Page 23 - 30322
P. 23
ג׳נטלמן חוטא ׀ 23
אני נאלצת לכבוש את זעקת התדהמה המאיימת לפרוץ מגרוני.
שערי ברזל ענקיים נפתחים בקול חריקה ,אט־אט חושפים לנגד
עיניי אחוזה בעלת ממדים כבירים .המבנה בוהק בעדינות למרחוק,
מואר בזרקורים הפזורים ברחבי השטח .״אלוהים,״ אני אומרת בהלם,
נכשלת בניסיוני לרסן את התדהמה שאוחזת בי .״אתה גר פה?״ קרוב
לוודאי שהייתי יכולה לדחוס את כל הדירה שלנו מתחת לכביש
הגישה המחופה שבחזית הבית.
״אני גר פה ,אני עובד פה...״ הדלתות נפתחות בידי גבר מבוגר
עם שיער כסוף ומשקפיים עם מסגרת ממתכת ,שניכר שציפה לבואנו.
״...אני משחק פה.״
אני שולחת בת׳יאו מבט המום ,ומגלה שהוא שוב בוחן אותי
במבטו .הפעם אין לי ברירה אלא להסיט את מבטי .משחק? הדלת
בצד השני של המכונית נפתחת ,וגבר נוסף רוכן פנימה ומרים את
פני בזהירות — הגבר העצום הנוסף מהסמטה .שיערו הבלונדיני
משתפל על עיניו בעודו אוחז בה ,לסתו החלקה הדוקה ,נחירי אפו
הישר מתרחבים .הוא לא גדול כמו ת׳יאו ,אך בכל זאת קשה להתעלם
מנוכחותו העוצמתית ,הוא אולי מעט יפה יותר ממנו.
״אחרייך.״ ת׳יאו מסמן לי בידו לצאת מהרכב ,ואני עושה כבקשתו.
אני מותחת את צווארי בעודי זוקפת את גבי ומביטה סביב .הדלתות
הכפולות הענקיות שניצבות מולי פתוחות לרווחה ,ועמודי הבטון
משני עבריהן ,אשר מאגפים את הכניסה הענקית ,מאוישים בידי שני
גברים גדולים נוספים .גברים אכזריים למראה שלבושים בחליפות
ומהנהנים לעברנו בעודנו חולפים על פניהם .אני מנסה לא להיראות
המומה מדי בעודנו נכנסים ,שעה שאני גומעת במבטי את הפאר של
ביתו של ת׳יאו .גרם מדרגות כפול מסתלסל משני עבריו של אולם
הכניסה הנרחב ,המשתרע עד לגלריה המכתרת את החלל .נברשת
ענקית תלויה מהתקרה הגבוהה ,ואבני הקריסטל כמעט פוגשים
ברצפה שעליה אני עומדת.
הגבר שמחזיק את פני מתחיל לעלות במדרגות משמאלנו ,ואני
מסתובבת בעת שאני שומעת את הדלתות מאחוריי נסגרות ,וקולטת
