Page 167 - 5
P. 167
Ì˙Áסימ נב ‰Î˜ ¯ÙÂÒ
המיעוט ,ובכי האי גוני אפי' לרב אי הולכי אחר ·˙ÎÂמעלתו דמדפסיל לאפוקי והיינו להעיד שמת
הרוב .ועיי' תוס' ב"ב צ"ב ע"א סו ד"ה ולחזי וכו'
בעלה כפירש"י ,כ"ש דפסול להביא גיטה
יע"ש. להעיד בפני נכתב ובפני נחת כמ"ש ה"ה ק"ו זה
פ"ו מגירושי הלכה ז' .ומ"ש לח"מ נימא ה' נשי
‰ ‰פירשתי דר אגב הני מילי דבעי ברורי ועכ"פ יוכיחו שכשרי להביא גט ופסולי לעדות מיתה
יפה כתב מעלתו אלא שלא ביאר יפה לתר לשו
אלימי ה חזקה טובה וא"כ הכתב שביד אשה המשנה ספ"ב דגטי )כג ,ב( שכתב מוכיח וג לשו
מה' נשי יראה לנו שלא זייפה אותו כי לא חציפא ש"ס )ש ( דילי אשה עצמה המביאה גיטה בק"ו
לזיופא ,ונהי אי הוה אתי הבעל ומערער לא הוה
משכחינ עדי לקיימו ודנוהו רבנ מיד כאלו מערער מחמש נשי .
לפנינו ,עכ"פ באומרה בפ"נ סגי ולא חיישי' לקלקול
הנ"ל ,ומשו"ה הוצרכה מתני' לומר שהכתב מוכיח. ][„ÈÚ‰Ï ˙ÂÏÂÒÙ‰ ÌÈ˘ ˘ÓÁ
ועיי' תוס' גטי כ"ג ע"ב ד"ה אדרבה וכו' ומיהו
צרי ליישב קצת מ"ט בא"י לא מועיל כ' מוכיח „"ÚÙÏÂיתבאר על נכו בעזה"י ,דפסול דה' נשי
ועשאוהו כשטרות דעלמא דכולהו בעי קיו מ
אינו לא מחמת קורבה ולא מחמת עבירה
הסת . רק מחמת נגיעה שהשנאה מקלקלת השורה ורוצה
בקלקולה של זה וא"כ במיתה דא יבוא הבעל
‡ÏÈÓÓÂילי ש"ס ק"ו מה' נשי שמתו נגיעה ברגליו תצא מזה ומזה וכל הדרכי האלו בה הועילו
מעשיה הרעי וה"ל נוגעת בעדות ופסולה ,משא"כ
שלה פסולי להעיד שמת בעלה מ"מ בגט אחר שאמרה בפ"נ אי אתי בעל ומערער לא
לא חיישי' לאותה נגיעה בעצמה בגט ושתוכל משגחי' בי' א"כ לא הועילו מעשי' הרעי אי כא
לקלקל כנ"ל לא חיישי' להא מפני שהכתב מוכיח נגיעה וכשרה וכבר כ' רשב"א בחי' ספ"ב דגטי
כ"ש האשה עצמה שכשרה להעיד מת בעלה ולא במאי דאפקת מהאי ביתא אינו נגיעה בעדות ע"ש.
חיישי' לנגיעה של עצמה שרוצה להתנסבה משו
דאמרי' מתו חומר וכו' מכ"ש היכי דאיכא נמי ‡ ‡Ïלכאורה ניחוש בגט נמי זייפה הגט בעדי
]כתב[ המוכיח וחומר בהדיה מכ"ש שלא נחוש
לזיו .משא"כ בפיסול בעלי עבירה אפי' נניח מזוייפי שיבואו ויאמרו אי זה כתב ידינו או
שהכתב מוכיח דלא חצי לזיופא אפי' בעל עבירה שהחתימה עדי שהיו באותו היו במקו אחר
מ"מ הרי במקו שאי עדי מצויי עשאוהו חכמי ויביא הבעל עדי ויזימו נמצא נתקלקלה זו ואכתי
כאלו מערער בפנינו ולא סמכי' אחזקה דלא חצי איכא נגיעה ,לתר זה אמרה המשנה שהכתב מוכיח
בלא קיו או בפ"נ דהוה כמו קיו ,וכמו שאינו פי' אנ קיי"ל לא חצי איניש לזיופא ומפני כ בא"י
נאמ אפי' לומר שמת בעלה מכ"ש שלא יאומ על מתירי' אשה להנשא בלא שו קיו ובלא שו בפ"נ
הקיו אי הוה מערער הבעל לפנינו ,דבשלמא בה' ולא חיישינ שמא מזוי הוא אא"כ יבוא הבעל
נשי כיו דאחר שאמרה בפ"נ ותאומ שוב לא מצי לפנינו ויערער ,אבל אנ לא חיישינ דאוזי ,והיינו
לקלקלה ממילא בטלה נגיעה שלה ,משא"כ הכא משו דחזקה דאורייתא היא כמ"ש תוס' ריש גטי
אפי' אי נאמי לו אכתי איכא נגיעה שלו שרוצה )ב ,א( וכמה גדול כחה של חזקה זו שהרי אפי'
שתהיה פנויה ושכיחא לי' א"כ הוה ק"ו השתא בממו שאי הולכי' אחר הרוב מוציאי' ממו בה
מילתא דעבידא לאיגלוי' לא מהימ כ"ש גירושי חזקה מ התורה דלא חצי לזיופא ,אלא חכמי
דלא עבידא לגלוי' ,מה תאמר הכא איכא כתב חיישי למיעוטא דמזייפא ואות המיעוטי יוציאו
מוכיח ,כיו דה"ל כאלו הבעל מערער לפנינו ליכא שט"ח על כל היתומי ולקוחות דעלמא כי חוטא
כתב מוכיח ,ואמירתו בפ"נ לא מועיל כיו שנוגע אחד יאבד טובי הרבה ע"כ טענינ ליתמי ולקוחות
אפי' אי לא נשגיח בערעורו של בעל מבואר מזה מזויי משו לא שבקת חי כמ"ש תוס' ריש גטי
דהחשוד על העריות אינו נאמ להביא גט שאינו דאע"ג דרובא לא מזייפי מ"מ המיעוט דמזייפי
מקוי וכ מבואר מלשו ספ"ב דגטי דכל שאינו יפסידו כל זוזי דיתמי ולקוחות ,ומה"ט דאיכא
נאמ מת בעלה אינו נאמ להבי' גט .וכ מבואר מיעוטא דמזייפי ,צדקו נמי דברי רבנו אביגדור
מלשו ר' ירוח )נכ"ד ח"ג( דהפסולי מדבריה כש )במרדכי קידושי סי' תקס"ט( דא טע מזויי בודאי
שכשרי לעדות אשה כשרי להביא גט ע"ש משמע בעי קיו מ התורה דהרי טוע ברי לי שאתה מ
הא הפסולי כגו שחשודי על עריות אפי' ע"י קול