Page 361 - 30322
P. 361
ג׳נטלמן חוטא ׀ 361
האלה ,הוא ימות .ראשו מוסט לאחור וצינור הנשמה מוחדר במורד
גרונו .אני מתכווצת ברתיעה נוכח סימן נוסף של היערכות .הם
חושבים שבכל רגע הוא עלול לחוות דום לב.
בתוך ראשי ,אני מפצירה בהם לעבוד ביתר מהירות ,לתת לליבו
את מכת החשמל לה הוא זקוק כדי לבצע אתחול מחדש ולמצוא קצב
פעילות סדיר לפני שהוא יעצור מלכת לגמרי .אחת מהאחיות מסירה
את הרפידות ,מוכנה לתת לו את מכת החשמל.
אולם אז זה קורה.
מוניטור הלב מראה קו שטוח ,והאחות משליכה את הרפידות
הצידה תוך כדי סינון קללה חרישית .כעת מאוחר מדי בשביל רפידות.
האזעקות משתוללות ,צלצול האזהרה החד של מוניטור הלב מפלח
את אוזניי בכזאת עוצמה ,שאני נאלצת לכסות אותן בכפות ידיי עד
שהמוניטור מכובה במהרה .אינני מסוגלת להסתכל .אך גם אינני
מסוגלת לעזוב .אני מרגישה כאילו שאני נמצאת בין הפטיש לסדן,
תלויה באנשים האלה שיצילו את חייו .אני מביטה בצג של המכונה
ומבחינה בקו השטוח .אני יכולה לחוש בליבי המאט גם הוא את קצב
פעולתו .״לא,״ אני ממלמלת ,עיניי צורבות מדמעות של חורבן .״לא,
ת׳יאו ,לא.״ אני נסוגה לאחור ,מרגישה שאני קורסת מבפנים.
כולם מתחילים לנוע בקדחתנות סביב המיטה ,הבהילות של
האחים והאחיות ברמה הגבוהה ביותר .צוות לטיפול בדום לב מופיע
במקום ,דוחק אותי הצידה ,ועד מהרה ת׳יאו מחובר למגוון מוניטורים.
אני קפואה במקומי ,פשוט מתבוננת שעה שהוא הולך ומתרחק ממני.
גופו כבר לא מיטלטל מצד לצד .כפות ידיים נוגעות בכל גופו ,והוא
איננו זז .יבבה בוקעת מבין שפתיי ,וידי נשלחת לכסות את פי בעודי
נסוגה לאחור .הדיבור הרגוע של האחים והאחיות נעשה מרוחק,
התנועות איטיות .אח לוחץ את החזה של ת׳יאו בקצב קדחתני ,בזמן
שאח אחר נחפז להחדיר צינור אינפוזיה לזרועו של ת׳יאו .מבט חטוף
נוסף במוניטור הלב שולח רעד במורד עמוד השדרה שלי .ליבו עדיין
לא פועם .ניסיונות ההחייאה אינם מועילים .״אלוהים אדירים,״ אני
לוחשת ,שעה שהאדמה נשמטת תחת רגליי.
