Page 184 - Step and repeat document 1
P. 184
חפץ e llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים gnw
miigd xewn
ַמֲע ֶשׂה אוֹ ִל ְג ֹרם לוֹ שׁוּם ֶהֵזּק אוֹ ִבּיּוּשׁ ֲעבוּר ֶזהָ ,גּדוֹל אוֹ ָק ָטןֲ ,א ִפלּוּ
ִאם ַה ִלּ ָשָּׁנא ִבּי ָשׁא ) ַהָלּשׁוֹן ָהָרע( ָי ָצא ָע ָליו ַעל ְיֵדי ֵעד ֶא ָחד ָכּ ֵשׁר ֶשׁ ֵה ִעיד
ָע ָליו ֵכּן ְבּ ֵבית ִדּיןְ ,דּ ֵעד ֶא ָחד ָלא ְמ ַהֵנּי ) ֵאינוֹ מוֹ ִעיל(ַ ,רק ִל ְשׁבוּ ָעהְ .ויוֹ ֵתר
miig min x`a
)סעיף י'(' ,או לאחרים אם לא יחוש לו' וכו' ,היינו פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא ,יראו כמה
דוקא אם לא יגיע להנידון שום היזק מזה ,רק שהם יש לו לאדם להזהר שלא להלבין פני חבירו ברבים
ישמרו את עצמם ממנו )כהך עובדא דגדליה בן על חנם .וראוי לחקור ולדרוש בכמה דרישות
אחיקם ,דהיה לו לחוש להלישנא בישא ,ולספר וחקירות קודם שיעשו מעשה כזה ,והמיקל דמו
לאנשיו ששמעתי אומרים שהוא חושב עלינו רעה,
בראשו בלי ספק.
על כן נשמור את עצמינו ממנו(.
lr s`eגב דאמרו 'האי לישנא בישא אף על גב
`z` elawi mdy ,mirneyd oipr itl d`xi m` la דלקבולי לא מיבעי למיחש מיהו בעי',
דבר פשוט הוא לפני כל יודעי דת ודין ,דלא אמרו
df xear eyiiai e` ewifie ,xenb zn`l xacd למיחש ,כדי לעשות שום מעשה נגד מי שמספרין
עליו לישנא בישא ,כדמוכח בהדיא בנדה )ס"א(.
aaeqi ,wfidd calny zeidl lkei minrte ,oecipdl דגרסינן שם' ,הנהו בני גלילא דנפק עלייהו קלא
דקטול נפשא ,אתו לקמיה דר' טרפון אמרו ליה
el oi` i`cea ,zenevr zewelgn ok mb dfn cer לטמרינן מר ,אמר להו היכי אעביד אי לא אטמרינכו
חזו יתייכו ,אטמרינכו הא אמור רבנן וכו' ,זילו
.llk xtqlדכל עיקר טעמא דצריך לחוש לאחרים, אטמרו נפשייכו' .ולא מיבעי לפירוש השאילתות
כבר כתבנו לעיל )סקכ"ט( בשם המעדני יום טוב, שפירש' :הא אמרו רבנן וכו' ,ושמא הרגתם ואם
דהוא משום "ואהבת לרעך כמוך" ,וכי היכי דצריך אטמין אתכם חייבתם ראשי למלך' .דוודאי פשיטא
אני לחוש לעצמי שלא יגיע לי שום היזק ,כך אני שיש לדקדק ,דהא אי לא היה עליו אימתא דמלכותא
צריך לחוש לאחרים שלא יבואו לידי היזק ,כי פן היה מצילם ,וכל שכן שלא היה מענישם מפני
אמת הוא הדבר הזה ,ולכך אני צריך לגלות את אזנם
שישמרו את עצמם ,ואם כן אצא בזה ידי הכל ,שלזה חששא דלישנא בישא.
אני מציל מן ההיזק ,ולחבירו שכנגדו איני עושה
` `lאפילו לפירוש רש"י שפירש' :שמא הרגתם
היזק ממש אפילו על ידי אחרים. ואסור להצילכם' .מכל מקום דבר פשוט הוא,
דלא חשש אלא שלא לעשות שום מעשה ההצלה,
dnשאין כן אם אני רואה שהם יקבלו את הדבר דשמא הרגו ,אבל לעשות להם שום עונש ,זה לא
לאמת גמור ,ויגיע מזה היזק להנידון ,בודאי אין עלה על לבו ,שהרי השיאם עצה להסתיר עצמם,
לגלותו .דכי היכי דאני מצווה לאהוב את זה ,כך אני כדמשמע התם דאמר להו ,זילו אתון טמרו נפשייכו,
מצווה לאהוב את שכנגדו ,ואם כן מאי חזית דדמא ופשיטא שאם היו ראוין לעונש ,עונש גדול או עונש
דזה סומק טפי דלמא דמא דזה סומק טפי ,ואם כן זוטא ,לא היה משיאם עצה ,אלא היה מסתלק מהם
חוזר לאו דרכילות על מקומו ,וכענין מה שפירש לגמרי .אלא ודאי פשיטא ופשיטא דלקבולי לא
רש"י בסנהדרין )ע"ד (.ד"ה מאי חזית ,עיין שם .וכל מיבעי ,לענין עשיית שום מעשה ולא שום ביוש ,לא
זה דברנו ,אפילו אם היה הענין ספק השקול ,ובפרט קטן ולא גדול ,וזה פשוט וישר' ,עד כאן לשון
שביררנו לעיל ,דלישנא בישא כל זמן שלא נתברר
המהרי"ק ,ועל פי זה כתבתי דברי שבפנים.
הוא חשש בעלמא.
xg`eשכן הדברים ,תדע דמה שכתבנו מתחילה
xzeieמזה שמצוי מאד בעוונותינו הרבים ,שהשומע
יריע עמו יותר מכפי הדין שהיה מחוייב
הנידון על זה אפילו אם אמת הדברjixv ok lr ,
aye ,clepd ze`xl dfk oipr dlbnd c`n xdfdl
