Page 174 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪·Ï‬‬

‫מתא‪ .‚È‬ועיי' גטי ה' ע"ב בר הדי' בעי לאתויי גיטא‬ ‫וט"ס הוא וצ"ל שלה(‪ ,‬פי' שבחליצה היא חולצת‬
‫אתא לקמי' דר' אחא דהוי ממונה אגיטא‪ ,‬פירש"י‬ ‫ובמיאו היא ממאנת משא"כ בגט הוא המגרש‪.‬‬
‫דקיי"ל כל שאינו יודע בטיב גיטי וקידושי לא יהי'‬ ‫ולכאורה צ"ע למה זה לי כל האור תיפוק לי' אמאי‬
‫לו עסק עמה והוו ממנו גברא רבה לאורויי ע"ש‪,‬‬ ‫איצטרי במיאו תלתא כלל לה מ"ד ע"כ כעי‬
‫מיהו משמע דלא הוו אצל סידורו של גט אלא שהי'‬ ‫דאוריי' דחליצה‪ ,‬וא"כ משו"ה פרי ש"ס ממיאו‬
‫ממונה להשיב שואלו דבר‪ ,‬ובר הדי' אתא לקמי'‬ ‫אחליצה ודקארי להתוס' מאי קארו להו אע"כ משמע‬
‫דמר ושאיל ושוב שאיל לאחרינא כמבואר ש ‪ ,‬מ"מ‬ ‫דפשיטא להתוס' מסברת חו דג גט בעו תלתא‬
‫עכשיו נהגו בכל התפוצה להיות מסדר ת"ח‪ .‬ועיי'‬ ‫והוי ס"ד דהתוס' דמיאו דומיא דגט תיקנו וקשיא‬
‫תשו' מהרי"ו סי' פ"ה‪ .„È‬ומזה נהגו שהבעל מצוה‬ ‫להו‪ ,‬והעלו בתירוצ ]דבדומיא[ דחליצה תקנו‪ .‬אבל‬
‫לסופר ולעדי שיכתבו ויחתמו גט ע"ד החכ‬ ‫לעול מוכח דס"ל להתוס' כאור זרוע דגט בעי ג'‬
‫המסדר שישר בעיני' נמצא א נכתב ונחת נמי‬
‫כהלכתו ולא ראהו החכ וישר בעיניו לא עשו‬ ‫ודלא כתוס' דסנהדרי ‪.‬‬
‫שליחות ‪ ,‬ע"כ צרי המסדר לקבל עדות גמור על כל‬
‫הנעשה באופ שעל כל הדברי האלה יורה הגט‬ ‫˘·˙‪ È‬וראיתי דז"א‪ ,‬אלא הוי ס"ד דתוס' דמיאו‬
‫כשר והיא מותרת להנשא אחר צ"א יו כאשר נהגו‬
‫לומר כ להאשה כפוסקי די ומורה הלכה שמותרת‬ ‫שהוא עישוי לבעל שהיא יוצאת ממנו על‬
‫היא אחר צ"א יו ‪ ,‬חו מלכה ‪ ,‬והכל מטע הנ"ל‬ ‫כרחו שלא ברצונו‪ ,‬הוא דומה לעישוי דגט שהיא‬
‫לפרס שנתקיי תנאו של בעל במינוי שליחות‬ ‫כופה אותו להוציאה‪ ,‬ונהי שסידור גט מעושה לא‬
‫הסופר והעדי ‪ ,‬ומשו"ה צריכי המסדרי לקבל‬ ‫בעי' ג' מ"מ העישוי בעי' ג'‪ ,‬ה"נ המיאו שהוא‬
‫עדות ממש כדי שיבורר לה כל הנעשה כדי שיכלו‬ ‫העישוי בעי ג' כ הוי ס"ד דהתוס'‪ ,‬ושוב במסקנא‬
‫העלו דמ"מ לא דמי לגט מעושה נהי שהיא כופה‬
‫לומר שהגט ישר בעיניה ‪.ÂË‬‬ ‫אותו מ"מ מתגרשת ע"י מעשה דידי' משא"כ מיאו‬
‫דומה בזה לחליצה דיוצאת ע"י מעשה דילה ולעול‬
‫]˜·‪[‰Â¯Ú·˘ ¯·„· ¯˙ȉ ¯ÂÒȇ Ï˘ ˙Â„Ú ˙Ï‬‬ ‫דלא כא"ז‪ .‬וז"ל חי' ריטב"א רפי"ב דיבמות כיו‬
‫דחליצה דבר שבערוה ואקיל בה רחמנא טפי מגיטי‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬אפי' נימא דוקא קיו שטרות וגיטי בעי‬ ‫וממו דבעינ סמוכי מדאוריתא עכ"ל‪ .‬י"ל גט היינו‬

‫ג' משו שמקיימו להעיד על העדי לפני‬ ‫עישוי על הגט ולא מסירת הגט‪.‬‬
‫ב"ד אחר וה"ל עד מפי עד כמ"ש רשב" פ' חזקת‬
‫)מ‪ ,‬א(‪ ,‬אבל קבלת עדות של איסור והיתר לא בעי‬ ‫‪ Ó"Ó‬לא ראיתי אחד אשר נשאו לבו לחלוק על‬
‫שלשה כי הרוצה לאכול בשר וסומ על עד אחד‬
‫נאמ באיסורי לא בעי ב"ד של ג' לקבלו‪ ,‬ונאמר נהי‬ ‫האור זרוע‪ ,‬וראה בכנה"ג המו נביאי‬
‫דדבר שבערוה בעי ב' עדי דילפינ דבר מממו‬ ‫מתנבאי ושו אחד לא התיר לעשות מעשה‬
‫היינו ב' עדי אבל קבלת סגי שלא בב"ד‪ ,‬וא"כ‬ ‫לכתחלה ואפי' במצרי הזהיר רדב"ז להשמר מזה‬
‫הוי סגי שהמסדר שואל לשני העדי א נעשה הכל‬ ‫וטעמא בעי‪ .‬והנלע"ד לפי מה שכתבו כל הסידורי‬
‫כהוג ובזה נתקיי תנאו של בעל שהגט הוא כשר‬ ‫שמסדרי הגט שואלי לסופרי ולעדי זה הגט‬
‫בעיני חכ העיר‪ ,‬מ"מ כיו דנפקא מיני' לעני ממו‬ ‫שכתבת שחתמת לפלוני ופלוני לגרש אשתו‬
‫שעי"ז תגבה כתובתה ותנאי'‪ ,‬ה"ל העדות הלז ד"מ‬ ‫פלונית היית אצל שורה ראשונה‪ ,‬שמעת שכתב‬
‫וצרי מ התורה ג' כשרי ושלא יהי' קרובי ‪.ÊË‬‬ ‫לשמה‪ ,‬שמעת ציווי הבעל לסופר‪ ,‬שמעת ביטול‬
‫מודעות וכל כיוצא בזה כמבואר‪ ,‬וטעמא נ"ל משו‬
‫שנהגו כל ישראל שלא לית גט כי א בפני ת"ח‬
‫כמ"ש בספר גט פשוט )קוד ( ]ב[סדר הגט שלו‬
‫)סעי א( דלא גרע מהוראת טריפה דמכניפי כל טבחי‬

‫‪.‰Ò 'ÈÒ ÛÂÒ „Ò 'ÈÒ ÔÏ‰Ï „ÂÚ ÔÈÈÚ (È˙˘ · · È"¯‰ÓÓ ‡Â‰ Ì˘ ÒÙ„ ‰ ‚"‰Ò„ ‰¯Ú‰· ˘"ÚÂ) ÂÒ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ Âȯ·„ ‡·Â‰ .‚È‬‬
‫‪¯È˘ÎÓ „·ÚÈ„·Â ‰ÏÈÁ˙ÎÏ ÔÎ ·˙Î ˘"·È¯‰˘ ‡Ï‡ .„ ˜ 'ÈÒ Ë‚‰ ¯„Ò ˘È¯· ‡"Ó¯ 'ÈÚ Ï" ‰ ÔÈËÈ‚ 'Ó‚‰ È"ÙÚ ËÙ˘ 'ÈÒ ˘"·È¯‰ Î"Π.„È‬‬

‫‪.ÍÎÏ ˙¢¯ ÏË ‡Ï˘ ÈÓ Â¯„ÈÒ˘ Ë‚ ÏÒÂÙ ÁΘ 'ÈÒ ÔωÏÂ Ì˘ ÏÈÈ È"¯‰Ó Âχ .‡Ú¯ 'ÈÒ· ˘"ÈÚ‬‬
‫‪Ô‚Â‰Î Â˘Ú Ì‡ [ÌÈ]¯¯·Ó ‡‰ ˙Â„Ú ˙Ï·˜Ï ‰Ê ÍÈÈ˘ ‰Ó„ Ï" ‡Ï :·˙Π ȷ¯ ȯ·„ ‡È·‰˘ „ ÛÈÚÒ Ë‚‰ ¯„Ò ÔÁÏ˘‰ ͯڷ ÔÈÈÚ .ÂË‬‬

‫‪ÔÈ ˙  „"· „È· ¯‡˘ Ë‚‰˘ È ÙÓ (‰Ò È"ÒÂÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯) ·˙΢ ‰Ó Ì‚ .˙Â„Ú ˙ÈÈ·‚Ï ‰Ê ÔÈ Ú ‰Ó ¯˙ȉ ¯ÂÒ‡ ˙Âχ˘ Ïη ‰ÊÂ‬‬

‫‪.Ï"ÎÚ ,Ë‚‰ ¯Â„ÒÏ ÔÈ Ú ‰Ê Ôȇ ‰Ï ÂÓ˙ÁÈ „"·˘ ‰Îȯˆ Ë‚ Ï˘ ¯˜ÈÚ ÏÚ È‡„„ È ‰ÈÓ˙ ,„"· ‰˘ÚÓ ˙ÂÈ‰Ï Íȯˆ ˙¯Î‰·Â ¯ÂËÙ ‰Ï‬‬
‫‪˜ÏÁÏ ·˙Î Ì‚˘ ˘"Ó .„Ș ÈÒ ‰˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˙"È·Â ˙"¢ 'ÈÚ .‡ È„ È· Ì„˜ 'ÂÎ ‰Ï ·Â˙ÎÈ :‡ ,„Î Ìȯ·„ Ú"·ÂÈÏ ÒÁÂÈÓ‰ Ì‚¯˙· .ÊË‬‬

‫·‪.‰Ê· Î"˘Ó Ôȯ„‰ Ò ˘È¯ ÛÈ˘ Ì"¯‰Ó 'ÈÚ .ÔÏ‰Ï Â È·¯ ȯ·„Π‰‡Â˘ Ï ‰Ò¯‡ ÔÈ‬‬