Page 133 - 5
P. 133

‫‪ Ì˙Á‬סימ מב ‪‡ˆ ¯ÙÂÒ‬‬

‫העשוי לטעות בו וג הני תרי ותרי שכל כת מעידה‬      ‫אינו נעשה שליח והוא מתוס' נזיר י"ב ע"א כי משוי‬
‫שדקדקו יפה לא נפסלה להצטר לעדות אחרת כי‬          ‫אינש שליח במילתא דקיימא קמי' וכו'‪ .‬ויעיי' )פ"ו(‬
‫עשוי לטעות בדמיו כמ"ש הר" בסוגי' דתרי ותרי‬       ‫]פ"ט[ מאישות הל' וי"ו ובמשנה למל ש ד"ה‬
‫גבי קרוב לו וקרוב לה וה"נ דכוותיה‪ ,‬ומ"מ דינו של‬  ‫ומ"ש רבנו וכו' ובמ"ל פ"ו מגירושי )ה"ג( ד"ה ודע‬
‫הרמב" אמת‪ ,‰‬וא"כ כל שאינו שפוי מכבר זמ מה‬        ‫דמעשה הי' וכו'‪ ,‬ובפני יהושע ר"פ מי שאחזו ע'‬
‫יו ויומי וכ אחר נתינת הגט ישאר בשפיותו זמ‬        ‫ע"ב ארשב"ל כותבי' ונותני' גט לאלתר יעיי' בכל‬
‫מה באופ שיצאנו מספק סו שפיותו וסו שטותו‬          ‫המקומות ויראה ברור דלזה כיו הב"ש שיהי' מינוי‬
‫לא יצאנו מספק וה"ה במינוי השליחות שצרי שיהי'‬     ‫השליחות בשעה שהי' שפוי‪ ,‬וא"כ א תשאר האשה‬
                                                 ‫במקומה ותמנה שליח לפני עדי מי יגיד לנו‬
                 ‫באמצע שפיותו‪.‬‬
                                                     ‫שהבעל במקו שהוא ש שהי' שפוי אז„‪.‬‬
‫‪ Ï" Â‬מש"ה דקדקו הט"ז וב"ש בעובדא דילהו שהי'‬
                                                   ‫]‪[‰¯ÈÎÓ ÔÈ ÚÏ ÈÂÙ˘ ÌÈ˙ÈÚ ‰Ë¢ ÌÈ˙Ú‬‬
‫חלימותו מעט דאלו הי' זמ רב הי' האשה‬
 ‫עושה שליח בעדי ושולחת השליח ע העדי‬              ‫‪ ‰ ‰Â‬הרמב" כתב פכ"ט ממכירה הלכה ה' מי‬
‫כהמצאות מעלתו וש יבואו עדי אחרי ויעידו‬
‫שבאותו היו שמעידי אלו שנתמנה השליח באותו‬         ‫שהוא עת שוטה ועת שפוי וכו' וצריכי'‬
‫זמ הי' זה שפוי לפניו ולאחריו אבל להיות‬           ‫העדי לחקור הדבר היטב שמא בסו שטותו או‬
‫שחלימותו הי' מועט לא הי' אפשר לכוו הזמ ע"כ‬       ‫בתחילת שטותו עשה מה שעשה‪ .‬ויעיי' סמ"ע סי'‬
                                                 ‫רל"ה סקנ"ב שפי' שרצונו לומר שבסו שפיותו כבר‬
   ‫הוכרחה האשה לבוא בעצמה ולכוו השעה‪.‬‬            ‫נתבלבלה דעתו ונראה לעי רואי כאלו הוא שפוי‬
                                                 ‫ובאמת אינו כ ‪ ,‬וכ בסו שטותו נראה כאלו כבר‬
‫˘·˙‪ È‬וראיתי דזה ליתא דא"כ ה"ל עדי מינוי‬          ‫נתישבה דעתו והאמת אינו‪ ,‬ע"כ צריכי' להתישב‬

‫השליח חצי דבר דלא מהני עדות בלא‬                                  ‫הרבה בדבר יע"ש‪.‬‬
‫עדות המעידי על שפיותו של בעל ותליא בפלוגתת‬
‫רי" ורשב" ותוס' בפ' חזקת נ"ו ע"ב ד"ה אלא‬         ‫‪ Ï" Â‬ראיה להרמב" בזה מעובדא דבר שטיא‬
‫וכו' ויעיי' בפ"י בק"א לכתובות סי' ס"ג ויעיי'‬
‫בסמ"ע סי' ו' סקל"ט דמראה מקו למ"ש בפרישה‬         ‫בכתובות כ' ע"א דמסקינ כשהוא שוטה זב ‪,‬‬
‫תי' אחרי דהיינו שיטת תוס' ורי" שנראה כמסופק‬      ‫וכשהוא שוטה זבי ‪ ,‬והקשה הר" אמאי נימא כ הא‬
                                                 ‫חזקה על השטר שנעשה בגדול ובר דעת ומסתמא‬
                  ‫בדבר להלכה‪.‬‬                    ‫כשהוא חלי זבי ‪ .‬ונ"ל דכ קשה נמי אגופי'‬
                                                 ‫דעובדא מאי צרי דתרי דאמרו כשהוא חלי זבי‬
‫‪ Î"‡Â‬בנידו שלפנינו א יש לו וסת קבוע חדש או‬       ‫תיפוק לי' דהשטר גופי' ה"ל כתרי‪ ,‬דמה לי יאמרו‬
                                                 ‫עדי מ השוק קטני היו אמרינ השטר מעיד שהיו‬
 ‫שבוע לחלימתו באופ שתדע היא והעדי‬                ‫גדולי וה"ל עדי השטר ע עדי השוק תרי ותרי‪,‬‬
‫במקומה שחדש זה הוא חלי תוכל לעשות שליח‬           ‫וה"נ שיעידו שהוא שוטה נימא עידי השטר מעידי'‬
‫בעדי באמצע אותו הזמ שיהי' שפוי לפני מינוי‬         ‫שהוא חלי מה לי קט או שוטה‪ ,‬אדרבה הכא עדי‬
 ‫השליחות ולאחריו‪ ,‬וילכו העדי ע השליח למקו‬        ‫טפי דהרי נולד קט כמ"ש תוס' ד"ה אלא אר"נ‬
‫הבעל ויקבלו גט ממנו ג"כ באמצע זמ שפיותו אז‪,‬‬      ‫והכא עכ"פ לא נולד שוטה‪ ,‬ונהי דחזקת חלי לית‬
‫אבל א אי לו וסת קבוע באופ שצריכי' ב' כיתי‬        ‫לי' כמ"ש תוס' ד"ה ואוקי ארעא וכו' משו דעשוי‬
‫עדי דה"ל חצי דבר לשיטת תוס' צל"ע א נוכל‬          ‫להשתנות‪ ,‬מ"מ ג חזקת שוטה לית ליה‪ ,‬וא"כ למה‬
‫לסמו על זה באיסור אשת איש במקו שהתוס'‬            ‫לי תרי ותרי‪ ,‬וצריכי' לדחוק דכל הני זביני לא הי'‬
‫דב"ב והרי" חולקי על רשב" דב"ב ועל ר"י‬
                                                            ‫בשטר אלא בכס או חזקה‪.‬‬
           ‫שבתוס' ב"ק ע' ע"ב יע"ש‪.‬‬
                                                 ‫‡‪ Ì Ó‬להרמב" ניחא דודאי חזקה שנעשה השטר‬
 ‫‪ ÔȇÂ‬בידי הכהה להכריע באיסור חמור כזה וחכ‬
                                                 ‫בעת שפיותו ולא ידעו להבינו עדי השטר‬
‫שכמותו עיניו בראשו‪ .‬והנלע"ד כתבתי‬                ‫שהי' זה בסו שפיותו או סו שטותו והוא דבר‬
         ‫וחתמתי שמי בכל חותמי ברכות‪.‬‬

        ‫‪.˜"ÙÏ Á"Ú˜˙ ˙·Ë ·"Î '„ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

                                                                            ‫„‪.‚Ó ÔÓÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬
‫‪.[‡È˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ ‡"· ˙"¢·Â „ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â] .‡¯·È‡ ‰"„ Ê 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ  ȷ¯ ˙·Â˘˙· ‰·Á¯‰ ¯˙È· ‰‡¯ .‰‬‬
   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138