Page 359 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪359‬‬

‫כדור הארץ מפסיק להסתובב‪.‬‬
‫אני מדשדשת לאחור וגופי מוטח בקיר מאחוריי‪ ,‬והאוויר נדחק‬
‫מריאותיי מעוצמת ההתנגשות‪ .‬״ת׳יאו‪,‬״ אני לוחשת‪ ,‬שעה שעיניי‬
‫ההמומות מנסות לעכל את התמונה של הגבר הרצוץ שנמצא מולי‪.‬‬
‫דם‪ .‬יש דם בכל עבר‪ .‬״אלוהים אדירים‪,‬״ אני מתנשמת בכבדות‪ ,‬הגוף‬
‫שלי לכוד בין הרצון לקחת אותי אליו לבין הרצון לשמור מרחק‪ ,‬כדי‬
‫שלא אראה את מלוא חזותו האומללה — עורו אפור וחיוור‪ ,‬לחייו‬

‫כחושות והזיפים בסנטרו צמחו לכדי זקן‪ .‬אני בקושי מזהה אותו‪.‬‬
‫האינסטינקט שלי תופס פיקוד‪ ,‬ואני נחפזת לעבר המיטה‪.‬‬

‫״מיס‪ ,‬בבקשה‪.‬״ החובש מתערב והודף אותי לאחור‪ .‬״את מכירה‬
‫אותו? את יכולה לומר לנו את שמו?״‬

‫״זה החבר שלי‪,‬״ אני אומרת בקול חנוק‪ ,‬בעודי סורקת את חייו‬
‫בחיפוש לאות חיים כלשהו‪ .‬אך ללא הועיל‪ .‬הוא לא מניד עפעף‪ .‬הוא‬
‫נראה מת‪ .‬״קוראים לו ת׳יאו‪ .‬ת׳יאו קיין‪.‬״ אני עוקפת את החובש‬
‫ושועטת קדימה‪ ,‬בוחנת את ת׳יאו מכף רגל ועד ראש‪ ,‬מבחינה בחזהו‬
‫החשוף מתחת לשמיכות הדקיקות‪ .‬עוד דם‪ .‬״מה קרה לו?״ ליבי נשבר‬
‫לשניים‪ ,‬המחזה של הגבר הגדול והחזק שלי שבור כל כך מעמיס‬

‫משקל רב מדי על הסדק בליבי מאז עזב‪.‬‬
‫שני החובשים מתמרנים את המיטה מסביב לגבר השיכור ומותירים‬
‫אותו על האדמה‪ .‬״מצאו אותו ליד הרציפים‪ .‬מחוסר הכרה‪ ,‬לא מגיב‪,‬‬

‫דופק נמוך‪ .‬מצבו לא טוב‪ ,‬יקירתי‪.‬״‬
‫הם שועטים דרך דלתות המחלקה לטיפול נמרץ‪ ,‬ומבול של אחים‬
‫ואחיות נחפז לעברנו‪ ,‬מוכנים לבואו של ת׳יאו‪ .‬החובש שולח את אחת‬
‫האחיות אל הגבר השיכור‪ ,‬ואני בקושי מצליחה למנוע מעצמי לזעוק‬
‫בזעם‪ .‬ת׳יאו זקוק לכל אחות בנמצא‪ .‬הן מתחילות לעבוד עליו בו‬
‫במקום‪ ,‬בזמן שהחובשים ממשיכים להוביל אותו במורד המסדרון‪,‬‬
‫ומציינים את כל המידע הידוע להם‪ :‬משמו ועד לחץ הדם שלו‪,‬‬

‫מהמקום שבו הם מצאו אותו ועד לפציעותיו‪.‬‬
‫אני נתונה בערפל של לא כלום‪ ,‬בעודי רצה לצד המיטה‪ ,‬מקשיבה‬
‫ומתבוננת בטירוף‪ .‬אני שומעת את המילה אנוש‪ .‬אני שומעת אותם‬