Page 135 - 5
P. 135
Ì˙Áסימ מג ‚ˆ ¯ÙÂÒ
ÌÂȉÂבפתחי ספרי מצאתי במה שנתקשה פני שליח בעידנא דלא הוי מיק קמי לא נעשה שליח,
אבל אה"נ אי הי' ממנה שליח קדש לי אשה פלונית
יהושע ר"פ התקבל )סג ,א( ד"ה ]מאי לאו[ לכשתתגרש א קדשה אחר הגירושי הרי היא
קבלה אקבלה וכו' שמסוגי' מוכח בפי' אפי' עשתה
היא שליח להולכה דקיי"ל דנעשה ידו כידה לעני מקודשת מטע זכיה.
הולכה עכ"פ ,וכ' הר" משו דהוי כאלו התנית
שיהי' ידו כידה על תנאי זה דוקא שיביאנו לידה, ]["ÔÈÎÊ" ÔÈ„Ó Ó"Ï ‰Ï·˜ ÁÈÏ˘ È Ó
והקשה פ"י א"כ אי לנו גילוי דעת שרוצית בגירושי'
יותר מזה הגילוי דעת ,והשתא א אמר הבעל זכה ‡ Íכל זה באיש הממנה שליח לגרש אשתו שוטית
לה ותהי' שליח לקבלה אמאי לא יועיל ,והכא לא
שיי סברת הירושלמי שמא חזרה בה אח"כ כיו מכיו שגילה דעתו שזכות לו לגרשה ומה אחר
דעשתה מעשה רב למנות שליח לא חיישי' לאמלוכי, שכבר נשא אחרת א"כ הגירושי באו להציל
דא"כ בכל שליח ניחוש להכי ,ולא העלה מזור כי מחרגמ"ה הוי שפיר זכות ,א הא ל באשה שעושה
א שמצא פלוגתא בזה בתוספתא ,ומ"מ ת"ק ש שליח לקבלה בשעה שהבעל שוטה ואינו ראוי
ס"ל כמשמעות ש"ס דיל דאפי' מינוי שליחות לא לגרש ,דהכא לא שיי לומר מטע זכיה דהרי איתא
בירושלמי גיטי )פ"א ה"א ופ"ו ה"א( ומייתי לי' נימוקי
יועיל. יוס סו פ' האשה שלו )מד ,ב בדפי הרי" ( ור"
בגיטי ר"פ התקבל )כח ,א בדפי הרי" ( ובטור סי' ק"מ
]·[ÔÈËÈ‚„ „"Ù¯ ‡˙ÙÒÂ˙· ¯Â‡È דאפי' צווחת להתגרש ובא אחד וזכה בשבילה גט
מבעלה אפ"ה אינה מגורשת דחוב הוא לה ,ואפי'
È˙‡ˆÓÂהיו הגאו בית מאיר סי' ק"מ )סעי' ח( כ' אמרה אח"כ שעדיי מרוצית בכ חיישי' שמא
בשעה שקבל הגט נתחרטה מרצונה הראשו ועתה
שטעות נזדמנה לו בתוספתא רפ"ד דגיטי שוב מתרצית ,ומסידורו של נימוק"י מבואר דאפי'
כאשר יראה הרואה ולא פליגי בהכי כלל .וקושייתו במוכה שחי שהיא חוזרת להתגרש ואנ סהדי שזכי'
לק"מ דכיו שעשאה לשליח להולכה ואמרי' דה"ל הוא לה דהרי לא מיתדר לה עמו מ"מ לא מהני כל
כאלו התנו עמו שלא תרצה להתגרש עד שיבוא לידה גילוי דעת הנ"ל .וכ מבואר להדי' בתשו' הר" סי'
הרי קמ שאי זכות לה במהירות הגירושי ומשו"ה מ"ג ד"ה ואשר עוד כתב רבנו וכו' יע"ש .ויעיי תוס'
לא מהני ,משא"כ בעשאה שליח לקבלה לא חיישי' גיטי י"א ע"ב ד"ה בגטי נשי ויעיי עוד תוס' ש
שמא חזרה בו שע"כ החליטה הגירושי' בדעתה ל"ב ע"ב ד"ה להול לאו כזכי וכו' שכתבו בגט
שהרי אינה בטוחה כל שעה שמא כבר קיבל הגט ליכא נ"מ דאפי' זכי' לא מהני ,ואי הוי משכחת אופ
וכבר נתגרשה בקבלתו יע"ש. לזכות גט לאשה לא היו צריכי' לדחוק בזה.
̇Âדבריו מוכרחי יש לנו מזור למבוקשנו דהרי ¯‡Â·ÓÂדס"ל לתוס' כר" ר"פ המקבל )ש ( דאפי'
בנידו שלפנינו היא ממנה אותו שליח לקבלה במקו קטטה לא איפשטא איבעיא ומטע
וא יתברר שבשעת מינוי השליח הי' הבעל שפוי שכ' ב"י סי' ק"מ‚ ,ויעיי תוס' ב"ק ס"פ הגוזל קמא
הרי תתגרש מיד בהגעת גט לידו שהרי החליטה )קי ,ב( ד"ה אדעתי' דהכא וכו' ומרדכי יבמות סי'
הגירושי' לגמרי ושוב לא חיישינ לחזרה מדעתו. למ"ד ויעיי' תה"ד סי' רל"ז ,אלא שבסופו נעשה
וא"כ אפי' לא הי' שפוי בשעת מינוי השליחות קצת כמסתפק בדברי רא"ש דפ"ב דקידושי' )סי' ז(.
לכשישתפה אח"כ יקבל השליח הגט מטע זכיה, ואינו ראי' מקידושי לגירושי אשה דחוב הוא לה,
וצרי קצת יישוב לפ"ז דברי תוס' גטי ל"ב ע"ב ובאמת לא קיי"ל הכי אפי' במומר מכ"ש בשארי
נידוני ,באופ שלכאורה א"א שבגילוי דעתה דניחא
הנ"ל. לה תתגרש א לא מטע מינוי שליחות לקבלה,
וכיו דבמידי דלא קיימא קמי' לא מצי למיעבד
][È" Ù‰ ˙È˘Â˜ ·Â˘È שליח א"כ בשעה שהבעל שוטה לא מהני מינוי
השליחות וזכיה ליכא וצ"ע .ויעיי' ה"ה פ"ד מהל'
‡ ‡¯·Èאני לא זכיתי להבי דברי הגאוני ובמה
זכי' הלכה ב' בש רמב" .
נתקשו מעיקרא ,בשלמא העושה שליח בי
להולכה בי לקבלה ונעשה ידו כיד המשלח הרי
השליח בחזקתו שידו כיד המשלח ולא חיישי' שמא
‚.Â"Ù¯ ÔÈËÈ‚ Ô"¯‰ ˙Ú„ ÂÊ ˙˘¯Â‚Ó ˜ÙÒ È‰„ ¯Ó‡˘ ÈÓ ˘È Ì˘· Ì˘ ‰ 'ÚÒ·Â .
