Page 348 - 30322

‫‪ 348‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫הצליח לחמוק ממאסר‪ ,‬הוא הצליח לחמוק מעונש על רצח‪ .‬זה יביא‬
‫קץ לחירותו‪ .‬כל האנשים האלה הצופים בנעשה‪ .‬הוא יישלח לכלא‬

‫למשך שארית חייו‪ .‬ואני אאבד אותו‪.‬‬
‫כאשר טריסטאן מתחיל להשתעל דם‪ ,‬הרגליים שלי חוזרות‬
‫לפעולה ואני נחפזת אל קצה הזירה‪ ,‬אוחזת במתכת עד שפרקי‬
‫אצבעותיי מלבינים‪ ,‬זועקת אל ת׳יאו שיפסיק‪ .‬הוא לא צריך להרוג‬
‫אותו‪ .‬הוא לא צריך להישלח לכלא בגין רצח‪ .‬הוא עשה די והותר‪.‬‬
‫״ת׳יאו!״ אני זועקת את שמו‪ ,‬שוב ושוב‪ ,‬מתעלמת מהצחיחות בגרוני‪.‬‬
‫הוא קופא במקומו‪ ,‬בעודו רוכן מעל גופו החבוט של טריסטאן עם‬
‫אגרוף מונף‪ ,‬מוכן להנחית עליו מכה אימתנית נוספת‪ .‬לא שטריסטאן‬
‫יהיה מסוגל להרגיש אותה עכשיו‪ .‬הוא מחוסר הכרה‪ ,‬גופו הרופס‬
‫מוטל על הרצפה ללא רוח חיים‪ .‬ת׳יאו מסתובב‪ ,‬עיניו פראיות‪ ,‬ואני‬
‫מהדקת את אחיזתי סביב הסורגים‪ ,‬מקרבת אליו את פניי כמיטב‬

‫יכולתי‪.‬‬
‫״תפסיק‪,‬״ אני מפצירה בו חרש‪ ,‬אף שאין סיכוי שהוא יוכל לשמוע‬
‫את תחינתי מבעד לשאגות הקהל‪ ,‬אז אני מסתמכת על ההפצרה‬

‫בעיניי‪ .‬״בבקשה‪.‬״‬
‫הוא זוקף את גבו‪ ,‬מביט סביב לעבר המוני האנשים שהתכנסו‬
‫במועדון שלו‪ ,‬נסער מרוב התרגשות‪ .‬ת׳יאו נמצא בכלוב‪ .‬הוא‬
‫הלוחם האולטימטיבי‪ .‬בלתי מובס‪ .‬חיה‪ .‬קטלני‪ .‬חזהו הגדול מתנפח‪,‬‬
‫אגלי זיעה נוטפים מגופו‪ .‬ולאחר כמה רגעים מתוחים‪ ,‬הוא מרכין‬
‫את מבטו בחזרה אל טריסטאן ומעקל את שפתיו‪ .‬ואז הוא מסתובב‬
‫ויוצא מהכלוב בצעדים גאים‪ ,‬טורק את דלת המתכת מאחוריו‪ .‬נתיב‬
‫מתהווה לרגליו‪ ,‬אנשים סרים מדרכו לפני שהם נחפזים אל הכלוב‬
‫כדי לראות את הנזק שגרם‪ .‬אני יכולה לראות זאת מפה‪ .‬טריסטאן‬
‫שוכב דומם בתוך בריכה של דם‪ ,‬אפילו שאון הקהל לא מצליח‬
‫להקים אותו‪ .‬אך הוא נושם‪ .‬אני מתרחקת מהסורגים ומסתובבת‬
‫בחטף‪ ,‬מחפשת אחר ת׳יאו‪ .‬אני קולטת את דמותו הנעלמת דרך‬
‫הדלת המובילה אל המשרד‪ ,‬ומתחילה לפלס את דרכי בבהילות‬

‫וללכת בעקבותיו‪.‬‬