Page 354 - 30322
P. 354
פרק 26
השעות הופכות לימים .הימים הופכים לשבועות .שבועות אפלים
וקודרים .שבועות ריקים .מפני שת׳יאו נעלם .הוא הותיר אותי פגועה
ושבורה ,אף שאני יודעת שהייאוש שלי כלל לא מתקרב לרמת
המצוקה שעימה הוא בוודאי מתמודד.
במקום שהוא לא יהיה.
לא חולפת דקה בלי שאחשוב עליו .בלי שאתהה היכן הוא .אני
מתקשרת לטלפון שלו מדי יום ביומו ,בתקווה שהיום יהיה היום
שבו הוא יצלצל .חלפו ארבעה שבועות ,וזה עדיין לא קרה .ג׳ודי
וקאלום העבירו את השבוע הראשון להיעדרו בסריקת כל מקום שהם
היו יכולים להעלות בדעתם .חשבונות הבנק שלו וכרטיסי האשראי
שלו לא סיפקו שום רמז .והם עדיין לא מספקים שום רמז .אנדי
עשה כמיטב יכולתו .הוא בדק בכל המקומות הברורים מאליהם ,וגם
במקומות הברורים פחות ,ומאמציו לא הועילו .לא היה אפשר לדווח
עליו בתור נעדר .ת׳יאו עזב מרצונו החופשי .ואנדי הדגיש ,בצדק רב,
שאם מישהו לא רוצה שימצאו אותו ,אף אחד לא יצליח למצוא אותו.
ואם יש מישהו שיכול להתחבר לזה ,זו אני .תקוותי דעכה עם כל יום
שחלף .עכשיו אני בקושי שורדת.
הוא רצח אדם .הוא היכה אותו למוות בכלוב ההוא .אנדי הושיב
אותי ושאל אותי אם קיים מישהו שיתגעגע לטריסטאן .מניין לי
לדעת? לא ראיתי אותו זה עשר שנים .אם הייתה כעת מישהי בחייו,
כמוני אז ,אני משערת שהיא לא תתגעגע לשמוק המרושע .אין לי
מושג מה הם עשו עם הגופה שלו .או אם היא אי פעם תתגלה .לא
שזה משנה .אי אפשר לכלוא אדם בגין רצח אם אי אפשר לאתר אותו.
עבודה היא הדבר היחידי שעוזר לי לשמור על השפיות שלי
כרגע .הצלחתי להתקבל לבנק האחיות ,ועבדתי לעיתים קרובות ככל
שהתאפשר לי בניסיון להעביר את הימים .היום זה היום החופשי שלי.
