Page 181 - Step and repeat document 1
P. 181
חפץ e llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים dnw
miigd xewn
י"גְ .(:ו ָל ֵכן ְמ ֻחָיּב ֲעַדִין )כו( ְל ֵהי ִטיב ִעם ַה ִנּדּוֹן ְבּ ָכל ַהטּוֹבוֹתֶ ,שׁ ִצְּוּ ָתה
ַהתּוָֹרהִ ,ל ְשׁ ָאר ֲאָנ ִשׁים ִמִיּ ְשָׂר ֵאלִ .כּי ֹלא ִנ ְגַרע ֶעְרכּוֹ ְבּ ֵעיֵנינוּ ַעל ְיֵדי ַה ִלּ ָשָּׁנא
ִבּי ָשׁא ) ַהָלּשׁוֹן ָהָרע( ְלשׁוּם ָדּ ָבר.
)ְ :d"bdו ָלא ִמ ָבּ ֵעי ֵהי ָכא ִדּ ְב ָלאו )ְו ֵאין ָצִרי לוֹ ַמר ֵהיָכן ֶשׁ ְבּ ֹלא( ַה ִלּי ָשָׁנא ִבּי ָשׁא הוּא ִכּ ְשׁ ָאר
ֲאָנ ִשׁים ִמִיּ ְשָׂר ֵאלֶ ,א ָלּא ֲא ִפלּוּ ִאם ְבּ ָלאו ָה ִכי ) ְבּ ֹלא ָכַּ (גּם ֵכּן ִנ ְת ַחֵזּק ָבּ ִעיר ְל ָאָדם
ָר ָשׁע ַעל ְיֵדי ַמֲע ָשׂיו ָהָר ִעיםַ ,אֶ שׁ ַעל ָיָדם ֹלא ָי ָצא ֲעַדִין ְלַג ְמֵרי ִמ ְכּ ַלל ְשׁ ָאר ֲאָנ ִשׁים
ִמִיּ ְשָׂר ֵאלְ ,כּגוֹן) ,כז( ְל ָה ִשׁיב לוֹ ֲא ֵבָדה וּ ְכֵדי ִל ֵתּן לוֹ ְצָדָקה אוֹ ִל ְפדּוֹתוֹ ְו ַכיּוֹ ֵצא בּוֹ,
ְו ַע ָתּה ִנ ְשׁ ָמע ָע ָליו עוֹד ֵמֲאָנ ִשׁים ֶשָׁיּ ָצא ְלַג ְמֵרי ִמ ְכּ ַלל "ֲע ִמי ֶתְ ,"כּגוֹןְ ,דּ ָשׁ ֵביק ֶה ֵתָּרא
ְו ָא ֵכיל ִאסּוָּרא )עוֵֹזב ֶה ֵתּר ְואוֵֹכל ִאסּוּר(ֵ .כּיָון ֶשׁ ֹלּא ִנ ְת ָבֵּרר ִדּ ְבֵרי ֶהם ְבּ ֵבית ִדּיןַ ,רק ֶשׁ ָא ְמרוּ
ֲאָנ ִשׁים ְבֶּדֶרִ ספּוּר ְבּ ָע ְל ָמא) ,כח( ֵאין ְלַק ֵבּל ִדּ ְבֵרי ֶהם ֶלֱא ֶמת ְכֵּדי ִל ְמ ֹנ ַע ֶאת ַע ְצמוֹ ַעל
ְיֵדי ֶזה ִמ ִפְּדיוֹנוֹ ִאם ִנ ְשׁ ָבּהְ ,ו ַכיּוֹ ֵצא ָבֶּזה(.
miig min x`a
l"yxdndeבתירוץ הא' תירץ לרווחא דמלתא ,ואיסורא קמיה ,ושביק היתירא ואכיל איסורא .אמר
אפילו אם היה בגדר ספק ,ספק נפשות ליה ,זיל לא שבקו לי דאפרקינך' .ופירש רש"י בד"ה
להקל ,ועוד דלאו ספק הוא ,דמעמידין לו לאדם ואכיל איסורא' :עדים העידו עליו כן ,והוי אוכל
נבילות להכעיס' .ומשמע מזה ,דאם לא העידו עדים בחזקת כשרותו וכו'.
) xtqnd ixacl m` elit` .oecipd mr aihidl (ekעליו כן ,רק אנשים סיפרו לרבנן כן בדרך סיפור
xeq` ixd ,'jzinr' llkn `vi eilr x"dyldבעלמא ,לא היה ר' אמי מקבל דבריהם למנוע את
עצמו על ידי זה מפדיונו ,ועל פי זה כתבתי את דברי .dfa llk epin`dl
) lke` xnen `edy oebk .'eke dcia` el aiydl (fkשבפנים.
df j` lkl `ed l`xyi llka oiicrc ,oea`izl zeliapמספקא לי ,אי כוונת רש"י דאי אין עדים רק
קול בעלמא ,תו לא הוי כי אם חשש בעלמא, ,el` mipiprוכמו שכתב בחושן משפט בסימן רס"ו
)ס"ב( ,ובסימן קנ"ח )ס"ב( ביורה דעה ,עיין שם .ועיין ואם כן ממילא מחייבינן לפדותו כשאר מומר
ביורה דעה בסימן רנ"א בביאור הגר"א )סק"א( ,לתיאבון ,או נימא דכוונת רש"י ,דאי לא היו עדים על
ובפתחי תשובה בשם האחרונים ,דהלכה כדברי זה ,לא היה רבי אמי משיב 'לא שבקו לי דאפרקינך',
התוספות בע"ז )כ"ו :ד"ה אני( ,וכן פסק הים של דמשמע דיש איסורא בדבר ,וכדמוכח ביו"ד בסימן
שלמה )גיטין פרק ד' סימן ע"ב( ,דלתיאבון עדיין אנו רנ"א ס"ב דאוכל נבילות להכעיס אסור לפדותו,
ומקורו מזה .עיין שם ,אבל לעולם אימא לך דעל איש מחוייבין לפדותו.
כזה שנתפקר בלתיאבון ,מותר להאמין גם כן אם ) .zn`l mdixac lawl oi` (gkשזה לשון הגמרא
אנשים סיפרו לו דחזו ליה דאכיל להכעיס ,ופטורין
מלפדותו ,ואין עוברין על ידי זה על לאו ד'לא תעמוד בגיטין )מ"ו' :(:ההוא גברא דזבין נפשיה
ללודאי ,אתא לקמיה דרבי אמי ,אמר ליה פירקן,
על דם רעך'.
פירוש ,פדיני :ורצה ר' אמי לפדותו ,אמרו לו רבנן
לרבי אמי ,האי ישראל מומר הוא ,דקחזו ליה דקאכיל oi`eלהביא ראיה לזה ,ממה שמבואר לקמן בכלל ז'
סעיף ה' ,דעל איש שנתחזק בעיר לאדם רשע, נבילות וטריפות .אמר להו ,אימא לתיאבון הוא
דקאכיל .אמרו ליה ,והא זימנין דאיכא היתירא מותר לקבל לשון הרע .דאפשר דוקא עוולה שהיא
