Page 154 - 5
P. 154
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˜·È
חקירה מרבותינו שבאר צרפת דש מקפידת הוא הרבוי מאבותינו ,הרמב" מפרש הפרשה כולה
המלכות ההוק על חדשי מקרוב שלא לכתוב שו בגאולה העתידה וכ כתב כמה פעמי בפי' התורה
מני אחר בשו כתב כ"א למני חירות שלה כידוע וג על פסוקי' אלו ,וא"כ הריבוי על קיני וקניזי
ורק באגרות של רשות מזכירי קצת בריאת עול וקדמוני ועיי' רשב" ב"ב נ"ו ע"א ,אמנ דבריו
אבל זולת זה דמו בראש איש הכותב שו שטר צ"ע מש"ס עירוכי ל"ב ע"ב מפרש לה קרא בהדי'
וכה"ג אי נוהגי' עכשיו בגט כי לכאורה צריכי' בגאולת עזרא ,וכ בסדר עול דמייתי לי' הש"ס
למנות דוקא מני ההוא הואיל שהמלכות מקפיד על ס"פ יוצא דופ )מו ,ב( ויעיי' בתו' יבמות פ"ב ע"ב,
מני בריאת עול ודבר זה צרי חיפוש בראשוני' ובילקוט פ' נצבי מפרש מהו הרבוי מאבותינו שה
ובלשו תוס' בגטי פ' ע"ב ד"ה זו וש מני של לא נתחייבו במעשרות עד שכבשו וחלקו ואלו בבית
שני נתחייבו מיד .וצרי לומר דהרמב" בפי' התורה
בריאת עול ממש מני של אונאה. קאי בשיטת הרמב" ספ"א דתרומות דמעשרות )הל'
כו( בימי עזרא לא הי' מ התורה דמאליה קבלו
Ì‚Âהעד השני לבריאת עלמה הוא שקר כי מי הוה אליה וא"כ ע"כ לא יתפרש והרב מאבותי אלא
בקבו המקוה במהרה בימינו אמ מ"מ א"א לפרשו
סני לפרש לבריאת עלמה א' ידועה שכיו עליה
הבעל כמ"ש בנחלת שבעה )סי' מה ס"ע ח( ,והרי אלא ברבוי.
האומות מוני ללידת ב העלמה לדעת ,וא"כ איכא
למטעי מיהת .וא יאמר אי שיי בריאה שהוא יש ÔÎÂטוב ש משמ טוב )קהלת ז ,א( וכי יפרשהו טובו
מאי ומיו ברוא אלקי' העול לא נתחדש יש מאי ,
י"ל הו"מ למימר לבריאת לשו בריא מחליה וכמ"ש של ש מגיע לו משמ טוב לא אאמי שיחשוב
נחלת שבעה סי' י"ב סעי' ח' דיש לפרשו ג"כ לשו זה בר דעת ,אבל פירושו יותר טוב מ השמ כמ"ש
בריא אול יע"ש ,אלא דא כתי' עול מוב הוא חז"ל )קה"ר ש ( שהש מביע למרחוק משא"כ שמ
דלבריאת לשו בורא עול וא נכתב עלמה נפרש הטמו בצלוחית של פלייטו ועוד ראיות נזכרי
בריאות גופה מחליה וכל זה פשוט לכל מבי . לקמ אי"ה.
][˙Ó„˜ ÔÓ Â‡ ˙Ó„˜Ó „ÂÚÂמקראות למאות יורו כ ועל כרחו יודה לזה
‰˙ÚÂאבוא לפרש במה נסתפקתי כי בכל אלא שיטעו כיו שהוראת המ" בתחלת
התיבה הוא כמו מ ,א"כ ג מ יש לפרש כ ועתה
הנוסחאות שראיתי מצאתי מ קדמת כגו השמע לאזני מה שאתה מוציא מפי הרי הוא
בטור ובלבוש ובסדור פאדווא )סי' ק"א( חו בעצמו השריש שא יש לפרש שו משמעות גרוע
מהעיטור שהשמיט כלל תיבות אלו ,ובנחלת שבעה בגט לא יועיל לזה שו עני שלפניו ולאחריו והביא
)ש ( כ' בש רמ"מ ולא יכתוב מקדמת אלא מ על זה ראי' וא"כ מכיו שהוכחנו שנמצא כזה מ"
קדמת שהוא לשו המבורר טפי עכ"ל .ולא ידעתי מורה על יתר בלא תיבת יותר א"כ מ נמי כ הוא,
מה ברור נמצא במ טפי מבמקדמת ,ועלה ברעיוני ולפ"ז בכל הגטי יש לפרש מ קדמת דנא יותר ממה
הואיל ואינני זוכר בכל המקרא שנאמר תיבת מ שהיתה לפני והוראת משמעות תיבת דהוית אינו
ויהי' הוראתו יותר אבל מ" ברא"ש נכתב כמה מועיל לתק זה כמו שהשריש מעלתו נמצא דיכול
פעמי ככה בפסוק .וחפשתי בספר של ראשוני למפסיל כולהי גיטי דעלמא כרב חסדא דגטי כ'
וראיתי בקונקארדאנסיוס בשרש מ לא מייתי לי'
כלל וכ' הואיל ואיננו אלא כינוי בעלמא לא מייתי ע"א אלא ע"כ אי ממש בדבריו כאשר יתבאר.
לי' והנה אלו היה פע אחת נכתב והי' הוראתו יותר
][Â"È· "ÔÈ ÂÓ" Ë‚· ÔÈ·˙ÂÎ Ôȇ˘ ÌÚˉ
בודאי הוה מייתי ליה.
Ì‚Âעדיו עדי שקרי ה מה שהביא ממה שנזהרי
˘ ·Âראיתי בשרשי של רד"ק סי' רע"ט ש מייתי
מלכתוב מוני בוי"ו היינו טעמא משו דהיינו
כל הוראת מ והוראת מ" שבראש התיבה מפרשי' שאותו המני לבריאת עול הוא רק מני
וכשהגיע להוראת יותר כ' וז"ל ויבוא בעני יותר של אונאה באותה העיר כשרוצי להונות ולהטעות
שמ ששו מחברי יותר מחברי )תהלי מה ,ח( זא"ז כותבי' אותו המני אבל עיקר מנינ הוא למני
תבור מנשי )שופטי ה ,כד( יותר משאר נשי , אחר למלכות או לשו דבר אחר ויעיי' בלבוש סי'
]ולקמ בסו הקונטרס נדבר מזה הפסוק[ טוב ש קכ"ו )סעי' י( שש מקור דבר זה .ובאמת צרי
