Page 133 - 5
P. 133
Ì˙Áסימ מב ‡ˆ ¯ÙÂÒ
העשוי לטעות בו וג הני תרי ותרי שכל כת מעידה אינו נעשה שליח והוא מתוס' נזיר י"ב ע"א כי משוי
שדקדקו יפה לא נפסלה להצטר לעדות אחרת כי אינש שליח במילתא דקיימא קמי' וכו' .ויעיי' )פ"ו(
עשוי לטעות בדמיו כמ"ש הר" בסוגי' דתרי ותרי ]פ"ט[ מאישות הל' וי"ו ובמשנה למל ש ד"ה
גבי קרוב לו וקרוב לה וה"נ דכוותיה ,ומ"מ דינו של ומ"ש רבנו וכו' ובמ"ל פ"ו מגירושי )ה"ג( ד"ה ודע
הרמב" אמת ,‰וא"כ כל שאינו שפוי מכבר זמ מה דמעשה הי' וכו' ,ובפני יהושע ר"פ מי שאחזו ע'
יו ויומי וכ אחר נתינת הגט ישאר בשפיותו זמ ע"ב ארשב"ל כותבי' ונותני' גט לאלתר יעיי' בכל
מה באופ שיצאנו מספק סו שפיותו וסו שטותו המקומות ויראה ברור דלזה כיו הב"ש שיהי' מינוי
לא יצאנו מספק וה"ה במינוי השליחות שצרי שיהי' השליחות בשעה שהי' שפוי ,וא"כ א תשאר האשה
במקומה ותמנה שליח לפני עדי מי יגיד לנו
באמצע שפיותו.
שהבעל במקו שהוא ש שהי' שפוי אז„.
Ï" Âמש"ה דקדקו הט"ז וב"ש בעובדא דילהו שהי'
][‰¯ÈÎÓ ÔÈ ÚÏ ÈÂÙ˘ ÌÈ˙ÈÚ ‰Ë¢ ÌÈ˙Ú
חלימותו מעט דאלו הי' זמ רב הי' האשה
עושה שליח בעדי ושולחת השליח ע העדי ‰ ‰Âהרמב" כתב פכ"ט ממכירה הלכה ה' מי
כהמצאות מעלתו וש יבואו עדי אחרי ויעידו
שבאותו היו שמעידי אלו שנתמנה השליח באותו שהוא עת שוטה ועת שפוי וכו' וצריכי'
זמ הי' זה שפוי לפניו ולאחריו אבל להיות העדי לחקור הדבר היטב שמא בסו שטותו או
שחלימותו הי' מועט לא הי' אפשר לכוו הזמ ע"כ בתחילת שטותו עשה מה שעשה .ויעיי' סמ"ע סי'
רל"ה סקנ"ב שפי' שרצונו לומר שבסו שפיותו כבר
הוכרחה האשה לבוא בעצמה ולכוו השעה. נתבלבלה דעתו ונראה לעי רואי כאלו הוא שפוי
ובאמת אינו כ ,וכ בסו שטותו נראה כאלו כבר
˘·˙ Èוראיתי דזה ליתא דא"כ ה"ל עדי מינוי נתישבה דעתו והאמת אינו ,ע"כ צריכי' להתישב
השליח חצי דבר דלא מהני עדות בלא הרבה בדבר יע"ש.
עדות המעידי על שפיותו של בעל ותליא בפלוגתת
רי" ורשב" ותוס' בפ' חזקת נ"ו ע"ב ד"ה אלא Ï" Âראיה להרמב" בזה מעובדא דבר שטיא
וכו' ויעיי' בפ"י בק"א לכתובות סי' ס"ג ויעיי'
בסמ"ע סי' ו' סקל"ט דמראה מקו למ"ש בפרישה בכתובות כ' ע"א דמסקינ כשהוא שוטה זב ,
תי' אחרי דהיינו שיטת תוס' ורי" שנראה כמסופק וכשהוא שוטה זבי ,והקשה הר" אמאי נימא כ הא
חזקה על השטר שנעשה בגדול ובר דעת ומסתמא
בדבר להלכה. כשהוא חלי זבי .ונ"ל דכ קשה נמי אגופי'
דעובדא מאי צרי דתרי דאמרו כשהוא חלי זבי
Î"‡Âבנידו שלפנינו א יש לו וסת קבוע חדש או תיפוק לי' דהשטר גופי' ה"ל כתרי ,דמה לי יאמרו
עדי מ השוק קטני היו אמרינ השטר מעיד שהיו
שבוע לחלימתו באופ שתדע היא והעדי גדולי וה"ל עדי השטר ע עדי השוק תרי ותרי,
במקומה שחדש זה הוא חלי תוכל לעשות שליח וה"נ שיעידו שהוא שוטה נימא עידי השטר מעידי'
בעדי באמצע אותו הזמ שיהי' שפוי לפני מינוי שהוא חלי מה לי קט או שוטה ,אדרבה הכא עדי
השליחות ולאחריו ,וילכו העדי ע השליח למקו טפי דהרי נולד קט כמ"ש תוס' ד"ה אלא אר"נ
הבעל ויקבלו גט ממנו ג"כ באמצע זמ שפיותו אז, והכא עכ"פ לא נולד שוטה ,ונהי דחזקת חלי לית
אבל א אי לו וסת קבוע באופ שצריכי' ב' כיתי לי' כמ"ש תוס' ד"ה ואוקי ארעא וכו' משו דעשוי
עדי דה"ל חצי דבר לשיטת תוס' צל"ע א נוכל להשתנות ,מ"מ ג חזקת שוטה לית ליה ,וא"כ למה
לסמו על זה באיסור אשת איש במקו שהתוס' לי תרי ותרי ,וצריכי' לדחוק דכל הני זביני לא הי'
דב"ב והרי" חולקי על רשב" דב"ב ועל ר"י
בשטר אלא בכס או חזקה.
שבתוס' ב"ק ע' ע"ב יע"ש.
‡ Ì Óלהרמב" ניחא דודאי חזקה שנעשה השטר
ÔȇÂבידי הכהה להכריע באיסור חמור כזה וחכ
בעת שפיותו ולא ידעו להבינו עדי השטר
שכמותו עיניו בראשו .והנלע"ד כתבתי שהי' זה בסו שפיותו או סו שטותו והוא דבר
וחתמתי שמי בכל חותמי ברכות.
.˜"ÙÏ Á"Ú˜˙ ˙·Ë ·"Î '„ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
„.‚Ó ÔÓÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
.[‡È˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ ‡"· ˙"¢·Â „ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â] .‡¯·È‡ ‰"„ Ê 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ  ȷ¯ ˙·Â˘˙· ‰·Á¯‰ ¯˙È· ‰‡¯ .‰