Page 356 - 30322
P. 356
356׀ ג׳ודי אלן מלפס
ייאוש מוחלט אופף את תווי פניה החלקים .״אני כבר לא יודעת
מה לומר.״
אני דוחפת את הכיסא שלי לאחור ,קמה ממקומי ולוקחת איתי את
הקפה .אני חייבת להימלט לפני שאכביד עליה עם דמעות נוספות.
אולם הן גודשות את עיניי במהירות הבזק ,זולגות במורד פניי ללא
לאות ,מה שגורם לג׳ודי לזנק מהכיסא שלה בחטף ולעטוף אותי
בחיבוקה .״אני מצטערת,״ אני מייבבת בצורה מעוררת רחמים לתוך
החוטים היקרים של חליפת הז׳קט שלה .בוודאי כבר נמאס לה לראות
אותי ,אך היא בכל זאת מתעקשת לשמור איתי על קשר .אני גוזלת
ממנה אנרגיה ,אני כעול על כתפיה .מדוע היא מתעקשת להמשיך
לדאוג לי?
״מתוקה ,אני פשוט יודעת שת׳יאו לא היה רוצה שתעצרי את החיים
שלך למענו.״
״אם ככה ,הוא צריך לחזור אליי ,כדי שאוכל להמשיך אותם .יחד
איתו .איפה הוא ,ג׳ודי?״ קולי נשבר ,וכתפיי מתחילות להיטלטל
בפראות .״למה הוא לא חוזר אליי?״
״אני לא יודעת,״ היא מתוודה ונאנחת בכבדות .אבל אני כן יודעת,
וזה הורג אותי .ידעתי שהוא לעולם לא יסלח לעצמו אם הוא אי פעם
יפגע בי .זו בדיוק הייתה הסיבה אשר בגללה סיכלתי את כוונתו לשכב
איתי ללא האזיקים ששמרו על בטחוני בפעם ההיא שהוא הרגיש צורך
עז להראות לי עד כמה הוא אוהב אותי .שהוא מסוגל לעשות את זה.
ההחלטה שלי לעצור בעדו הייתה מהלך חכם .מה שעשיתי לאחר
שהוא קרע את טריסטאן לגזרים היה ההפך הגמור מכך .ולעולם לא
אסלח לעצמי על כך שהצבתי אותו בסיטואציה הזאת .על כך שחשפתי
אותו .על כך שדחפתי אותו לרצח.
אך מה שמטריד אותי יותר מכל זה ,הוא מה שת׳יאו יעשה
לעצמו ,האם הוא יעניש את עצמו .בלית ברירה ,אני מקבלת
את זה שזה העונש שלו .לאסור על עצמו להתקרב אליי .ותוך
כדי כך ,הוא מעניש גם אותי .לו רק הייתי יכולה לראות אותו או
