Page 366 - 30322

‫‪ 366‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫פשוט ידעתי את זה‪ .‬ידעתי שהוא חזק‪ .‬מאחוריי מתפרצת המולה‪ ,‬ואני‬
‫מביטה לאחור ורואה שרוב אנשי הצוות חזרו‪ ,‬כולם גומעים במבטם‬
‫את הסצנה שלנגד עיניהם לפני שהם מביטים במוניטור הלב‪ .‬אני‬
‫עוקבת אחר מבטיהם ומבחינה בפעימות לב יציבות ההולכות וגוברות‪.‬‬
‫אני משתנקת מיבבה‪ ,‬ומושכת באפי בעודי מניחה את כף ידי על ליבו‬

‫ועל הקעקוע שלו וחשה בפעימות ליבו‪.‬‬
‫תחושת בהילות אוחזת באחים ובאחיות‪ ,‬וכולם מתכנסים יחדיו‪,‬‬
‫מקרבים אליהם מכונות מפה ומשם‪ ,‬לצד עגלות עמוסות בציוד רפואי‪.‬‬
‫כאשר אחת מהן אוחזת בזרועו של ת׳יאו‪ ,‬הוא מיטלטל בפראות‪ ,‬והיא‬
‫מסננת קללה ושומטת את המחט שהיא מנסה להחדיר לגב כף ידו‪ .‬היא‬
‫לעולם לא תצליח להחדיר את המחט הזאת‪ .‬״הוא לא אוהב שנוגעים‬
‫בו‪,‬״ אני אומרת‪ ,‬ומתבוננת בה משליכה את המחט לפח האשפה‬
‫ומוציאה מחט נוספת מתוך אריזה חדשה וסטרילית‪ .‬היא מביטה בידי‬
‫המונחת על חזהו של ת׳יאו‪ .‬״אלא אם כן מדובר בי‪,‬״ אני מוסיפה‪,‬‬
‫שעה שנפשי מוסיפה להתרומם‪ .‬הוא מחוסר הכרה‪ ,‬אולם הוא בכל‬
‫זאת יודע שזו אני‪ .‬תנועותיו בזמן שנגעתי בו לפני כן לא קרו רק מפני‬
‫שנגעתי בו‪ .‬הוא דיבר אליי שעה שהוא לא היה מסוגל לדבר‪ .‬״אני‬
‫אחות‪,‬״ אני מסבירה‪ ,‬בעודי מסירה את ידי מגופו של ת׳יאו ומחווה אל‬

‫המדים שלי‪ .‬״אני עובדת פה‪ .‬אני יכולה לעשות את זה‪.‬״‬
‫היא מעיפה בי מבט לפני שהיא ניגשת אל ידו של ת׳יאו ומנסה‬
‫בשנית‪ .‬״תודה‪ ,‬אבל אני מסתדרת‪.‬״ הוא שוב מיטלטל‪ ,‬והיא מסננת‬
‫קללה‪ ,‬מרימה מהרצפה מחט מבוזבזת נוספת ומשליכה אותה לפח‬

‫האשפה‪.‬‬
‫אני תופסת את עצמי בידיים‪ ,‬מנסה לא לאבד את סבלנותי‪,‬‬
‫מתהלכת סביב המיטה ולוקחת מחט‪ .‬״אין לנו זמן לאגו המנופח‬
‫שלך‪,‬״ אני רוטנת‪ ,‬בעודי לוקחת כפפות ומזדרזת ללבוש אותן‪ .‬אני‬
‫אוחזת בזרועו של ת׳יאו‪ ,‬והוא לא מניד עפעף‪ .‬אני מחליקה את המחט‬
‫לתוף גב כף ידו‪ ,‬ופוגעת בול במטרה בניסיוני הראשון‪ .‬דם שוצף‬
‫לתוך הבקבוקון‪ ,‬ואני משחררת אוויר ומושיטה את ידי אל הפלסטר‪.‬‬
‫״תודה‪,‬״ אני אומרת‪ ,‬בעודי מדביקה אותו על הצינורית ומניחה את ידו‬