Page 360 - 30322
P. 360
360׀ ג׳ודי אלן מלפס
אומרים לאחיות שיש חשד לנקב בריאה כתוצאה משבר בצלעות .אך
מה ששובה את מרבית תשומת הלב שלי הוא המראה של גופו של
ת׳יאו ,אשר לפתע מתחיל להיטלטל מצד לצד .עושה רושם שגופו
נתון בעוויתות .אך כאשר אני מסבה את מבטי אל פניו ,אינני רואה
דבר.
כל האינסטינקטים שלי בתור אחות מתפוגגים ונעלמים .אינני
רגועה ,אינני אסופה ואינני חושבת בהיגיון .אם אנשי המקצוע הללו
לא היו פה ,אני לא יודעת מה הייתי עושה .ליבי הולם בקצב מסחרר
שמרעיד את החזה שלי .אוזניי מפעמות מלחץ הדם המפמפם ברחבי
גופי.
ת׳יאו מובל לתוך חדרון ואני בפתח ,האחות הודפת אותי מעט
לאחור כדי להשאיר מקום לאנשים הרבים העובדים עליו .עליי לאזור
את כל כוחותיי כדי לציית .כדי לתת להם מרחב ולא לשעוט קדימה
ולחבוק את ת׳יאו בזרועותיי .אני מתכווצת בכאב שעה שאני מתבוננת
באחות המנסה להחדיר לזרועו צינורית .גופו המתפתל מסיט אותה
ממטרתה ,והיא דוקרת את בשרו פעם אחר פעם ,לא מצליחה לפגוע
בווריד המתאים.
רפידות מחוברות לפלג גופו העליון וכבלים מוצמדים אל גופו
ומחוברים אל מוניטור לב .ברגע שהמכשיר מתעורר לחיים ,ליבי שלי
מאט כמעט עד לכדי עצירה .קצב ליבו כלל אינו סדיר .הוא מחוסר
הכרה ,אולם גופו ממשיך להיטלטל בעוויתות .לא משנה עד כמה
אני מתאמצת לפשפש במוחי הרפואי בחיפוש אחר סיבה לתסמינים
הללו ,כל ניסיונותיי לא צולחים .האם הוא חווה שבץ? ואז כל הידיים
מוסרות ממנו ,לחלקיק שנייה בלבד ,אולם באותו חלקיק שנייה גופו
דומם .ואני מבינה את הסיבה לכך ברגע שהידיים חוזרות לעבוד עליו
וגופו חוזר להתפתל בעוויתות.
לא מוצא חן בעיניו שהם נוגעים בו .התובנה הזאת מבעירה בקרבי
ניצוץ של תקווה .גופו מנסה להגיב ,אולם אין לו את הכוח הנדרש
לכך .הוא מודע .הוא יודע מה קורה ,אולם הוא לא יכול לעצור את זה.
וגם אני לא יכולה לעשות זאת ,מפני שאם אסלק ממנו את האנשים
