Page 147 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ מו ‪‰˜ ¯ÙÂÒ‬‬

‫אל ישנו בקרב עדות א הי' הגדה הראשונה‬ ‫שבועה משו שאינו יכול לחזור ולהודות דכיו‬
‫בהיפו מהאמת לחייב הזכאי ולזכות החייב וכתב כ‬ ‫שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד‪ ,‬והיינו דוקא כשהגיד‬
‫בלשו שטר שאז אינו חוזר ומגיד ומחייב קרב‬ ‫הגדה הראוי לעדות‪ ,‬אבל א הגיד בכתב שלא‬
‫שבועה‪ Á‬דה"ל להגיד האמת בכתב בלשו שטר‬ ‫בלשו שטר כיו שאותה ההגדה לא הוה הגדה‬
‫והש"ס דגטי דממעט אל מלא יגיד ממעט לי'‬ ‫הראוי לעדות שפיר יכול לחזור ולהגיד והנה האל‬
‫שאינו מגיד כלל אלא אינו יודע מזה יכול לחזור בו‬ ‫כשהגיד בתחלה בכתב איני יודע ל עדות לא שיי‬
‫כנ"ל משו דלא שיי באינו יודע לשו שטר וק"ל‪.‬‬ ‫בזה לשו שטר ויכול לחזור ממנה ולהגיד בכתב‬
‫בלשו שטר זכותו של זה‪ ,‬ומש"ה לא מחייב קרב‬
‫‪ ‰ÈÓ‬בסמ"ע )סי' כט סק"ד( כתב דהא דאינו חוזר‬
‫שבועה‪.‬‬
‫ומגיד נפקא ל מא לא יגיד הגדה אחת ולא‬
‫ב' הגדות ע"ש‪ .‬ובר" דשבועות ל"א ע"א מבואר‬ ‫]‪[Ìχ ¯ÎÊ ‡Ï ˙ÂÚ·˘„ „"Ù¯ ‰ ˘Ó·˘ ÌÚË‬‬
‫דבאינו יודע לא שיי חוזר ומגיד ע"ש‪ .‬וצרי לומר‬
‫הוא מפרש א לא יגיד במגיד הפו האמת ודלא‬ ‫‪ ‰Ê·Â‬מיושב בר"פ שבועת העדות )ל‪ ,‬א( דלא‬

‫כנ"ל והארכתי בזה במקו אחר‪.Ë‬‬ ‫הזכירה מתני' פטור אל ‪ ,‬או בש"ס )ש לא‪,‬‬
‫א( דקאמר אינו ראוי להעיד למעוטי מל או משחק‬
‫‪.Ș"ÙÏ ‰"Ù˜˙ ˙·Ë „"Î '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫בקובי' מ"ט לא קאמר למעוטי אל ‪ ,‬והא"ש דודאי‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ÂÓ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[.· ,‚Ù ÔÈËÈ‚ 'Ó‚· ¯Â‡È· .â .‰Á¯Î ÏÚ· ÔÈ˘Â¯È‚ .á .Ï" ‰ ÔÈ Ú· „ÂÚ .à‬‬

‫וה"ה בהיפו בטל בדרבנ ‪ .‬וכ"כ הכ"מ פ"ב‬ ‫˘ ‪Ï" ‰ ÌÎÁ‰Ï ˙È‬‬
‫מגירושי סו הלכה ה' אה ברייתא גופה שאנו בה‬
‫שס"ל להרמב" שאפשר לפרש בטל לאו דוקא אלא‬ ‫‪ÔÈÈ ˙ ¯„‡ ‡"ÎÓ Â·˙ÎÓ ÌÚ È˙Ï·˜ ‡Î‰ ‡˙˘‰‬‬
‫מדרבנ בעלמא‪ ,‬ומכ"ש א נאמר פסולי דברייתא‬ ‫‪ÏÚ ÂÚÈ‚È˘ÎÏ ¯‰Ó Â·È˘‰Ï ‰˘˜·· ¯Ó‡ Ì˘Â ¯·Ú‰‬‬
‫מדאורי' נינהו חו מפסול חתימה‪ ,‬ותנא בטל משו‬ ‫‪ÌÚ ÏÏÎ È˙¯Á‡ ‡Ï '‰ ‡¯È Ôˆ¯· ‰ˆÂ¯ È˙ÂȉÏ Ë"È‬‬
‫‪È Â··Ò ˙ÚÎ ¯˘‡ ‰Ó‰‰ ˙ÂÏ„‚‰ ˙·¯‰ ˙„¯Ë‰‬‬
‫אינ שאי בזה גמגו והפסד כלל‪.‬‬ ‫‡‪˙¢ÚÏ ˜¯Â Â·È˘‰Ï ¯˘·‰ ˙˜Á„ ‰·¯ ‰·‰‬‬

‫]‪[Ë‚· ‰Ó˘Ï ‰·È˙Î‬‬ ‫‪.ı¯Ó ¯ÂˆÈ˜· ȯ·„ ÏÚ 'È¯Â‚È Ò‬‬

‫‪ ˘"ÓÂ‬התלמיד הותיק נ"י אמ"ש הרב"ש רס"י קכ"ג‬ ‫]‚‪[ÏÂÒÙ Ë‚Â ÏË· Ë‬‬

‫וז"ל והתוס' )כב‪ ,‬ב( ס"ל דא"צ שליחות וכתב‬ ‫‪ ‰ ‰‬עיקר פלפולו בנוי על מה דקתני בברייתא הגט‬
‫קאי אסופר‪ ,‬ומה שצרי לצוות בעצמו להסופר‬
‫משו כשלא שמע מהבעל הוה כאלו כותב בסת‬ ‫בטל דמשמע מ התורה‪ ,‬האמת שסימ זה‬
‫ושלא לשמה‪ ,‬ולפירוש קשה למה תני' בבריתא‬ ‫הניח הרמב" בספרו )פ"ב ה"ז( לשנות בדר קצרה‬
‫הגט בטל הא לא הוה אלא חשש בעלמא ומדרבנ‬ ‫ועשה סימני לתורה כל מקו שנאמר בטל הוא מ‬
‫עכ"ל הרב"ש‪ .‬והוקשה לו מנ"ל דלהתוס' אינו פסול‬ ‫התורה ופסול הוה מדרבנ ‪ ,‬אבל במשנה וברייתא‬
‫אפי' מ התורה ושכ משמע מלשו מרדכי יבמות‬ ‫ליתא להני כללא‪ .‬והנה ר"י פוסל עד שיהיה כתיבתו‬
‫ס"פ ר"ג אלו תוכ דבריו‪ .‬ואני תמה אי יפסל זה‬ ‫וחתימתו בתלוש )כא‪ ,‬ב(‪ ,‬כל הגט שנכתב שלא לש‬
‫אשה פסול )כא‪ ,‬א(‪ ,‬והרי אלו מ התורה פסולי‬

‫‪ȇÎʉ ˙‡ Â˙„‚‰· ·ÈÈÁ˘ ‡Ï‡ „È‚‰ ̇ Ï·‡ ,Ú„ÂÈ È È‡ ¯Ó‡ ̇ ·ÈÈÁ ‰Ú·˘ Ô·¯˜„ Ú"ˆ :·˙Î (· ,‚Ó Û„ ·"Á) ÌÈÈÁ Ô· ¯·Á È˘ÈÏ· .Á‬‬

‫‪.ÍÈÈ˘ ‰Ú·˘ Ô·¯˜ ‰Ó ·ÈÈÁ‰ ˙‡ ‰ÎÈÊÂ‬‬
‫‪.„Ï 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .Ë‬‬

‫‪.Ì˘ Á"·Á È˘ÈÏ· Î"Π‡·‰ ÔÓÈÒ‰ ÛÂÒ· ‰‡¯ ‰"Ò˜˙ Û¯ÂÒ„¯ËÓ :Ï"ˆ .È‬‬