Page 160 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪ÁÈ‬‬

‫בה מדעתה מקודשת עכ"ל‪ .‬לשו זה צ"ע מאי קמ"ל‬ ‫מראשו וא"כ ק' כנ"ל הא כבר בטלו הבעל בפני ב'‬
‫בזה‪ ,‬אבל נלע"ד כיו דהני זוזי לא למלוה דמי ולא‬ ‫עדי ‪ ,‬אע"כ שלא אמרינ הכי מטע וסברא הנ"ל‪.‰‬‬
‫לפקדו דמי ואי לא חזרה אפי' נתאכלו המעות‬
‫מקודשת וקמ"ל הכא אפי' חזרה בנתיי מ"מ נתינת‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬ג לש"ס דיל נהי דמסיק קמ"ל פי' שאינו‬
‫המעות לש קדושי לא נתבטל וא נתפייס' להקדש‬
‫אי צרי ליטול המעות ולהחזיר וליתנו לה אלא‬ ‫שליח ביטול אלא כמודיע בעלמא כמ"ש‬
‫נתינה ראשונה חזרה וניעורה‪ .‬ועי' ב"ש ריש סי'‬ ‫לעיל מ"מ לפי המהו דתימא הוה ס"ל מטע ביטול‬
‫אתי עלה ואז צרי להתמנות בפני עדי ואפ"ה הוה‬
‫למ"ד ומשנה למל פ"ג מאישות סו הל' א'‪.‬‬ ‫סד"א מאי אולמי' ש"מ דדברי הבעל לשליח איננו‬
‫ביטול ואי לנו אלא בטולו של שליח השני וכבר‬
‫‪ ‰Ê‬נלע"ד בכוונת רש"י דגטי מ"מ מלשו ש"ס‬ ‫כתבנו דלהירושלמי כל שלא אמרו בפני עדי אי‬
‫בבטולו כלו ולהרמב" צרי עכ"פ שיאומ לשליח‬
‫קדושי נ"ט ע"ב והלכתא כוותי' דר' יוחנ אפי'‬ ‫הראשו וא לא האמי לו שלא הי' בידו מכתב או‬
‫בקמייתא אע"ג דאיכא למימר שאני נתינת מעות ליד‬
‫אשה דכמעשה דמי )קמ"ל( ]ואפ"ה[ אתי דיבור‬ ‫ראי' אי בבטולו כלו ‪.‬‬
‫ומבטל דיבור משמע מלשו ]הגמ'[ דכח נתינת‬
‫המעות נתבטל וצרי ליטלו ולחזור ולתנו‪ .‬ונ"ל דזה‬ ‫‪ ÈÊÁÂ‬לאיצטרופי ספיקו של תוס' דהבעל בעצמו צרי‬
‫תלי' בפלוגתת הסוגי' דהת ס"ל דיכול לבטל הגט‬
‫שנכתב לשמה אלא שאי במשמעות ביטול הגט אבל‬ ‫לבטלו בפני שני מטע אי דבר שבערוה פחות‬
‫כשירצה לבטלו יכול לבטלו א"כ מכ"ש ביטול נתינת‬ ‫משני אלא לזה אפשר דוקא בעל בעי שני אבל‬
‫המעות שצרי לחזור וליטלו ממנה ולהחזירה לה‬ ‫שליח שפגע בשליח י"ל אינהו גופי' הוה שני עי'‬
‫היטב בב"י וב"ש ס"ק צ"ב ולעיל ס"ק י"א‪ .‬ויש סברא‬
‫ורש"י דגיטי קאי לפי הסוגי' דגיטי וק"ל‪.‬‬ ‫לומר דלעני זה דאי דבר שבערוה פחות משני לא‬
‫הוה השליח השני כבעליו דמיד שאמר דיבורו בטל‬
‫‪ Ó"Ó‬הכא נ"ל פשוט שא חוזר הבעל ומשוי' אותו‬ ‫לי' שליחותי' ואיננו כבעל ובטולו ועדותו באי' כאחד‬
‫ושליח הראשו אע"ג דהגט בידו י"ל כמ"ש הב"ש‬
‫שליח כיו שלא ביטל שליחותו מעול רק על‬ ‫מ"מ כיו דלבטלו אתא בטיל לי' שליחותי' נמצא ב'‬
‫זמ אינו צרי לחזור וליטלו ממנו נמצא הוה כמקו‬
‫עדי ה ועי' בפני משה )בירושלמי ש (‪.‬‬
‫בעל ופסול לעדות לכ"ע‪.‬‬
‫‪ Ó"Ó‬בנידו שלפנינו שלא בטלו שליחותו של‬
‫·‪ ‡‰‬סלקינ אחר שיעיי' פר"מ בדברי הללו וישרו‬
‫ראשו לגמרי אלא שאמר שימתי עוד עד‬
‫בעניו ויסכי עמנו עוד שלישי ת"ח ירא שמי‬ ‫שימל הבעל ובי כ לא בטל שליחותו ואי למחר‬
‫הלומד ע"ד האמת למטינא שיבי מכשורי ומצטריפנא‬ ‫ולאחר זמ חוזר הבעל ומצוהו לית לה אינו צרי‬
‫בהדי' להתיר אשה זו מכבלי עיגו בלא חליצה‪.‬‬ ‫להחזיר וליטלו ממנו ולהחזירו למנותו בעדי כי‬
‫אמנ בלא תנאי הנ"ל לא יסמו על דידי באיסור‬ ‫שליחות הראשו לא בטלו א"כ עדיי הוא כבעל‬
‫חמור יבמה לשוק כי בלאה"נ אני חלוש ורפה ידי‬ ‫עצמו ולא מצטר בשו אופ וכ הוא בהדי' גטי‬
‫בעו"ה ואי דעתי צלולה כל כ ה' ירפאני ויחזקני‬
‫כ"ט ע"ב גבי שליח שנית לגירושי ע"ש‪.‬‬
‫לתורתו ולעבודתו‪.‬‬
‫]·‪[· ,·Ï ÔÈËÈ‚ È"˘¯· ¯Â‡È‬‬
‫‪.˙"˘„ "‡ „"Ή „·Î ‡ÒΠ ¯˜ ÌÂ¯È Â„ÒÁ·Â‬‬
‫‪.˜"ÙÏ ‡"ˆ˜˙ ÂÈÏÒÎ 'Ë '‰ ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫‪ 'ÈÚÂ‬לשו רש"י גיטי ל"ב ע"ב ד"ה דבור ודבור‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫וכו' ומיהו המעות לא בטלו שא חזר וקדשה‬

‫‪‰˘˜ ‰¯Â‡ÎÏ .'ÂÎ ‡Ó˜ ÁÈÏ˘Ó ‡¯˙· ÁÈÏ˘ ‡ÓÈχ ‡Ï :‰Ê ÔÈ Ú· ‡ ,·Ï ÔÈËÈ‚Ï ÊÓ˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ ‡"ÂÊÁ‰ Ï"Ê .Ì˘ ÔÈËÈ‚ ‡"Ú¯Ï Á"¯„ 'ÈÚ .‰‬‬
‫„‪,‡Â‰ ‡¯˙·„ ÌÂ˘Ó ‡Ï‡ ‡Ó˜Ó ÌÈχ ‡¯˙· ÁÈÏ˘˘ ÌÂ˘Ó ‡Ï ÏË·Ó ÏÚ·‰˘ ÂÓÎ ‡Ó˜ ÏÚ·Ó ‡¯˙· ÁÈÏ˘„ ‡Â‰ ÔÈ„ ‡Ï‰‬‬
‫‪Ôȇ˘ ·Ï·˘ Ìȯ·„Πȉ ÈÓ ÁÈÏ˘ ÁÈÏ˘ ̇„ Ï"È ,·Ï·˘ Ìȯ·„Πȉ ÌÈ„Ú ‡Ï·Â ‰Â¯Ú·˘ ¯·„ ‡Â‰ ÏÂËÈ·„ '‡ ‚"Ï '˜Ï ˜Â˙ Î"˘ÓÏÂ‬‬
‫‪ÏÂÎÈ„ ÔÂÈÎ ÏËÈ· ·È˘Á„ Ô ÈÚÓ˘‡Â ,ÏÂËÈ· ‰Ê Ôȇ ˙Ó‡ ‡Â‰ ̇ Û‡ Î"‡Â ,ÌÈ ˘Ó ˙ÂÁÙ ¯ÂÚ¯Ú Ôȇ˘ È ˘ ÁÈÏ˘Ï ÔÈÓ‡‰Ï Ô¢‡¯ ÁÈÏ˘Ï‬‬
‫‪‡ ÁÈÏ˘‰ È Ù· ÏËÈ·Î ·È˘Á ÏÚ·‰ È٠χ˘Ï ¯ÂÊÁÏÂ È ˘‰ ȯ·„Ï ˘ÂÁÏ Ô¢‡¯‰ ·ÈÈÁ ÍÎω ,˙Ó‡‰ ¯¯·˙È ÏÚ·‰ È٠χ˘Ï Ô¢‡¯‰‬‬

‫·‪.ÌÈ„Ú È Ù‬‬