Page 182 - Step and repeat document 1
P. 182
חפץ e llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים enw
miigd xewn
©ֶ wxשׁ ַהתּוָֹרה ִה ִתּיָרה ָלחוּשׁ ַל ִלּ ָשָּׁנא ִבּי ָשׁא ְל ִעְנַין ִל ְשׁ ֹמר ֶאת ַע ְצמוֹ ְו ֶאת
ֲא ֵחִרים ִמ ֶמּנּוְּ .ו ַעל ֵכּן ָכּ ְתבוּ ַהפּוֹ ְס ִקיםְ ,דּ ַמה ֶשּׁ ֻמּ ָתּר ָלחוּשַׁ ,הְינוּ ֵהי ָכא
miig min x`a
ואף שנתחזק עד עתה לאדם רשע ,ואינו נידון כעוולה הראשונה מותר להאמין ,מה שאין כן בזה
כוודאי אוכל נבילות להכעיס ,שאסור להציל נפשו, שהעוולה השניה היא הרבה יותר מהראשונה,
וכדאיתא ביורה דעה בסימן רנ"א ס"ב הנ"ל ,והכא דבתחלה היה עדיין קצת בכלל 'עמיתך' לענין זה
בנדה משמע מדברי רש"י ,דעל ספק אסור להציל דמצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו ,וכדאיתא ביורה
נפשו ,אפילו היכא דמוחזק עד עתה לאיש כשר, דעה בסימן קנ"ח )ס"ב( ,ואם הוא אוכל נבילות
אלא על כרחך דסברת רש"י ,דשם בענין רציחה להכעיס ,הוא יוצא לגמרי מכלל 'עמיתך' ואסור
שאני ,משום דיכול לבוא אחר כך מזה היזק לאחרים לפדותו אפשר דאין להאמין זה )וכעין מה שמוכח
אם לא נחוש ,דבכהאי גוונא מותר לחוש וכמו בכתובות )ל"ג (.דמדבר קל לא הוי ראיה לדבר
שכתבו התוספות והרא"ש ,דהיינו פן באמת הם
רוצחים ,ויוכלו אחר כך להרוג גם כן את אחרים אם חמור(*(.
יצילם עתה ,וכעין מה שאמרו במכות )ז'' (.אם כן
oi`eלברר ספיקותינו בדברי רש"י ,מהא דפירש
אתה מרבה רוצחים בישראל'. רש"י בנדה )ס"א (.ד"ה למיחש מיהו בעי,
'ושמא הרגתם ואסור להציל אתכם' ,אלמא דאף על
` eאפשר דטעם רש"י ,דסברת ר' טרפון היה ,דכיון ספק מותר למנוע את עצמו מהצלתו ,וזה ידוע דבין
דהם יכולים בעצמם להציל נפשייהו ,שוב אין לו פדיון שבויים ובין הענין דשם ,הכל נכלל בלאו
לר' טרפון להכניס עצמו בזה ,דהלא על כל פנים ד"לא תעמוד על דם רעך" ,וכדאיתא בסנהדרין
חשש איסור הוא ,אבל באמת אם היה רואה ר' טרפון )ע"ג .(.זה אינו ,דבלאו הכי יקשה ,דעל כל פנים הלא
שהם אינם יכולים להטמין את עצמן בלתי עזרתו, מוכח הכא מדברי רש"י בגיטין ,דאם לא היו עדים
בודאי היה מטמינם .ובזה מיושב קושית הרא"ש על על הדבר רק קול וסיפור בעלמא ,היה מותר להצילו,
*( :d"dbdואם נאמר כן ,יהיה ניחא מאוד מה שהשיב ר' אמי מתחילה 'אימא לתיאבון הוא דקאכיל',
דלכאורה לרשע כזה למה צריך לדונו לכף זכות ,והלא לרשע מצוה יותר לדונו לכף חובה ,וכמו
שכתב רבינו יונה במאמר רי"ח ,וברמב"ם במסכת אבות פרק א' )מ"ו( ד"בצדק תשפוט עמיתך" )ויקרא י"ט
טו( ,כתיב והוא אינו בכלל 'עמיתך' לענין זה .אבל לפי מה שכתבתי ניחא ,דדברי רבינו יונה והרמב"ם אינם
אמורים שם ,רק אם נראה אותו שעשה מעשה ,שספק לנו במעשה הזו אם לשפטו לצד הטוב או להיפך -
צריך לדונו לכף חוב ,כיון דהוא רשע ,והכי נמי בעניננו ,אם היה אוכל בשר ,ויש לך בו ספק אם הוא בשר
כשר או נבילה ,אתה צריך לדונו לומר שהוא בשר נבילה ,מפני שכבר נתפקר בעון זה .מה שאין כן להמשיך
עליו הענין יותר ויותר ,שלא ראינו עליו לעת עתה אפילו פעם אחת שעבר עליו ,ובפרט שנפטור על ידי זה
את עצמנו מהלאו ד'לא תעמוד על דם רעך' ,שקאי על המונע את עצמו מפדיון שבויים ,וכדאיתא ביורה
דעה בסימן רנ"ב סעיף ב' ,זה לא מצינו לומר כן ,ולכך השיב רבי אמי אימא לתאבון הוא דקאכיל.
s`eעל פי כן ,אין מזה ראיה גמורה לדברי ,דאימא דשאלת הרבנן היה לר' אמי 'הא קא חזו ליה' וכו',
פירוש ,ואם כן יהא אסור לפדותו ,דהם סמכו על מה שהיו יודעים שהוא אוכל נבילות להכעיס ,כמו
שסיימו לבסוף ,ועל זה השיב ר' אמי ,אף דצריך לדונו לכף חובה ,מכל מקום לעת עתה ,כל זמן שלא
נתברר הדבר ,אין איסור לפדותו ,דאימא לתאבון הוא דקאכיל .ולזה סיימו הרבנן 'והא קא שביק' וכו',
פירוש ,שיש עדים על זה ,ואם כן קושיתנו עומדת במקומה שיהא אסור לפדותו.
