Page 134 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫ˆ·‬

‫‪‚Ó ÔÓÈÒ‬‬
‫]‪[Ï" ‰ ÔÈ Ú· „ÂÚ‬‬

‫ליסא וגאו מקארטשי בעני בעל שנשתטית אשתו‬ ‫˘ ‪.Ï" ‰ ÌÎÁ‰Ï ˙È‬‬
‫וכתב לה גט בעת שטיותה ומוסרו לשליח לית לה‬
‫לכשתחלי ותתרפא‪ ,‬שחכמי ליסא חשו לי' מטע‬ ‫‪ ̯Ë‬אענה אני שוגג בהבנת כונת הב"ח בתשובה‬
‫המבואר בנזיר י"ב )ע"א( דבמידי דלא אפשר למיעבד‬
‫האידנא לא מצי לשוי' שליח‪ ,‬והגאו הנ"ל העלה‬ ‫סי' ק"א‡‪ .‬כי מפני שנמשכתי אחר פשטות‬
‫נהי דשליח לא הוי עתה‪ ,‬מ"מ גילוי דעת הוי דניחא‬ ‫כונות לשו הב"ש סי' קמ"א סק"מ שלא העתיק‬
‫לי' לגרש אשתו וה"ל זכיה ואז אחר שנשתפה יעשה‬ ‫דברי השואל בב"ח כהוג וקיצר בו‪ ,‬ואני לא ראיתי‬
‫בב"ח לשו השאלה כלל רק דבריו בתשובה‪ ,‬ולפי‬
‫אז שלוחו מטע זכי' לאד שלא בפניו‪.‬‬ ‫שסבור הייתי שדבריו בנוי על עובדא שהי' כעי‬
‫הכתוב בב"ש לפי הבנתי הי' לי ממנו תנא דמסייע‬
‫]‪[‰ÈÎÊ È"Ú ˙ÂÁÈÏ˘ È Ó‬‬ ‫מדברי הב"ח מדהבי' בעצמו בסו דבריו דברי‬
‫רבותינו הצרפתי שילכו העדי' ע השליח‪ ,‬והוא‬
‫‪ ÔÚÈÂ‬כי דברי הגאו ז"ל אמתיי בלי ספק לקיי‬ ‫בעובדא דיליה לא ציוה כ אלא שתל האשה‬
‫למקו הבעל‪ ,‬וחשבתי למשפט הוא מטעמי' דידי‬
‫דברי חכמי הראשוני אשר מעול הנהיגו‬ ‫דרבותי' הצרפתי לא מיירי מעיתי שוטה לכ סגי‬
‫להתיר ע"י מאה רבני לישא אשה על אשתו שטיא‬ ‫בהליכת העדי ע השליח‪ ,‬והב"ח מיירי מעתי‬
‫ולא רפר אד מעול ‪ .‬וע"כ כנ"ל מטע זכיה‬ ‫שוטה לכ הצרי שהאשה בעצמה תל לש ואז לא‬
‫מועיל‪ ,‬אלא שצריכי ליישב דברי ש"ס ותוס' דנזיר‬ ‫עיינתי בלשו השואל‪ ,‬ובהעתק שהשארתי פה לפני‬
‫י"ב ע"א‪ .‬וזה לי עשר שני ערכתי בזה תשובה‬ ‫רמזתי הנ"ל ולכבודו לא כתבתי דברי הב"ח מפני‬
‫ארוכה· ומה שנוגע לעני הזה הוא מה שהעליתי‬ ‫דר מוסר הואיל ומעלתו כיו מדעתו לדעת רבותינו‬
‫דוקא באומר קדש לי אשה ואינו פורט איזה אשה‬
‫יקדש לו‪ ,‬וכ בנות רשות להפריש חלה מכל‬ ‫הצרפתי ‪.‬‬
‫עיסותיו על כמה זמני ‪ ,‬וכ הממנה אפטרופוס להפר‬
‫כל נדרי אשתו ולא על נדר פרטי לא שיי לומר‬ ‫‪ 'ȉÈ‬אי שיהי' השתא הכא ראיתי בלשו השואל‬
‫משו זכיה‪ ,‬דמי יודע איזה אשה יקדש לו אשר אולי‬
‫לא יהיה בו זכות ויהיה ניחא ליה טפי באחותה‬ ‫שבב"ח שעוררני עליו פר"מ וראיתי שלא‬
‫שנאסרת עליו ע"י הקידושי ‪ ,‬וכ שמא יזדמ‬ ‫כונתי האמת בכונת ב"ש‪ ,‬אדרבא מדבריה מוכח‬
‫הפרשת חלה במקו שהיא יכולה להמתי עד‬ ‫לכאורה דלא חשו לכל האמור ע הספר באגרות‬
‫שיבואו הבעלי ויפרישו בעצמ ויזכו במצותו ואי‬ ‫ראשונות שלי‪ ,‬א מפני זה לא ארפה ידי יד כהה‬
‫כא זכי' לולי השליחות‪ ,‬וכ בנדרי אולי תידור מה‬ ‫לבדוק עד מקו שהיא מגעת ואשנה פרק זה אי"ה‬
‫דניחא לי' בקיומו‪ ,‬ואי כא זכיה בהפרה ולא‬
‫אתאינ עלה אלא מטע שליחות‪ ,‬וכיו דנעשה‬ ‫וה' עמנו‪.‬‬

‫]‪[˙ÈË˙˘ Ï Ë‚ ˙·È˙Î‬‬

‫‪ ÔÚ‡Â‬ואומר הנה בס' מרכבת המשנה בהלכות‬

‫גירושי )פרק ו ה"ג( מייתי מחלוקת חכמי‬

‫‪‚Ó ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.Â˙¯˜È ‰"„ÂÒ Ì„Â˜‰ ÔÓÈÒ·˘  ȷ¯ ȯ·„ ÏÚ ÌÈ·ÒÂÓ Ô‡Î Ìȯ·„‰ .‬‬

‫·‪‡Ï‡ ,Ì„‡Ï  Èȉ„ Ï·˜Ï ˜¯ ‰¯Ó‡ ‡Ï ‰ÈÎÊ„ Ï"Ò„  ȷ¯ ȯ·„· ¯‡Â·Ó .Ì˘ ÔÈÈÚ ‡È ÔÓÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ‰ÒÙ„ ˘ ‰·Â˘˙‰ ‡È‰˘ ‰‡¯ Î .‬‬

‫‚‪‚ÈÏÙ .‰˘‡‰ Ï˘ ‰˙Âˢ ˙ÓÁÓ ÏË· ÂÏ˘ ˙ÂÁÈÏ˘‰ È Ӣ Û‡ ÔÈÎÊ ÔÈ„Ó ÏÚ·‰Ó ÁÈÏ˘ ‰˘Ú ‰ÎÏÂ‰Ï ÁÈÏ˘‰ ÔÎÏ ,Ì„‡Ó ÔÈÎÊ Ì‬‬
‫·‪ÌÈ Â¯Á‡‰ ÔÓ ÌÈ·¯ Ìχ .Á"˜Ò Ê"˜Ò ‚Ó¯ 'ÈÒ Á"‰Âˆ˜· Ì‚ ·˙Î Ê"ÈÚΠ.Ô˙ · Ì„‡Ï ÔÈÎÊ ÌȯÓ‡ Ôȇ˘ Ì˘ ÔÈ˘Â¯‚ 'ω Ó"‰Î¯Ó‰ ÏÚ ‰Ê‬‬

‫‪˙"¢ ,‡ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˜ÁˆÈ ÔÈÚ·Â (ıÓÁ ˙¯ÈÎÓ ÔÈ ÚÏ) ‡ 'ÈÒ Á"‡ ˜ÁˆÈ ¯‡· ˙"¢ ‰‡¯ ,Ì„‡Ó Ì‚ "ÔÈÎÊ" ÔÈ„ ÍÈÈ˘„ ÂÁÈΉ  ȷ¯Î ÌÈ˘Â‬‬
‫·¯‪˙È·‰ Á˙Ù·Â .(Ê ) · 'ÈÒ Ú"‰‡ Ô˙ Â‰È Ô¯ÎÊ ˙"¢ Î 'ÈÒ Ú˘Â‰È ˜ÓÚ 'ÈÚ ,‡Î˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ Ó"ȯ‰ 'ÈÁ· ËȘ ÔΠ,‡˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ ̉¯·‡ ˙È‬‬

‫‪,‰ÈÎÊ ÔÈ„ ¯Â˜Ó· ÈÂÏ˙ ‰Ê ¯·„ „ÂÒÈ˘ ¯ÓÂÏ ÔÂ„Ï ˘È .ÏÚ·Ï ˙ÂÎÊ È‰ Ë‚„ ‰ÈÏ ‡ËÈ˘Ù ‡Ï Ó"Ó , ȷ¯ ˙¯·ÒÎ ËȘ „ Û‡ Â Û Ú ‡Î ÏÏÎ‬‬

‫„‡‪˜¯ ‰ÈÎÊ Â ÈˆÓ Î"‡ ,ı¯‡‰ ˙˜ÂÏÁÓ ‰Ï Ô ÈÙÏÈ„ ‡Ï‡ ˙ÂÁÈÏ˘ ÌÚËÓ Â‡Ï ‰ÈÎÊ È‡Â ,Ô˙Â Ï Ï·˜Ó ÔÈ· Ó"Ù ‡ÎÈÏ ˙ÂÁÈÏ˘ ÌÚËÓ ‰ÈÎÊ È‬‬
‫·˜·‪¯˙ȉ" Ò¯Ë Â˜ 'ÈÚ .ÔΠ·˙΢ ÂË 'ÈÒ ÌÈÓ˘· È˘‡¯ ˙"Â˘Â Ë 'ÈÒ Ú"‰‡ ÌÈ¯Ú˘· Ú„Â ˙"¢ ,Ì˘ Ó"ȯ‰ 'ÈÁ 'ÈÚ .‰ È˙ · ‡Ï ‰Ï‬‬

‫‪.‰Î¯‡· ‚ 'ÈÒ (‰Ï· Ó"¯‰Ï) ‰˘Ó ˙ÂÎÊ 'ÈÚ .‰ÈÎÊ ÌÚËÓ Â˙ È˙  ÌÈ„Ú ˙ÓÈ˙Á ˂ ˙·È˙Î Ó"Ï„ Ï"ˆÊ ‚¯·ˆ ÈÓ Ê"ȯ‚‰Ï "˙ ‚Ú‬‬