Page 371 - 30322

‫פרק ‪27‬‬

‫ידעתי שלא ירשו לי להיכנס איתו לצילומי הרנטגן והסריקות‪ ,‬אך‬
‫בכל זאת עקבתי אחרי עובדי הסיעוד שעה שהם דחפו את מיטתו של‬
‫ת׳יאו לאורך מסדרונות בית החולים‪ ,‬מאחוריהם משתרך אח הנושא‬
‫את התיקים הרפואיים שלו‪ .‬המתנתי בחוץ בזמן שהוא עבר צילומי‬
‫רנטגן וסריקות‪ ,‬ואחר כך הלכתי בעקבותיהם אל המחלקה לטיפול‬

‫נמרץ‪ ,‬היכן שהאחים והאחיות המתינו להגעתו‪.‬‬
‫לאחר שאני שולחת לקאלום הודעה ואומרת לו היכן למצוא אותנו‪,‬‬
‫אני מתיישבת בפינת החדר הפרטי ומתבוננת שעה שהם מחברים את‬
‫כל המכונות בשנית‪ ,‬והאחות מהמיון מעדכנת את אחות המחלקה בכל‬
‫הפרטים החשובים‪ .‬אני מחייכת בזמן שהיא נותנת להם טיפים בנוגע‬
‫להרגלי התנועה של ת׳יאו‪ ,‬ואחות המחלקה פורצת בצחוק‪ ,‬כאילו‬
‫שהאחות המוסרת לידיה את המסמכים מתלוצצת עימה‪ .‬עכשיו היא‬
‫יכולה לצחוק‪ .‬הוא מחוסר הכרה ולא מסוגל לתקוף‪ .‬היא לא הייתה‬
‫צוחקת אם הוא היה כשיר‪ ,‬בריא ועירני בזמן שכפות ידיו כרוכות‬

‫סביב צווארה‪.‬‬
‫אני מסבה את מבטי אל הדלת נוכח קול בהול הנשמע מחוץ לחדר‬
‫ומזנקת ממקומי בבהלה‪ ,‬בעודי מגלה שג׳ס עומדת ליד דלפק הקבלה‬

‫ושואלת היכן אני‪ .‬״היי‪,‬״ אני קוראת אליה‪.‬‬
‫היא מסתובבת לעברי‪ ,‬כמות אדירה של אוויר משתחררת מבין‬
‫שפתיה‪ .‬״איזי!״ היא רצה לעבר החדר ועוטפת אותי בזרועותיה‪ .‬״כל‬

‫כך דאגתי‪ .‬מה קרה לו?״‬
‫החום של חיבוקה מסב לי אושר עילאי‪ .‬הוא כל כך נחוץ לי‪.‬‬

‫״נדמה לי שהוא נכנס לזירה במטרה להפסיד‪.‬״‬
‫״למה לו לעשות דבר כזה?״ היא מרפה ממני ומנחה אותי לעבר‬
‫אחד הכיסאות ומניחה לי לשבת‪ .‬היא בוודאי חשה בתשישות שלי‪.‬‬
‫לאחר שהיא ניגשת אל ת׳יאו בצעדים חרישיים‪ ,‬נזהרת לא להיקרות‬