Page 551 - 4
P. 551

‫‪‡È˜˙ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫סימ קמג‬                              ‫‪Ì˙Á‬‬

‫‪ ‚‰ Ó‬בכל תפוצות שתשלומי חובות הקהל וכל‬          ‫דצרי לשל ממעות אחרי ויעוי' בתשו' חו"י‬
                                                  ‫ודברי המבי"ט ח"ב סי' ע"א לא זכיתי להבי ‪.‬‬
‫צרכי הרבי קודמי לכתובת אלמנה ומנהג‬
 ‫וותיקי הוא ומ"מ מסתמא שבח בית אביה הקיימי‬       ‫‪ ȉ Â‬דא היה הבעל משל שנה בשנה מסי‬
‫לא תפסיד בשו אופ ג נהגו ששכר הרופאי'‬
‫ואפיטעק ואצ"ל תכריכיו וג צרכי נשמתו כמו‬         ‫וארנוני כראוי לא יכול לנכות לאשה‬
 ‫שנוהגי להדליק נר שמ ז' ימי אבלו הכל קוד‬        ‫מכתובתה מה ששיל מממו שלה כמו שאינו מנכה‬
‫לכתובה הנה תשלומי רפואות הוא נכו מפני תיקו‬      ‫לשארי בע"ח מה ששיל מסי מהמעות הלואה‬
 ‫העול וכ ראוי ועח"מ סי' ק"ח סו סעי' א' ואמנ‬      ‫כשהיו בידו כיו שנשא ונת והרויח בה ‪ ,‬מ"מ א‬
 ‫בשארי דברי א תערער האשה הדי עמה עש"‬            ‫לא ימצאו הקהל לשל ה יגבו מדמי כתובת' וזה‬

            ‫סי' ק"ז ס"ק ו' עכ"ל ש ‪.‬‬                       ‫פשוט לפע"ד בלי שו פקפוק‪.‬‬

‫‪ Ó"ÓÂ‬חוב הח"ק א הוא חוב המוטל על כל בני‬         ‫‡‪ ‡Ï‬אפי' כל מה שהוא חייב לצרכי רבי י"ל‬

‫הקהלה אפילו מי שאינו מהחברא א"כ הרי‬              ‫דמנהג ותיקי הוא ותיקו העול והרי ג‬
‫הוא ככל צרכי הרבי אבל מה שחייב מפני שהיה‬        ‫היא נהנית מחזקת היישוב וצריכה לו וע"ד המנהג‬
‫הוא נמנה מבני הח"ק פשיטא שאי האשה צריכה‬         ‫נישאת להבעל ושניה אחראי וערבאי'‪ ,‬והדעת‬
                                                ‫נות שאי הקהל נותני חזקת היישוב לשו אחד‬
 ‫לשל כלו וק"ו מעובדא דמשאת בנימי הנ"ל‪.‬‬           ‫א לא יכנסו הוא וביתו בערבות תשלומי הצרכי‬
                                                 ‫וכאלו חתמו אשה והדר בעלה וכל דברי הקהל אינ‬
‫‪ „"ÚÏ ‰‬כתבתי בקיצור ודעת לנבו נקל שא"א‬
                                                               ‫צריכי' כתיבה וקני ‪.‬‬
‫להעמיד דברי כאלו על מיצוי די תורה‬
                      ‫ממש‪.‬‬                               ‫]˙˜ ˙ ˜"˜ ‪[ۯ„үËÓ‬‬

                       ‫‪.˙Âί· ÈÓ˙ÂÁ Ïη ÌÂ˙Á‡Â‬‬  ‫‪ ‰ÊÂ‬לשו תקנת ק"ק מטרסדור בסי' ז' והוא‬
        ‫‪.˜"ÙÏ „"Ú˜˙ ˙·Ë ‡"Î '‰ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                                    ‫מכתיבת ידי שנת תקס"ג לפ"ק‪.‬‬

            ‫‪‚Ó˜ ÔÓÈÒ‬‬
           ‫]„‪[ÌÈÏÂ˙· Ì‬‬

‫מאומה למע לא יפרוש ממנה‪ .‬ועתה יורנו מה‬          ‫˘‪‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ È·È·Á ·¯Â È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
  ‫משפטה א תשוב ותראה בליל הטבילה עכ"ל‪.‬‬          ‫‪ÌÈÓÎÁ È ÈÚ ¯È‡Ó Â"‰Ó ˙"˘Î ÌÈÒ„‰ Ô‚ ÌÒ¯ÂÙÓ‰‬‬

           ‫]‪[Â˙‡È· ¯Ó‚ ‡Ï˘Î‬‬                                        ‫"‪.‡"ÚÈ ËÂÓ¯‡È ˜"˜„ „"·‡ È‬‬

‫‪ ‰ ‰‬הרמ"א בי"ד סי' קצ"ג )סע' א( העיד על‬         ‫‪ „"Ú‬שאלתו אות באות חת אשר בלילה הראשונה‬

‫מנהגינו א לא גמר ביאה אלא הערה‡ בה‬              ‫הערה ולא גמר ביאתו וספרה וטבלה והי' בליל‬
‫ולא מצא ד דאי צרי לפרוש ממנה‪ .‬ואמנ החת‬
‫הזה שהחמיר והצרי לה לספור ולטבול אחר‬            ‫טבילה כמה ביאות כראשונה ועוד לא מצא ד ‪,‬‬
‫העראה שלו‪ ,‬א"כ החליט שהעראה מוציאה בתולי'‬       ‫ובלילה שלאחרי' גמר ביאתו והרגישה כאב גדול‬
‫ונאבד‪ ,‬ואמנ מה שאחר הטבילה עירה בה כמה‬          ‫ופירש ומצאה ד הרבה בבדיקתה‪ ,‬אחר ביאה זו‬
                                                ‫ואחרי הספירה והטבילה בליל הטבילה בעל כמה‬

                                                ‫פעמי ונמצא בבוקר ג"כ ד רב‪ .‬ותאמר כי הי' לה‬
                                                ‫ג"כ כאב גדול בעת הביאה א כי לא הגידה להחת‬

                                                    ‫‪‚Ó˜ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪ȯ‰ ÌÂ˜Ó Â˙‡· ¯·‡‰ ÏÎ ÒÈ ÎÓ ‡Ï˘ Ï΄ ‰Ïډ .‰‡È· ¯Ó‚Î ·˘Á ‰Ó ‰‡¯Ú‰ ·˘Á ‰Ó ‰Ê ÔÈ Ú· ¯˜Á˘ ‚"˜Ò Ì˘ Ë"„Ò· ‰‡¯ .‬‬

                                                                             ‫‪.‡"˜Ò Ì˘ ‰¯‰Ë È˘Â·ÏÓ 'ÈÚ ,‰‡¯Ú‰ ‰Ê‬‬
   546   547   548   549   550   551   552   553   554   555   556