Page 362 - 30322
P. 362
362׀ ג׳ודי אלן מלפס
״אני צריך שמישהו יתפוס פיקוד,״ אומר בשלווה האח שלוחץ את
החזה של ת׳יאו ,אגלי זיעה נוטפים ממצחו.
אחות אחרת מתערבת ותופסת את מקומו ,וגופו של ת׳יאו מתחיל
להיטלטל בשנית ,אולם כעת זה קורה בגלל הלחיצות הבלתי פוסקות
על החזה שלו.
אני מעיפה מבט נוסף במוניטור .שום דבר.
האחים והאחיות לא מפסיקים להחליף ביניהם מבטים מודאגים,
והאווירה הולכת ונעשית דרוכה יותר .הוא מקבל עירוי של מספר
תרופות בזמן שהם ממשיכים לעבוד באופן תזזיתי אך רגוע ,ומנסים
להבין מדוע ליבו הפסיק לעבוד .אני מתבוננת שעה שהרוקח מכין את
הרכב התרופות הבא ,כל דבר שעשוי להמריץ את הפעילות החשמלית
של ליבו .מדובר בתהליך של ניסוי וטעייה ,מרוץ נגד השעון לברר
מדוע ליבו עצר מלכת ,לפני שיהיה מאוחר מדי.
״החלפה,״ קוראת האחות שמבצעת את ניסיונות ההחייאה ,וזזה
הצידה כדי להניח לשותף שלה לתפוס פיקוד בשנית .היא נושאת את
מבטה אל השעון .היא נושמת נשימה עמוקה .היא מבזיקה מבט קודר
לעבר האח שהרגע קיבל מהרוקח את סבב התרופות הבא .הוא נותן לו
את התרופות ונסוג לאחור ,הבעת פניו עגמומית.
הם עומדים לוותר בקרוב .אני יכולה לחוש בתבוסה .אני מציצה
במוניטור .וגם הפעם ,לא חל שום שינוי בקו השטוח .״קדימה ,איש
גדול,״ אומר האח בזעף ,אגלי זיעה נוטפים ממצחו בעודו לוחץ על
חזהו של ת׳יאו ללא הפוגה.
״פעם נוספת?״ האחות שואלת את העמית שלה ,בעודה מביטה בו.
אני עוצרת את נשימתי.
״פעם נוספת,״ הוא מסכים ,מסיר ממנו את ידיו ומניח לה לתפוס
פיקוד בשנית.
כולם מביטים במסך ,ממתינים לרגע שבו הקו יתחיל לקפץ.
אך זה לא קורה .הוא נותר קו ירוק בוהק ומתמשך ,כמו מים
דוממים .הקו הישר והמושלם ביותר שתוכלו להעלות על דעתכם.
האחיות והאחים שוב מחליפים ביניהם מבטים ,כל אחד מהם חושב
