Page 143 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ מה ‪‡˜ ¯ÙÂÒ‬‬

‫וכבר הקי לא אמרי' בתמי' או בהיפ ‪ ,‬הלא כ‬ ‫חי לגמרי שא מת לא יחי' עוד לעול נמצא עוקר‬
‫דרכ של בני אד יש וניעור יש וניעור וה"נ‬ ‫חזקת חי לגמרי וזה לא אמרינ ‪ .‬ואפשר דהא דקדשה‬
‫אביה דומה לו דא קדשה אביה עוקר חזקת פנויה‬
‫דכוותי' ותל"מ‪.‬‬ ‫לגמרי דאלמנות וגירושי לא שכיחא‪ ,‬משא"כ וסת‬
‫שכ דרכה לראות ולחזור ולטהרתה‪ .‬ויעיי' תוס'‬
‫‪ ˘"Ó‬מעלתו עוד אי ס"ד שלא יכול לעשות אלא‬
‫ומהרש"א גיטי ב' ע"ב ד"ה ע"א וכו'‪.‬‬
‫מטע זכי לאד א"כ אי יכול להתנות תנאי‬
‫בדבר שא"א ע"י שליח‪ .‬בחפזו כתב הא זכיה אינו‬ ‫‪ Ê"ÙÏÂ‬בשמא נשתטית דאיכא תרוייהו דחזקתו‬
‫אלא מטע שליחות‪ .‬ויעיי' תוס' כתובת י"א ע"א‬
‫דאורייתא כשור המועד שדרכו להשתטות‪,‬‬
‫ואי להארי עוד יותר‪.‬‬ ‫ועוד אינו עוקרי' חזקת חלימתו לגמרי כי אדרבא‬
‫כ דרכו שוטה וחלי ‪ ,‬הא למה זה דומה למי‬
‫‪. "‡ ˘Ù  ‰Ùȉ Â˘Ù Î ÌÂÏ˘ ‰Ê 'ȉÂ‬‬ ‫שהניח אד יש נאמר לעול הרי הוא בחזקת יש‬
‫‪.˜"ÙÏ Á"Ú˜˙ ¯"‡ Á"È '‚ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪‰Ó ÔÓÈÒ‬‬
‫]˘‪[Ë‚‰ ˙·È˙η ˙ÂÁÈÏ‬‬

‫יהב זוזי לספרא וכו' וק"ל‪ .‬ויעיי' עוד בדקדוק לשונו‬ ‫˘‪˙„Á ˜È˙‰ „ÈÓÏ˙‰ "ÈÏ ÌÈ·È·¯Â ÏËÎ ÌÈ·¯ ÌÂÏ‬‬
‫יו"ד ע"ב ד"ה כריתה וכו'‪ ,‬ויעיי' תוס' עירובי י"ג‬ ‫‪È·„ ‡ ˙Á ‡Îȯ ¯·Â ‡Îȯ Ș·Â ÛȯÁ ˜È˙Ú ‡ÏÓ‬‬
‫ע"א סו ד"ה אבל וכו' ויע"ש ט"ו ע"ב ד"ה ורבנ‬
‫˘‪.Áˆ Ï È" ¯È‡Ó ‰"ÂÓ ˙"˘Î ‰‡È‬‬
‫וכו' וכ הוא בגטי כ"א ע"ב ד"ה בכתיבה וכו'‪.‬‬
‫‪ ÈÊÁ‬מה דקמ ואציע הדברי מבוארי באר היטב‬
‫]˘‪[Ë‚‰ ˙·È˙η ˙ÂÁÈÏ‬‬
‫כפי מסת הפנאי ובמעט עיו ‪.‬‬
‫‪ ‰˘˜‰Â‬הרב"ש רס"י קכ"ג למ"ד דבעי' שליחות‬
‫]·‪[· ,·Î ÔÈËÈ‚ ‡È‚ÂÒ· ¯Â‡È‬‬
‫בכתיבה משו דוכתב דתורה אכתיבה‬
‫ממש קאי ואבעל או שלוחו‪ ,‬א"כ ה ברייתא דגטי‬ ‫‚¯‪ Ô ÈÒ‬גטי כ"ב ע"ב הכל כשרי לכתוב הגט אפי'‬
‫ע"ב ע"א דתני' בה הרי הגט בטל עד שישמעו קולו‬
‫שיאמר לסופר כתוב ולעדי חתומו אמא תרמי'‪,‬‬ ‫חרש שוטה וקט ופרי הש"ס והא לאו בני‬
‫דלר"מ חתימה בעי' ולא כתיבה‪ ,‬ולר"א כתיבה בעי'‬ ‫דעה נינהו ומוקי לי' ר"ה בגדול עומד על גביו‪.‬‬
‫ולא חתימה‡‪ ,‬ותי' דאתי' כר' יהודה דבעי' תרוויי'‬ ‫והקשו תוס' )ד"ה והא( תיפוק לי' דלאו בני שליחות‬
‫כדאי' בגטי ד' ע"א ע"ש‪ .‬ועל זה הקשה התלמיד‬ ‫נינהו‪ ,‬ומזה העלו דכתיבה לא בעי שליח דוכתב‬
‫החביב נ"י הא מבואר בר"ש דריש מס' תרומות דלר'‬ ‫דקרא לאו אבעל קאי אלא וכתב הכותב היינו הסופר‬
‫יהודה חרש אית לי' דעתא צילותא ולדידי' אפי' פקח‬
‫שקדש ונתחרש יכול לגרש‪ ,‬א"כ אי אמרי' הת‬ ‫וזה דעת רוב הפוסקי ‪.‬‬
‫בש"ס בדיוקא דברייתא קולו לאפוקי מדרב כהנא‪,‬‬
‫ר"ל שאומר חרש מגרש בכתב קמ"ל שישמעו קולו‬ ‫‡‪ Ì Ó‬בש ר"י בעל התוס' העלו תי' אחר דלעול‬
‫דוקא ולא חרש‪ ,‬והשתא אי תיתי הברייתא כר'‬
‫יהודה ולבסו נעשה כשואל אי אפשר לומר‬ ‫וכתב אבעל קאי‪ ,‬ולמא דבעי כתיבה לשמה‬
‫דהברייתא אתיא כתרי תנאי ר"ל בהא דבעי' כתיבה‬ ‫ה"נ דבעי' שליחות הבעל לכתוב הגט‪ ,‬והש"ס‬
‫דמקשה לאו בני דעה נינהו‪ ,‬לר"מ קאי דלא בעי‬
‫כתיבה לשמה מ התורה‪ ,‬וה"ה דלא בעי שליחות‪,‬‬
‫ומ"מ הוה ס"ד דמדרבנ בעי לשמה‪ .‬וכ"כ הרא"ש‬
‫)סי' כה( והר" פלוגתא זו‪ ,‬ויעיי' במרדכי יבמות פ'‬
‫ר"ג סי' מ"ה‪ ,‬ויעיי' לשו רש"י גטי כ' ע"א ד"ה‬

‫‪‰Ó ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪È„ÈÚ Ôȇ ̇ ·Â˙Î ¯ÙÂÒÏ Â‡ È ˙˜ ‡ ‡ ¯ÓÂÏ ˘È Î"‡ ¯Ó‡˜ ‰¯ÈÒÓ È„ÈÚ Û‡ ‡"¯„ Ì"·Ó¯Â Û"ȯ‰ '„Ï„ 'Π:Ôωτ Á"·Á È˘Ϸ .‬‬

‫‪.‰ÓÈ˙Á È„ÈÚ ˘È ̇ ÌÂ˙ÁÏ ÌÈ„ÚÏ Â‡ ‰ÓÈ˙Á‬‬