Page 152 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪È‬‬

‫מפרשי כ ובפרט היכא דאיכא הכחשה בלא"ה‬ ‫ההרשאה הזה הוי זה הגט שנתבטל זה הוא דאיכא‬
‫שיש לדו כאינ מכחישי כידוע כל הנ"ל נזרקה‬ ‫למיחש הכא‪ ,‬וכעי אותו מעשה שהביא הב"י בסי'‬
‫מפי חבורה בקיבו חכמי ‪ ,‬ע"כ א דעתו הרמה‬ ‫קמ"א ]בסופו סע' ל[ ע"ש תשובת מהר"א מזרחי‬
‫מסכמת בזה אחר עיו הדק הטיב לסדר הגט הנ"ל‬
‫אחר שיכתוב לק"ק המגרש וישיג מש תשובה‬ ‫)ח"א סי' לה(‪.‬‬
‫כמבוקשינו הנ"ל‪ ,‬אזי מטינא שיבא מכשורא‪ .‬ומהיות‬
‫טוב שהרב המסדר יעשה כל מעשיו בעני זה בהעל‬ ‫]‪[‰¯ÈÒÓ‰ È„ÈÚÏ ‰‡˘¯‰ È„ÈÚ ˙˘ÁΉ‬‬
‫ובסתר כדי שלא יודע המגרש מפני כמה חששות‬
‫‡·‪ Ï‬כד מעיי שפיר נראה דיש לתק ע"י שנכתוב‬
‫ואי להארי ‪.‬‬
‫ש למקו המגרש ויתק זה על אחד משני‬
‫]·‪[Ï" ‰ ÔÈ Ú‬‬ ‫דרכי ‪ ,‬האחד שעידי הגט יעידו שביו ג' לא חתמו‬
‫על שו גט כי א על אחד‪ ,‬ועידי המסירה יעידו‬
‫‪ È ÚÈ‚‰‬שנית היו מכתב קדשו וחזיתי' לדעתי' דעת‬ ‫שאותו הוא שנמסר לפניה באותו היו לזה השליח‪,‬‬
‫נמצא א"כ דעידי ההרשאה ה מכחישי את עידי‬
‫תורתו נוטה לסדר הגט מבלי שאלת פי הרב‬ ‫המסירה הנ"ל והוי לי' תרי ותרי‪ ,‬ודל עדי מהכא‬
‫המסדר ובעלי ההרשאה כלל מפני חשש עיגו ומר‬ ‫ונאמ השליח בגטו בידו בלי ההרשאה‪ ,‬כי מה לי‬
‫נ"י בפני ואנא מבחו ‪ .‬ופשיטא דבמקו חשש עיגו‬ ‫בהכחשת א נמסר ביו זה או ביו זה כיו שאי‬
‫יש להקל ולסמו אהגאו צ"צ כמ"ש פר"מ‪ ,‬אעפ"י‬ ‫בזה קפידא ויהי' השליח בנאמנותו לומר בפני נכתב‬
‫שאי הנידו דומה ממש‪ ,‬דהכא איכא למיחש לשני‬ ‫ובפני נחת ‪ .‬וזאת שנית שג הב"ד ועידי ההרשאה‬
‫גיטי וכמ"ש במכתבי הקוד שאחד נבטל והשני‬ ‫בעצמ יבואו ויגידו המעשה כאשר הוא‪ ,‬כי בלי‬
‫נאבד‪ ,‬מ"מ איכא נמי לצדד להקל לאיד גיסא כיו‬ ‫ספק נראה שה יתרצו דבריה שהי' כדברי השליח‬
‫דהשליח מתר דברי העדי לומר שטעו והוא דבר‬ ‫שנמסר ביו ג' וההרשאה נכתב ביו שלאחריו‪,‬‬
‫דעבידא למטעי בקל‪ ,‬ואפשר שהשליח נאמ זה במגו‬ ‫וכותבי ההרשאה לא נתנו לב לשנות נוסח‬
‫דאי בעי הוי אמר שנמסר לידו ביו ד' כמ"ש‬ ‫ההרשאה הנדפסת ולעול תלינ בכה"ג וגדולה מזה‪,‬‬
‫בהרשאה ומה הי' לו לומר שנמסר לו ביו ג'‡‪ ,‬וה‬ ‫]ו[עיי' בצמח צדק סי' ק"י שהכשיר הרשאה שנכתב‬
‫טעו כי מה הפרש יש בי נמסר לו ביו זה או ביו‬ ‫ש שעידי הגט ה פלוני ופלוני דלא כמ"ש בגט‬
‫זה ומה לו לשקר‪ ,‬אע"כ האמת כ הוא שטעו‪ ,‬ומצור‬ ‫וע"ש אי טרח לישב ולתלות בטעות כה"ג‪ ,‬ועוד‬
‫לזה שגו הדבר היינו זמ מסירת הגט כיו דלדינא‬ ‫נמצא יותר מזה בתשו' ראנ"ח הובא בפר"ח ע"ש‪.‬‬
‫אי בו קפידה אפשר דה"ל כמלתא דלא רמיא עליה‬
‫]˙‪[‰‡˘¯‰‰ ÔÂ˘Ï ı¯È‬‬
‫ולאו אדעתיה כמבואר פ' שבועת העדות )לד‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ ‰‡¯ÈÂ‬דאפשר בדוחק לתר לשו ההרשאה שתהי'‬
‫‪ ۯˆÓ‬לזה הלא כל מה שאנו חוששי הוא שמא‬
‫סובל תי' העדי הנ"ל ולפרש הכי בי'‪,‬‬
‫הי' ב' גיטי אחד נמסר לשליח ביו ג'‬ ‫אנחנו חתומי מטה ביו פלוני רצונו לומר שהיינו‬
‫ונתבטל אח"כ והשני ביו ד'‪ ,‬וזה א"א ]=אי אפשר[‬ ‫חותמי למטה ביו פלוני לפנינו העדי מסר זה‬
‫שהרי בעלי ההרשאה לא באו אלא להעיד על הגט‬ ‫הגט ולא הוזכר כלל זמ מסירת הגט רק זמ‬
‫פלוני כדי שנדע שזה הגט שהוא בידו של שליח הוא‬ ‫חתימת למטה כי אי נפקותא להזכיר זמ המסירה‪.‬‬
‫הגט בעצמו שמעידי עליו בהרשאה‪ ,‬ואי איתא‬ ‫והתועלת בזה התירו הדוחק בפי' לשו ההרשאה‬
‫שנמסר לידו עוד גט כזה ממש שנכתב ממש באותו‬ ‫הוא זה‪ ,‬כדי שא יעידו עידי ההרשאה על עצמ‬
‫הזמ ואות העדי ‪ ,‬א"כ לא הועילו בעלי ההרשאה‬ ‫שהאמת כדברי השליח לא יהיו כחוזרי ומגידי‬
‫כלל בסימניה שהרי עדיי לא נרש על איזה‬ ‫כיו שעכ"פ אפשר לפרש בשו אופ שבעול לשו‬
‫מהגיטי הממרשי את השליח הזה‪ ,‬דאע"ג דזה‬ ‫הרשאה שיהי' סובל כהגדה שניה של העדי‬
‫נמסר ביו ג' וזה ביו ד' מ"מ זה הסימ אינו ניכר‬
‫בגופו של גט וא"כ ההרשאה הוא ללא הועיל‪ ,‬וא"ל‬

‫‪ÁÓ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.Ï"ÎÚ Â„È· ¯ÒÓ È˙Ó ÂÏ‡Â˘Ï „"· ÏÚ Ôȇ Ï·‡ „ÈÚ‰˘ ‡Â‰ ÂÓˆÚÓ ÁÈÏ˘‰„ ‰‡¯ :·˙Î (· ,‚Ó Û„ „"Á) ÌÈÈÁ Ô· ¯·Á È˘ÈÏ· .‬‬