Page 87 - 14322
P. 87
שומר אמונים
הגדולים .דרכון בריטי לה ,דרכון בריטי לילד .לא רע בכלל בשביל
חתיכת זנזונת פולנייה עם פושע מלחמה נאצי מת בארון".
"ופלוריאן מגלה את כל זה מתי?" שאל פרוקטור ,כותב בשקדנות
במחברת.
"בגיל ארבע־עשרה .כשאמא שלו סיפרה לו .היא היתה חולה מרוב
דאגה שהפולנים עומדים להתחקות על עקבותיה ועלולים להחזיר
אותה לוורשה עם הילד .מעולם לא קרה .הניירות המזויפים שלה היו
אמינים .הפולנים מעולם לא עשו את הקישור .בדקנו את זה מכל
הכיוונים ",אמר פיליפ בעוד פיו נקפץ ונסגר בעווית.
אבל הוא עצר רק כדי לטעון מחדש:
"וזה הדבר היחיד שפלוריאן שיקר לגביו כל חייו ,למיטב ידיעתי.
לא היה מסוגל להתמודד עם האבא האיום שלו ,אז במקום זה הוא
סיפר עליו ניסים ונפלאות .טווה כל מיני סיפורים שונים לנשים
שונות .מה לכל הרוחות כל הבולשיט הזה שסיפרת ל ֶגר ָדה ,או איך
שקראו לה ,על זה שאביך היה רב־החובל הגיבור ההוא? אמרתי לו.
כל זה רק כדי להכניס אותה למיטה? הוא לא הודה בכלום ,אתה מבין.
לא אחרי ההכשרה שאנחנו נתנו לו .אמר שהכול היה על אביו החורג
הבריטי טוב הלב .בולשיט אחד גדול".
ובהרהור נוסף:
"ואם אתה רוצה לדעת מאיפה באה ה ִ ׂשנאת מוות שלו לדת ,זה
מתחיל בצורה שקל להבין אותה באנטי־קתולי ּות קנאית ,ומתפרס
משם .זה סוג החומר שאתה רוצה?"
"השפעות מעצבות?" חזר פיליפ ,מגלגל את המילים בבוז סביב
לשונו" .טוב ,אלוהים ,תסתכלו בתיק המזוין שלו .בסדר ,אנחנו
מעמידים פנים שאין לו כזה .מיום שאמא שלו סיפרה לו על אביו
הביולוגי ,הוא היה אנטי־פשיסט עם סכין בין השיניים ,בולשביק
אנטי־אימפריאליסטי ,וחתיכת קוץ בתחת בבית הספר הפרטי האנגלי
שגררו אותו אליו .עושה צרות מקצועי בבריגדת אנטי־וייטנאם,
87
