Page 158 - 5
P. 158
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˜ÊË
כנ"ל ואשמעתי קאי דמיירי השני ביטל שלא בפני דאטו משו דאמרה לו תיהוי לי שליח לקדשני לא
עדי ואז אי לית לי' בשעת עדי וראי' ששלחו מצי חוזרת עכ"ל .נ"ל הא דפשיטא להתוס' כ היינו
הבעל נמצא לא נתהפכה דעתו של שליח הראשו משו דשלוחו אינו אלא כמותו ידו כידו ופיו כפיו
ומינוי שליחותו לא נתבטל ושליח עשה שליחותו ואלו היו הבעלי בעצמ הולכי לגרש או לקדש
ומסרה כי אמר איני מאמינ והכל קנוני' בעלמא אז הרי בכל שעה יכול לחזור בו וא"כ השליח הזה לו
אפי' יבוא הבעל בעצמו ויאמר אני צוויתי להשני יהי' שהוא כמו הבעלי עצמ ידו כידו וג
מ"מ כדי מסרו משו שאז לא הי' מהימ לי' מחשבתו כמחשבתו ואילו הי' הגט ביד הבעל ושוב
ושליחותו לא נתבטל וכדי מסרו לאשה ואי כא נמל שלא לתנו הלא לא יתננו ולא תתגרש וה"נ
מכיו שנודע לשליח מחשבתו של בעל שלא לגרש
ערעור ופקפוק כלל. הרי מחשבתו כמחשבתו של בעליו וצרי ג הוא
להפו מחשבתו כמחשבת בעליו .וא"כ קשי' מה
]·[·˙η ÏÂËÈ עני זה ללא אתי דיבור ומבטל דיבור הלא אינו
מבטל דיבור כלל ומניחו בכחו הראשו שיהי' פיו
'ÈÈÚÂבתשו' ר" סס"י מ"ג דמייתי לי' ב"י דדחיק כפיו וידו כידו ממש וצ"ע לכאורה ,ע"כ כ' תוס'
תינח א נודע לשליח מחשבת בעליו הרי ג
לברר דביטול ע"י כתב מועיל ונדחק לחלק מחשבתו מתהפכת אבל שלא בפני השליח ולא נודע
בי כותב כתבו גט לאשתו דאמרי' )גיטי עב ,א( קולו לשליח המלכת בעליו הרי הוא בכחו ותקפו א לא
לאפוקי מדרב כהנא ע"ש שהארי .ולכאורה דבריו ע"י ביטול דיבור הראשו שמינהו שליח עכשיו הוא
תמוהי מה עני זה לכותב כתבו גט ותנו לאשתי, עוקר דיבור הזה שלא בפניו וס"ל לר"ל לא אתי
דאפי' מהני הת היינו כיו שעכ"פ נודע ל
מחשבתו על מעשיו בגופו הוי כתיבה לשמה אבל דיבור ומבטל דיבור כנלע"ד פי' התוס'.
בא לבטל דבורו הראשו א"כ מסתיי כשחוזר ומדבר
בעל הוא אתי דיבור ומבטל דיבור אבל כתב אפשר ‡˙˘‰Âלק"מ קושיא הנ"ל לא מבעי' כשהבעל
דלא הוה אלא כהרהור ומחשבה כדקיי"ל לעני
ברכת התורה כמ"ש מג"א סי' )צ"ו( ]מ"ז[ והרבה עצמו מבטל בפני השליח דלא בעי ב'
מגאוני לעני נשבע בכתב אעפ"י שאי דעתי כ עדי למשלפי' משו דאינו אלא הודעות בעלמא
כמ"ש בתשובה אחרת· מ"מ מא לימא דאתי כתב שנמל ,אלא אפי' כששולח שליח שני א מביא עמו
ומבטל דיבור ודברי ר" תמוהי לכאורה ,אע"כ כתב או שו ראיה וסימ שיודע שליח הראשו
כנ"ל דלא בעי ביטול אלא כל שנודע לשליח המלכת שנמלכו הבעלי מלית גט ונהי דלא אלי השני
הבעל הרי בלי ביטול שליחותו ג הוא יחזור בו לבטל שליחות הראשו כיו שאינו מבטלו בפני שני
עדי מ"מ מטע המלכת הבעלי אתאינ עלה ,נמצא
שהרי הוא כבעל. אי מייתי עמו שליח כתב או מהימ לשליח הראשו
שחזרו בו הבעלי אי צרי לשו דבר ואי לא מייתי
ȇ‰Âדרהיט ואזיל ורהיט ואזיל )גיטי לד ,א( אה"נ עמו כתב וראי' בשעת מעשה אי השליח צרי
להאמי לו ,ומ"מ אי בטלו בפני ב' עדי בטל מטע
אי הוה מבורר בברור שכוונתו לבטל הוה אלי דיבור השני לבטל דיבור הראשו רק שצרי
בטל מתרי טעמא מכיו שנכרת מחשבתו מתו לברר אח"כ שהאמת כדבריו ששלחו הבעל אבל אי
מעשיו ע"כ צרי השליח להפו מחשבתו ,ועוד אי לא ביטל בפני עדי ולא אתאינ עלה מטע ביטול
הוה גילוי דעת מעלי' ה"ל כדיבור גמור ואתי דבור אלא הודעות שנודע לו שחזר הבעל וג הוא חזר בו
ומבטל דיבור א אנ אמרי' האי דרהיט משו דאמר צרי שיהי' ההודעה בשעת מעשה ואי לא מהימ לי'
אשור הב עי' תוס' )לב ,א( ד"ה מהו דתימא וכו'. הרי לא חזר השליח הראשו מדעתו ג שליחותו לא
נתבטל אי יהב גיטה לאשה אע"ג דאח"כ מתברר
][ÁÈÏ˘Ï È¯ÒÓÈÓ ‡Ï ÈÏÈÓ שהאמת ע השליח השני מ"מ הגט גט ,נלפע"ד שזהו
כוונת המרדכי והג"א ר"פ השולח )סי' שסו( יע"ש.
‰ ‰Âמעלתו כתב לפקפק על השליח השני דמילי
˘"˘È‰Âסימ ג' צוח מ"ט לא נחוש לערעורו של
לא ממסר לשליח ונמש בזה אחרי דברי
מהרי"ט ]ח"א[ סי' קכ"ז ודברי מהרי"ט מאוד בעל ,אבל המעיי בפני יראה דכוונתו
תמוהי דלא מצינו מילי לא ממסר לשליח אלא
·.Ì˘ ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .Êί 'ÈÒ ί 'ÈÒ ‰Ú„ ‰¯ÂÈ ˜ÏÁ ‰‡¯ .
