Page 347 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪347‬‬

‫הוא עושה‪ ,‬וזה הרבה יותר מפחיד ממעשיו אחוזי הטירוף של הגבר‬
‫משולח הרסן בו חזיתי בעבר‪ .‬יש לו תוכנית‪ .‬למן הרגע שבו איבדתי‬
‫את שלוותי באותו סטודיו לקעקועים וסירבתי להזין את הצורך שלו‬
‫בהסבר‪ ,‬הוא יצא למשימה‪ .‬הייתי צריכה לדעת שהוא ירד לשורש‬

‫העניין‪.‬‬
‫ועכשיו הוא עומד להרוג אותו‪.‬‬
‫שפתי התחתונה מתחילה לרעוד‪ .‬התוצאה של כל הבלגן הזה‬
‫חקוקה בסלע‪ ,‬זו כרוניקה של אסון ידוע מראש‪ .‬אין דבר שאף אחד‬
‫יכול לעשות כדי להציל את טריסטאן‪ .‬הוא לכוד בכלוב הזה עם‬
‫מפלצת שלא תעצור עד שהיא תסיים‪ .‬אני חוששת שת׳יאו לעולם לא‬
‫יסיים‪ .‬הוא רצח את אבא שלו‪ ,‬בשר מבשרו‪ .‬הוא נקם בו‪ .‬הוא העניש‬
‫אותו על כך שהוא פגע בו‪ .‬טריסטאן הוא באמת אדם מת‪.‬‬
‫אני מסתובבת נוכח צליל של יבבה חרישית‪ ,‬יבבתה של ג׳ודי‪,‬‬
‫ורואה את אנדי אחוז חרדה שעה שהוא מנסה לנחם את אשתו‪ .‬עיניה‬
‫של ג׳ודי מביטות בי דומעות‪ .‬״היה גבול לכמות העינויים שהוא היה‬
‫מסוגל לשאת מצד אביו לפני שהוא יישבר‪,‬״ היא אומרת‪ ,‬מושכת‬
‫באפה בין המילים‪ .‬״אני לא מאשימה את הילד שלי‪ .‬אבא שלו קיבל‬
‫את העונש שהגיע לו‪ .‬הוא היה אדם אכזרי שאין כדוגמתו‪.‬״‬
‫האירוניה בכל הסיפור לא חומקת ממני‪ ,‬גם נוכח כל ההרס‪ .‬אביו‬
‫של ת׳יאו השתוקק לכך שבנו יהיה יורשו המטיל אימים‪ .‬הוא נקט‬
‫אמצעים קיצוניים במטרה לוודא שזה יקרה‪ .‬ובסופו של דבר הוא נעשה‬
‫קורבן של אותה אכזריות שהוא כפה על ת׳יאו‪ .‬הסיבה למגבלתו של‬
‫ת׳יאו בולטת כמו יהלום נוצץ לנגד עיניי‪ ,‬מלוטש ומצוחצח למשעי‪.‬‬
‫ת׳יאו מעולם לא רצה להיות כזה‪ .‬זו הייתה משאלתו של אביו‪ ,‬וחלק‬
‫בי — חלק לא הגיוני‪ ,‬מפני שזה חייב להיות לא הגיוני — לא יכול שלא‬
‫להרגיש שאביו קיבל את מה שהגיע לו‪.‬‬
‫אני מביטה בזירה בפנים חתומות‪ ,‬ומתבוננת שעה שטריסטאן‬
‫מוכה עד זוב דם‪ .‬הוא חוטף מהלומות אדירות בפנים‪ ,‬גופו מוטח‬
‫ברצפת הזירה בעוצמה וסופג אינספור בעיטות בבטנו‪ .‬ובמשך כל‬
‫הזמן הזה‪ ,‬על פניו של ת׳יאו מתנוסס חצי חיוך מטריד‪ .‬עד כה הוא‬