Page 368 - 30322

‫‪ 368‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫המשמרת שלי‪ .‬הייתי אמורה לצאת מבית החולים דרך חדר המיון‪.‬‬
‫הייתי אמורה להיות שם בזמן שהאמבולנס הגיע עם ת׳יאו הגוסס‪.‬‬

‫צלילי מחאה נישאים אליי מהצד‪ ,‬ואני מסבה את מבטי לעבר‬
‫המסדרון ורואה צוות של אחים ואחיות הנאבק בגבר השיכור שהכריח‬
‫אותי להתערב ולגשת אל המיטה שעליה ת׳יאו הובל לבית החולים‪ ,‬כך‬
‫שאוכל לעזור לפנות דרך בשביל החובשים‪ .‬לעולם לא הייתי מתקרבת‬
‫אל המיטה מספיק כדי לראות את ת׳יאו‪ ,‬אם השיכור הזה לא היה‬
‫כושל בצעדיו מולם‪ .‬אותו אדם שיכור היה אמור להיות שם‪ .‬הוא היה‬

‫אמור להפריע להם‪.‬‬
‫אני משחררת אוויר‪ ,‬מרגישה את גבי הצמוד אל הקיר מאחוריי‬
‫שעה שהטלפון שלי מצלצל‪ ,‬ואני מפשפשת בתיק שלי‪ ,‬כובשת את‬
‫דמעותיי‪ ,‬עד שאני מניחה עליו את ידי ורואה שקאלום מתקשר אליי‪.‬‬
‫אני מכווצת את מצחי‪ .‬הפעם האחרונה שהוא דיבר איתי הייתה לפני‬
‫שבועיים‪ ,‬כאשר אספתי את החפצים שלי מביתו של ת׳יאו‪ .‬שמו על‬
‫המסך גורם לי להרגיש שוב חשובה‪ .‬״קאלום‪,‬״ אני אומרת‪ ,‬בעודי‬
‫מתרחקת מהקיר ומציצה מעבר לפינה אל מיטתו של ת׳יאו‪ .‬יש‬
‫מסביבו כל כך הרבה מכשירי רפואה‪ ,‬שאני בקושי יכולה להבחין בו‪.‬‬
‫״מישהו ראה את ת׳יאו‪,‬״ הוא אומר בבהילות‪ .‬״ליד הרציפים‪ ,‬נכנס‬

‫למועדון קרב מפוקפק למדי‪.‬״‬
‫פי נפצה במטרה לומר לו שמצאתי את ת׳יאו‪ ,‬אולם אינני מצליחה‬
‫להגות את המילים‪ .‬המוח שלי טרוד מדי בהבנת המילים שנאמרו לי‬

‫ומשמעותם‪ .‬מועדון קרב?‬
‫״איזי‪ ,‬יש רק סיבה אחת שהוא ילך לשם‪,‬״ ממשיך קאלום‪ .‬״אחד‬
‫הלוחמים המקומיים‪ .‬הוא שונא את ת׳יאו‪ .‬כבר שנים ארוכות שהוא‬
‫מנסה לשכנע את ת׳יאו להיכנס איתו לזירה‪.‬״ קאלום מתנשף בין‬

‫מילותיו‪ ,‬ואני מסיקה שזה מפני שהוא רץ‪.‬‬
‫״למה הוא שונא את ת׳יאו?״‬

‫״בגלל ת׳יאו אחיו נכנס לתרדמת‪,‬״ הוא אומר בקול חמור סבר‪,‬‬
‫ואני שואפת אוויר בחדות‪ .‬״זה קרה לפני הרבה שנים‪ .‬אני בדרך לשם‬

‫עכשיו‪ .‬רק רציתי להכין אותך לקראת התרחיש הגרוע מכל‪.‬״‬