Page 27 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪27‬‬

‫איבריה החיוניים‪ ,‬ומגלה שמצבה לא השתפר מאז הבדיקה אחרונה‬
‫שערכתי לה במכונית‪ ,‬אך חשוב מכך‪ ,‬מצבה גם לא התדרדר‪ .‬אני‬
‫מסירה מעליה את השמיכה‪ ,‬ורואה שהיא הופשטה מבגדיה והושארה‬
‫בתחתונים‪ .‬עירומה חושף לעיניי פציעות נוספות‪ ,‬ופניי מתעוותות‬
‫בגועל למראה החבלות הפזורות ברחבי גופה‪ ,‬חלקן טריות‪ ,‬חלקן‬
‫בגוון צהבהב המעיד על היותן ישנות‪ .‬האישה האומללה נראית כאילו‬

‫שהיא ספגה מכות רציניות על בסיס קבוע‪.‬‬
‫אני בולעת רוק בכבדות‪ .‬עכשיו היא בטוחה‪.‬‬
‫לאחר שאני מסיימת לרחוץ את החתך בגבה של פני‪ ,‬אני תופרת‬
‫אותו בעזרת כמה תפרים ועושה כמיטב יכולתי כדי לנקות אותה‬
‫ולדאוג שיהיה לה נוח‪ .‬הדופק שלה יציב ונשימותיה קצובות‪ ,‬וכעת‬

‫עושה רושם שרוחב האישונים שלה תקין‪.‬‬
‫אני מרפה מפרק כף ידה‪ ,‬ומביטה מעבר לכתפי בעת שאני שומעת‬
‫צליל חרישי‪ .‬ת׳יאו עומד ליד הדלת ופשוט מתבונן בי‪ .‬כמה זמן הוא‬

‫עמד שם? ״לא שמעתי שחזרת‪ .‬אתה צריך משהו?״‬
‫״לא‪.‬״‬

‫אני פוסעת מסביב למיטה של פני‪ ,‬ולו רק כדי שיהיה לי מה‬
‫לעשות‪ .‬״אם ככה‪ ,‬למה אתה פה?״‬

‫״אני אוהב להסתכל עלייך עובדת‪.‬״‬
‫אני מביטה בו בפליאה‪ .‬״למה?״‬

‫הוא מושך קלות בכתפיו הגדולות‪ ,‬ומשהו אומר לי שאיאלץ‬
‫להסתפק בתשובה הזאת‪ .‬״אני אתן לך להמשיך לעבוד‪,‬״ הוא אומר‬
‫בעודו נסוג לאחור‪ ,‬עיניו עדיין מביטות בי‪ ,‬בזמן שהוא מושיט את ידו‬
‫אל ידית הדלת‪ .‬הוא יוצא מהחדר‪ ,‬ואז אנקה רפה בוקעת מגרונה של‬

‫פני ועפעפיה מרצדים קמעה‪.‬‬
‫״היי‪,‬״ אני אומרת בעדינות‪ .‬״את יכולה לשמוע אותי? את יכולה‬
‫לומר לי איך קוראים לך?״ אני שואלת‪ ,‬במטרה לחפש אחר סימנים‬

‫לאובדן זיכרון בטרם אמשיך‪.‬‬
‫״פנלופה‪,‬״ היא ממלמלת‪ ,‬ואני מחייכת ומהדקת את השמיכה‬

‫סביב גופה‪ .‬״אבל אנשים קוראים לי פני‪.‬״‬