Page 159 - 5
P. 159
Ì˙Áסימ נ ÊȘ ¯ÙÂÒ
שלא בפני השליח ומכי אותו מכת מרדות ואי שלא יכול לעשות שליח שני כמ"ש רש"י גיטי כ"ט
חילוק ,כל מבטל שלא בפני אשה אפי' שולח שליח ע"א ד"ה רבא אמר וכו' ובר" פ' האומר בסוגי'
ומודיע לה שביטלו כבר מ"מ מכי אותו דלא הי' לו דאמר אמרו )סו ,ב( ובטור סי' קמ"א בהשגתו על
לסמו על ההודעה א"כ אי לנו לתלות באיסורא ולא הרמ"ה ע"ש .ואמנ דינו של מהרי"ט אמת שאי
שביק אינש התירא ואכיל איסורא כדקיי"ל ס"פ אד יכול לעשות שליח להקדיש נכסיו מטע אחר
)הכותב( ]השולח ,לז ,ב[ גבי פרוזבול היה לי ואבד ביארתי בתשובה אחרת‚ והוא שאי אומרי נעשה
ובכמה דוכתי סמכינ על סברא זו ,אע"ג דהכא י"ל שלוחו כמותו בדבר שצרי מעשה בגופו כגו לעשות
לאו כולי עלמא דינא גמירי ולא ידע דאיכא איסורא שליח שיניח הוא תפילי על זרועו ויהיו כמונחי על
בביטול שלא בפני שליח אדרבא רוב המו אי דעת זרועו של עצמו ,וכ אפי' בתפילות וברכות לולי
ששומע כעונה לא יהי' פיו כפיו דאל"ה יצא ידי
נוטה שיועיל ביטול שלא בפניו כלל זהו מסברא. חובתו אפי' לא ישמע כמו שמל בנו ומפריש תרומה
שלא בפניו ,ודבר זה מבואר יפה בכפות תמרי
‡"·‡Âגמרא ,דתנ )גיטי לב ,א( משהגיע גט לידה בסוכה מ"א ע"ב .ומשוה"נ אמירה לגוי בשבת לא
הוה אלא שבות אפי' למ"ד יש שליחות לגוי להחמיר
אינה יכול לבטלו ואמרי' דקמ"ל אע"ג לא נימא דהוה שלוחו כמותו וכאלו ישראל עושה
דרהיט בתריה לבטולי וכו' והקשו תוס' )ד"ה מהו( מלאכה דז"א דלמע ינוחו כתיב והרי אבריו נחי „ .
לרבא כיו דגילוי דעת בגיטי מילתא היא מאי איכא וכבר דבר מזה הגאו בית מאיר בא"ע סי' ה' )יד(.
למימר וכ' תוס' שאינו גילוי דעת ממש ע"ש. וע"כ הקדש ונדר דתלי' בפיו דוקא או מחשבתו והיא
והיש"ש )סי' א( כ' וז"ל וג דוחק לומר שלא נודע המוסרת לשמי דאמירתו לגבוה בעינ ,א"כ אי פיו
לב"ד למה הוא ר ועל מה הוא ר וכו' ,וג דוחק של אחר יכול לעשות זה כ"א בתרומה דעיקר בדבר
לומר שלא גילה לבריות מקוד או בדר למה הוא אחר במעשה ההפרשה בכרי של תבואה או אפי' נות
ר ועל מה הוא ר וכו' ע"ש ,א"כ מבואר אעפ"י עיניו ,מ"מ אינו בגופו אלא בהכרי של תבואה כמו
שנודע לב"ד שגילה לבריות שהוא ר לבטלו אי מילת בניו וכדומה ,ואי מקו להרחיב הדיבור ,מ"מ
אנו תולי שזה הוא בעצמו הביטול אלא לרבא
מחשב זה גילוי דעת ולרבא מילתא היא ,אבל למאי הכא לא שיי מילי לא ממסרא.
דקיי"ל לאו מילתא היא א"כ הא מודעה למה שולח
שליח איננו ביטול .ובזה גופי' נדחו דברי יש"ש ‡· Ïמ"ש אני עני לעיל הוא אמת עכ"פ ,כיו שביטל
די"ל נהי לרבא גילוי דעת מילתא אבל הכא אדרבא
איכא גילוי דעת להיפו שאני רוצה בקיו דבריו עד שלא בפני עדי א"כ להירושלמי והרא"ש
שיבוא בפני השליח או האשה שלא יכהו מכות והרשב"א דמייתי לי' אי כא ביטול כלל ולרמב"
וש"ע ע"כ צ"ל כמ"ש לעיל דמיירי שהשליח א'
מרדות ומשו"ה מיאנו תוס' בסברת ירושלמי. מאמי להשני ע"י כתב וראיה ,אבל א אינו מאמי
לו אפי' האמת כדברי השליח השני מ"מ אינו בטל
„ÂÚÂנ"ל להוכיח כ מרישא ששלח אחריו שליח ושזה כוונת המרדכי והג"א וא"כ לכאורה בנידו
שלפנינו אי כא בית מיחוש מטע ביטול השליח.
ואמרי' מהו דתימא מאי אולמי' דשני מראשו
וק' הא הבעל מינה השליח השני ג"כ בפני ב' עדי ]·[ÁÈÏ˘ È"Ú ‰ÏÂËÈ·Â ˙ÂÁÈÏ˘‰ ÏÂËÈ
וא"כ כבר ביטל הבעל בעצמו הגט בפני העדי
ששלח השליח בפניה ,מיהו לפמ"ש לעיל דלש"ס ¯˜ מטע שאמר בפני אוהביו שהוא שולח שליח זה
דיל אינו מטע ביטול אלא מטע הודעה שהבעל
חוזר בו ומייתי עמו מכתב מהבעל ומשו"ה לא בעי לעכב נתינת הגט לאשה אי יש בדברי הללו
עדי בשעת ביטול .א"כ לפ"ז י"ל דהשליח השני משמעות ביטול נמצא שכבר בטלו שלא בפני השליח
אינו עושה אלא מעשה קו בעלמא ונתמנה מתחלה בפני ב' וקיי"ל א בטלו מבוטל ,נ"ל מסברא ומגמרא
שלא בעדי כי איננו שליח ,א מהירושלמי דס"ל דכל שלא אמר בפירוש הריני מבטל הגט בפניכ
דצרי לבטל בפני ב' עדי ש"מ מטע ביטול גמור אלא ששילח שליח ולבטלו אי כא ביטול עד שיפגע
אתי עלה ופיו כפי משלחו וע"כ נתמנה בפני ב' עדי שליח בשליח .מסברא ,כיו דאיסורא איכא לבטל
ולהירושלמי נמי צ"ל מ"ד נימא לי' מאי אולמי' דשני
‚.˘"Ú ‡Î˘ 'ÈÒ ‰Ú„ ‰¯ÂÈ ˜ÏÁ ‰‡¯ .
„.„Ù 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ ,‰Ù˜ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .
