Page 153 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ מט ‪‡È˜ ¯ÙÂÒ‬‬

‫דנכתב דהוית חסר‪ ,‬א"כ אי ס"ד שזה הגט שביד‬ ‫שמא בעלי ההרשאה לא ידעו שיש להשליח עוד גט‬
‫השליח הוא הנית ביו ג' ובו נכתב ג"כ דהוית חסר‬ ‫אחר זה מהנמנע שהרי אנו רואי הגט הזה שיש ביד‬
‫יו"ד‪ ,‬ומסתמא כבר הרגיש בו הרב א"כ אי חזר‬ ‫השליח נכתב כדר שכותבי גיטי וחותמי עליו‪,‬‬
‫הסופר וכתב ג השני חסר יו"ד‪ ,‬וזה מקרה רחוק‬ ‫ולא שכיח עתה בזמנינו שיכתבו סופרי ויחתמו‬
‫שהרי ביו ד' כ' הרב דנכתב דהוית חסר ומסתמא‬ ‫עדי להתלמד ואי דר לכתוב אלא בפני מעמד‬
‫לא העידו על גט הראשו שנפסל אלא על הכשר‪,‬‬ ‫הרב שבעיר‪ ,‬נמצא שע"כ זה הגט שביד השליח ידוע‬
‫ואי אירע זה שני פעמי זא"ז וזה לא שכיח ולע"ד‬ ‫הוא לרב וב"ד וה ה החתומי על ההרשאה‬
‫ה"ל כסי' מובהק וראוי לסמו עליו‪ .‬ע"כ א דעתו‬ ‫בהנפק )שלא( ]שלו[‪ ,‬א"כ הרי ידעו בעלי ההרשאה‬
‫מסכמת למטינא שיבא מכשורא‪ ,‬א בכל זה נ"ל‬ ‫מזה ואי לא נתנו סי' להבחי בי גט פסול לכשר‪.‬‬
‫שאחר הנתינה ראוי' עכ"פ לכתוב להרב ולהוציא‬ ‫ואפי' שיש לדחוק בכל זה מ"מ יותר טוב לסבול‬
‫אמתלא מפיה מ"ט ככה עשו וראוי לסמו על כל‬ ‫דוחק קט ולומר שטעו וכמאמר השליח וכנ"ל‬
‫האמור ולסדר כאשר דעתו הרמה נוטה ג"כ‬
‫מלכנס בדחוקי רחוקי לפסול הגט‪.‬‬
‫ו)כ(בעמה"ח‪.‬‬
‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל הואיל ומכתב הרב וב"ד השלוח ע"י‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬
‫השליח ליד פר"מ נכתב ביו ד' ש נאמר‬

‫‪ËÓ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‚‪["‡ „ ˙Ó„˜ ÔÓ" ̘ӷ "‡ „ ˙Ó„˜Ó" · ·˙Î ˘ Ë‬‬

‫כנ"ל לא יועיל לזה שו רמז ממה שכתב לפניו‬ ‫‡‪ ¯Á‬ד"ש כנהוג אבוא בדבריו אשר בקש ממני‬
‫דהוית‪ ,‬שהרי אנו חוששי' מלכתוב מוני" בוי"ו שלא‬
‫יהי' משמעתו לשו אונאה כמו או"ה מוני את‬ ‫לברר דברי אשר נודע לו שרציתי לפסול גט‬
‫ישראל‪ ,‬אעפ"י שאי המשמעות שלפניו ולאחריו‬ ‫שטעה הסופר וכתב דהוית אנתתי מקדמת דנא‪,‬‬
‫משמע כ ‪ .‬וכ א כתב לבריאת עלמה בה"י פסלינ‬ ‫במקו שהי' לו לכתוב מ קדמת דנא‪ ,‬כי חששתי‬
‫דמשמע עלמה נערה אעפ"י שאי המשמעות סובל‬ ‫שמא מקדמת דנא משמע שתהי' אשתו יותר ממה‬
‫כ ‪ ,‬אע"כ א אפשר לטעות לא יועיל לזה שו‬ ‫שהיתה מקדמת דנא‪ ,‬עד שמצאתי בלבוש )סי' קכו‬
‫משמעות‪ ,‬אבל הכא ליכא למטעי כלל א לא כתי'‬ ‫סי"ט( שכתב משו"ה כשר אי לא כתב כלל תיבות אלו‬
‫להדי' יות"ר מקדמת דנא אלו דברי פקפוקיו‪) .‬ועיי‬ ‫מ קדמת דנא‪ ,‬משו דהוית פירושו לשעבר ומייתי‬
‫תוס' כתובות סו פרק נערה שנתפתתה ]נד‪ ,‬ב ד"ה‬ ‫לי' מתרגו רות על פסוק אשר היית ע נערותיו‡‪,‬‬
‫ארבע[(‪ .‬והנה בלשו חז"ל עיי' בכורות ז' ע"ב רש"י‬ ‫ומשו כ אמרתי דהשתא נמי ליכא למטעי‬
‫ד"ה מטמא הוה משמע מגופי' דטמא ומ הטמא‬ ‫והכשרתיו‪ ,‬אלא שאירע אח"כ פסול אחר באותו‬

‫משמע מינו של טמא ה דדמו לחלב עכ"ל‪.‬‬ ‫הגט‪.‬‬

‫]˙‪["ÔÓ" ‰È ÙÏ˘ ‰·È˙Â Ó ˙‡· ‰ÏÈÁ˙Ó‰ ‰·È‬‬ ‫]‪[‰·È˙ ˙ÏÈÁ˙·˘ Ì"Ó ˙‡ ˙ÂÚÓ˘Ó‬‬

‫‪ ‰χ˘‡Â‬ויודיעני מה פירוש הקרא )דברי ל‪ ,‬ה(‬ ‫‪ ÏÚÂ‬זה ערער מעלתו דא"כ א כתב מ קדמת דנא‬

‫והטיב והרב מאבותי ‪ ,‬א הפירוש‬ ‫נמי יפסול שהרי מ" בראש תיבה משמשת‬
‫ההטבה והריבוי יבואו ל מאבותי ‪ ,‬או הפירוש‬ ‫כמו מ ‪ ,‬וא יהי' מקדמת פירושו יותר מקדמת כ‬
‫ההטבה והריבוי יהי' ל יותר מאשר הי' לאבותי ‪,‬‬ ‫יהי' מ קדמת הפי' כ ‪ ,‬ומייתי לי' ראי' מדברי עצמי‬
‫ישאל נא לתינוקות של בית רב ויגד ‪ .‬אמנ מה‬ ‫שמצא באחד מאגרותי שכתבתי ועתה אהי' יותר זריז‬
‫להשיבו יותר מ קדמת דנא‪ .‬ועוד אי ס"ד דיש לפרש‬

‫‪ËÓ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.(ÊÓ È"Ò¯ ÏÈÚÏ Ì‚ ‡·Â‰Â) ˙ȉ„ Y "˙Èȉ" ÏÚ Ì˘ Ì‚¯˙‰Â .‬‬