Page 350 - 30322
P. 350

‫פרק ‪25‬‬

‫הכאב‪ .‬אלוהים אדירים‪ ,‬הכאב‪ .‬אני מרגישה כאילו שהפנים שלי‬
‫עולות בלהבות‪ ,‬שעה שאני ממצמצת בעיניי בניסיון להתעשת‪ .‬ידיים‬
‫דאגניות וקולות אחוזי בהלה מרכיבים בליל של תנועות וצלילים‬

                                        ‫בעודי מנסה להבין היכן אני‪.‬‬
‫״איזי‪ ,‬תפקחי את העיניים‪.‬״ הקול נשמע לחוץ‪ ,‬ואני מנסה להתמקד‬
‫בצללית הגוף הרוכן מעליי‪ .‬אני נאנקת בעודי מרימה את ידי אל פניי‪,‬‬
‫שעה שתחושת הכאב הולכת ומחמירה‪ .‬ארובת העין שלי רגישה‬
‫למגע‪ ,‬ואני מתכווצת בייסורים‪ .‬״אל תיגעי‪.‬״ יד אוחזת בידי ודוחפת‬
‫אותה בעדינות בחזרה אל הרצפה‪ .‬פניו של קאלום מתבהרים‪ ,‬אולם‬
‫רק מבעד לעיני הימנית‪ ,‬קמטי זעזוע מטילים כתמים בפניו הנאות‪.‬‬
‫כאב מתפשט בצווארי בעת שאני מפנה את ראשי בניסיון להבין מי‬

                                            ‫נמצא על הרצפה לצידי‪.‬‬
‫״מתוקה‪.‬״ השפתון האדום של ג׳ודי נשחק כליל‪ ,‬כך ששפתיה‬
‫הקפוצות נותרו מוכתמות ונטולות ברק‪ .‬עיניה רוויות החרדה מביטות‬
‫אל עיני השמאלית‪ ,‬והיא מתכווצת ברתיעה וממהרת להסיט את מבטה‪.‬‬
‫״אמרתי לך לתת לו להירגע‪ ,‬מתוקה‪ .‬למה לא נתת לו מרחב להירגע?״‬

             ‫״הו‪ ,‬איזי‪,‬״ לוחשת ג׳ס‪ ,‬קולה מביע ייאוש ותדהמה‪.‬‬
‫מוחי כואב מרוב מאמץ‪ ,‬בעודי נאבקת בכאב הקשה מנשוא בניסיון‬
‫לאתר זיכרונות כלשהם‪ .‬אולם ברגע שאני מאתרת את הזיכרונות‪ ,‬כבר‬
‫אין דבר שיעצור בעדם להסתער לפנים ולהזכיר לי ללא לאות מדוע‬
‫אני שוכבת עם גבי על הרצפה בזמן שג׳ודי‪ ,‬ג׳ס וקאלום מכרכרים‬

                                                            ‫מסביבי‪.‬‬
‫״לא‪.‬״ אני מנידה בראשי‪ ,‬נאנקת מכאבים‪ .‬מבעד לאפלה שבה‬
‫אני נתונה‪ ,‬אני יכולה להבחין בגבו של ת׳יאו החוצה את המסדרונות‬
‫בדרך לדירה שלו‪ .‬אני רואה את הפנים שלו‪ ,‬רוויות בזעם עוצמתי‬
‫מכדי שיהיה אפשר לתפוס אותו‪ .‬תנועות גופו בזמן שהוא פירק את‬
   345   346   347   348   349   350   351   352   353   354   355