Page 373 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪373‬‬

‫״איך ייתכן שהוא יהיה בסדר?״ היא שואלת‪ ,‬בעודה מביטה בגופו‬
‫המושחת ומתכווצת באימה‪ .‬״כל הנזק שנעשה‪.‬״‬

‫אני מחליקה את ידי לתוך ידה ולוחצת אותה‪ .‬״אני אתקן אותו‪,‬״‬
‫אני מרגיעה אותה‪ .‬״אני מבטיחה‪.‬״ מעולם לא הבעתי שבועה כנה‬
‫יותר‪ .‬כבר החלטתי שאתפטר מעבודתי‪ .‬שיקומו של ת׳יאו יהיה ארוך‬
‫ומייסר‪ ,‬ואני מתכננת להיות שם בכל שלב ושלב מהתהליך‪ .‬אני לא‬

‫אעזוב אותו לרגע‪ .‬לעולם לא אעזוב אותו שוב‪.‬‬
‫״את צמאה?״ שואלת ג׳ס‪ .‬עושה רושם שהיא חווה מעט חוסר‬

‫נוחות‪ .‬היא רוצה לעשות משהו‪ ,‬להיות עסוקה ומועילה‪.‬‬
‫״אני אשמח לתה‪,‬״ אני משיבה‪ ,‬בעודי מרחיקה את ג׳ודי מהמיטה‬
‫ומושיבה אותה בכיסא שלה‪ .‬״תכיני גם אחד בשביל ג׳ודי‪ ,‬בבקשה‪.‬״‬
‫״בשמחה‪.‬״ ג׳ס מתקדמת לעבר הדלת‪ ,‬וקאלום מתחיל לפסוע‬

‫בעקבותיה‪.‬‬
‫״אני אעזור‪.‬״ הוא לא מבחין בפניה המבוהלות של ג׳ס בעודם‬

‫יוצאים מהחדר‪ ,‬מותירים אותי לבדי עם ג׳ודי‪.‬‬
‫אני לוקחת כיסא ומצטרפת אליה‪ ,‬כפות ידיה אחוזות תזזית‬
‫בחיקה‪ ,‬עיניה לא משות מבנה לרגע‪ .‬אולם הישבן שלי לא מספיק‬
‫לנחות על הכיסא‪ ,‬מפני שצליל גרגור רפה מפלח את הדממה‪ ,‬גורם‬
‫לי להזדקף בחטף‪ ,‬ולג׳ודי להצטרף אליי רגע לאחר מכן‪ .‬ת׳יאו גונח‬

‫בייסורים ומנסה לזוז‪ ,‬מושך בכבלים המחוברים אליו‪.‬‬
‫״ת׳יאו‪.‬״ אני אוחזת בידו ומהדקת את אחיזתי‪ ,‬כף ידי נשלחת אל‬
‫מצחו הדביק ומסיטה את שיערו הארוך לאחור‪ .‬״ת׳יאו‪ ,‬אתה שומע‬
‫אותי?״ אני פונה בחזרה לעבר ג׳ודי‪ .‬״תקראי לרופאה‪.‬״ אני יכולה‬
‫ללחוץ על הכפתור להזעקת הרופא‪ ,‬אך היא צריכה לעשות משהו‪,‬‬
‫ות׳יאו לא נתון בסכנה רפואית מיידית‪ .‬״אל תזוז‪ .‬הצלעות שלך‬

‫שבורות‪.‬״‬
‫הגניחות מוסיפות להישמע‪ ,‬וכעת עיניו אינן סגורות במנוחה‪ ,‬אלא‬
‫עצומות בייסורים‪ .‬״יותר מדי‪,‬״ הוא ממלמל‪ ,‬שתי המילים הפשוטות‬

‫מסבות לי אושר בל יתואר‪.‬‬
‫״אתה מחובר למורפיום‪,‬״ אני מסבירה‪ .‬״אתה זקוק למשהו נוסף?״‬