ˘ ‰˘Â
לומר אע"ג דאי מזה ראיה דג שתסרח עליו או
תזנה עליו לא תקח המתנות ההמה ודי לומר שקנתה Ì Ó‡Âדעת הר"י שבמרדכי ס"פ נערה )סי' קעג(
א תצא באלמנות וגירושי מדעתו ולא באופני
אחרי מ"מ מוכח מהש"ס הנ"ל דלא אמדינ דעתי' דהש"ס נקט ארמלתא ק"ו לגרושה דהבעל
שלא נת לה אלא על מנת שתהי' עמו דא"כ אמאי מקפיד טפי אגרושה מאלמנה וכ"כ הרא"ה בחיד'
תקח כשתתאלמ .וע"כ לומר דלמתנה גמורה נתכוו ס"פ נערה דגרושה שמי מה שעלי' מק"ו דארמלתא
א"כ שוב אי לחלק בי שסרחה היא עליו ונמצא בה ע"ש ,ומיהו סוגיא דעלמא ופסק הטוש"ע ]ריש[ סי'
ערות דבר או בי שמגרשה מרצונו ,דכיו דהשתא צ"ט וכ העיטור אות כתובה והרשב"א בתשו'
)מיוחסות סי' קטו( והריב"ש סי' ש"א וה"ה והר"
‡Ó˜ ÔÓÈÒ
‡.Û"ȯ‰Ó ÔΠ‡ȷ‰ ‡Ï ۇ ÂÊ ‡ÁÒ ‡˙ÈÏ [Èχ¯˘È‰ „ÂÓÏ˙‰ ÔÂÎÓ .‰Ó] Ì˘ ˙·Â˙Î ÌÏ˘‰ Ò"˜„· .
