Page 367 - 30322
P. 367

‫ג׳נטלמן חוטא  ׀  ‪367‬‬

‫לצד גופו‪ .‬״אל תיגעי בו בזמן שאת מחברת את הצינורית‪.‬״ אני שוב‬
‫פוסעת סביב המיטה‪ ,‬בדרך אל אחות נוספת‪ ,‬שהרגע הכניסה עגלה‬

         ‫עמוסה בכל מה שנחוץ לה כדי לבדוק את סימניו החיוניים‪.‬‬
‫היא מחייכת אליי‪ ,‬אך חיוכה מהול בעצבות‪ .‬״הרופאה בדרכה‬
‫לפה‪ .‬אני בטוחה שאת לא זקוקה לה כדי לדעת שיש סיכוי גבוה‬

                                               ‫שנגרם לו נזק מוחי‪.‬״‬
‫אני גומלת לה בחיוך רפה משלי ופונה אל ת׳יאו‪ .‬״הוא יהיה‬
‫בסדר‪,‬״ אני אומרת‪ ,‬מפני שאין לי צל של ספק שהוא יהיה בסדר‪ .‬הוא‬
‫יודע שאני פה‪ .‬הוא חש במגע ידי‪ .‬הוא נאבק בנחישות למעני‪ .‬הוא‬

                                                         ‫יהיה בסדר‪.‬‬
‫האחות ניגשת אליו‪ ,‬מסיטה את העפעף שלו לאחור ומאירה‬
‫עם הפנס שלה לתוך עינו‪ .‬הוא זז‪ ,‬כפי שידעתי שיקרה‪ ,‬מפריע לה‬
‫לעשות את עבודתה‪ .‬היא פולטת אוויר בזעף‪ ,‬מנסה שוב וזוכה לאותה‬

                         ‫התוצאה‪ .‬״הוא מאלה שכל הזמן זזים‪ ,‬אה?״‬
‫אני מחייכת אליה ותופסת את מקומה‪ ,‬אומדת ומציינת את כל‬
‫הסימנים החיוניים של ת׳יאו ללא שום הפרעה מצד צוות העובדים‪,‬‬
‫וגם לא מצידו של ת׳יאו‪ .‬הוא נותר דומם במקומו‪ .‬הוא עדיין מחוסר‬

                                   ‫הכרה‪ .‬אך אני יודעת שהוא איתי‪.‬‬

                               ‫***‬

‫לאחר שאני מניחה לצוות לארגן את הסריקות וצילומי הרנטגן של‬
‫ת׳יאו‪ ,‬ולהעביר אותו ליחידה לטיפול נמרץ‪ ,‬אני יוצאת מהחדרון‪,‬‬
‫השפעת האדרנלין בגופי מתחילה להתפוגג‪ .‬אני תשושה לגמרי‪ .‬אני‬
‫משעינה את גבי לעומת הקיר מחוץ ליחידת ההחייאה‪ ,‬ונושאת את‬
‫מבטי אל האורות הבוהקים‪ ,‬מקדישה רגע לניסיון להתאפס על עצמי‪.‬‬
‫לנסות להבין מה קרה הרגע‪ .‬אולם חרף תחושות ההקלה והאושר‬
‫שמציפות אותי‪ ,‬אני בכל זאת נשברת‪ .‬נהרות של דמעות שוצפים‬
‫במורד לחיי שעה שאני מנסה לעכל את הכול‪ .‬יידרש לכך מעט זמן‪.‬‬
‫הייתי אמורה לעבוד את אותן שלוש שעות ארוכות מעבר לשעות‬
   362   363   364   365   366   367   368   369   370   371   372