Page 170 - 5
P. 170
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˜ÁÎ
במחמת נפשות שוב ממילא נימא דלא מתוקי שבתחלה הי' דעתו לומר שדה זו של אבי היתה ותו
במחמת ממו בשו אופ משו דסתמא דהלכתא לא ,ושוב נמל ואמר ולקחתי' ממנו וזה לשטתו
כרבנ ואי אחד מעיד על חברו ואי אד מע"ר וק"ל. דלא מיירי בהלה תובעו ,אבל להתוס' בהלה תובעו
שדה זו של אבא הי' והוא משיב רק לקחתי ממנו
‰Ê·Âיוב לקמ כ"א ע"א מהו דתימא הלכה כרבי לא שיי חשש חזרה ע"כ פי' בש ר"ח פי' אחר
ע"ש .מ"מ פירש"י צ"ע גבי ב' עדי אי נחוש שכל
וכו' פי' דה"א כס"ד דרמי בר חמא דסת אחד מה כיו לדעתו של חברו לחזור מדבריו
מתני' כוותיה דרבי קמ"ל .ומדברי ראב" הנ"ל מוכח ולומר אנוסי היינו השתא מגו דבי תרי לא אמרי'
דע"א המסייעו עדי אפי' ממגו דאי בעי שתיק דע"י מכ"ש לכוו ממילא מחשבת בלתי א נועדו ועי'
מגו לא משוי' נפשיה רשע וע"י עד אחד המסייע גיטי י"ט ע"ב דר"פ הוציא ממו עפ"י אומדנא כזה
בשטרי פרסאה ע"י כותיי ע"ש .ועכ"פ הוה רבותא
משי עצמו רשע וצ"ע. טפי אי הוה תנ עד אחד אומר כתב ידי הוא זה
‰ ‰Âהראב" סי' כ"ז כתב להוכיח שיטתו דהיכי ואנוס הייתי וצ"ע.
דע"א מסייעו משי עצמו רשע מדלא נקטינ „" ‰כתב ידינו הוא זה .כתב הראב" משנתינו
בסנהדרי )ט ,ב( דבר והיפוכו פלוני רבעני ואני
רבעתי לפלוני וקמ"ל טובא דאע"ג דאי קישוי אלא סתמא כחכמי דרבי לקמ כ' ע"ב דכל אחד
לדעת נמצא כשהוא רבע לפלוני ג העד שעמו יודע מעיד על כתב ידו של עצמו ולא על של חברו ע"ש.
שהי' לרצונו ואפ"ה אינו משי עצמו רשע אע"כ ולכאורה נעלמה כונתו ומצאתי לו בסי' כ"ז שכתב
בכי האי גוני מע"ר .והרשב"א בתשובה סי' אל גבי נסכא דר"א דמשו"ה אמרינ נעשה כגזל אע"ג
רל"ז הנ"ל בנה יסוד על קושי' זו ונראה דלא ניחא דאי אד נעשה רשע וגזל עפ"י עצמו מ"מ הכא
לי בתי' ראב" דס"ל כיו דאפי' מגו לא מהני ע"א מסייע לו שחט נעשה רשע עפ"י עצמו וסיועת
להשי ע"ר כ"ש ע"א ,ע"כ הוליד רשב"א חדשות ע"א ,ואה"נ בפלוני רבעני לרצוני אי ע"א מסייע לו
בשלמא פלוני רבעני לרצוני כשתסיר לרצוני נשאר שנעשה לרצונו נעשה רשע ע"ש ומייתי במרדכי ב"ב
פלוני רבעני] ,אבל[ אני רבעתי פלוני ,א תסיר אני סי' תקכ"ח ויבואר עוד לקמ אי"ה .והשתא לפ"ז אי
רבעתי וישאר א"ת פלונ"י לרצוני ואי בזה טע ולא משנתינו כרבי אתיא דכ"י הוא זה ר"ל כל אחד אומר
ריח ע"ש .ועיי סמ"ע סי' ל"ז סקס"ד ונב"י קמא כ שצרי להעיד ג על של חבירו א"כ אנוסי היינו
בחלק א"ע סי' ע"ב ]היתר שני[ שפ סוללה על ג"כ לשו העדי כ הוא כל אחד מעיד על אונסו
של חבירו וא"כ ה"ל לכל אחד עד אחד מסייעו
רשב"א. ומשי עצמו רשע וא"כ מ"ט דרבא דפליג ארמי בר
חמא .אע"כ בעי לאוקמא סתמא כרבנ וכתב ידינו
„"ÚÙÏÂהמעיי יראה כי דברי רשב"א נכוני ומה אינו לשו העדי אלא התנא אומר כ אבל כל אחד
אומר על עצמו כתב ידי הוא זה ואנוס הייתי ומשו"ה
שהקשה על מ"ש רשב"א לדידי אוזפ
בריביתא אי מסלקי' לדידי ואמרי' רק אוזי בריביתא אי אד משי עצמו רשע.
סגי והק' נב"י מי לא בעי מידע אי לישראל אי לגוי,
נ"ל לומר כיו דעכ"פ ריבית גוי אסור מדרבנ בזמ ‰Ê·Âי"ל מה שמקשי הא רמי בר חמא טעה בתרתי
הש"ס )ר' תוס' ב"מ ע ,ג( ,נמצא מיפסל מדרבנ מכא
ולהבא וע"י הכרזה עכ"פ .נמצא זה שאמר סת א' דמשי עצמו רשע ב' דחוזר ומגיד ,ורבא
פלוני אוזי בריביתא עכ"פ אי כא דברי בטלי לא דחי לו אלא חדא ומ"ט הדר בי' מתרתי ,ולהנ"ל
אלא עדות ונזקקי לחקור את מי הלוה לגוי או י"ל לא נעל מרמי בר חמא דאי אד משי עצמו
לישראל ואחר שנחקור הדבר ויבורר של ישראל רשע א לפו מאי דהוה ס"ל חוזר ומגיד א"כ ע"כ
הלוה נפסל מה"ת בלא הכרזה ,משא"כ ברבעתי את משנתינו במחמת ממו ורישא כרבי כל אחד מעיד ג
פלוני לרצוני א נסתלק תיבת רבעתי וישאר את על חברו ומשי ע"ר מיהו ברישא דאיכא מגו מהימ
פלוני לרצוני הוה כמהתל ואי נזקקי לו כלל ועיי' למפסל שטרא ובסיפא דליכא מיגו לא מהימ
וכשדחה רבא דה"ל חוזר ומגיד ומתוק לי' סיפא
תומי סי' מ"ו סקמ"ב וק"ל.
Ï"Ù˜ ÊÂÓ˙ '„ ˜"˘Ú ·"Ù
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
