Page 211 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ סו ‪ËÒ˜ ¯ÙÂÒ‬‬

‫העדי והסופר א הכל נעשה כדת משה וישראל‬ ‫ונ"ל שנשתרבב זה מפני שנוהגי עתה להטמי הגט‬
‫אצל הרב ולפעמי צריכה האשה פטורי להראות‬
‫כדי שיוכלו לחתו הפטורי ‪ ,‬אבל אשה שאינה‬ ‫במקו אחר שנתגרשה וכתב ט"ז ]אה"ע סי' קמב סק"ד[‬
‫דפטורי הללו לא יאמנו עפ"י עדי מפי כתב‬
‫צריכה פטורי ואפי' צריכה נמי מ"מ בכל סידור‬ ‫להתיר אשת איש לעלמא וג לא עפ"י רב אפי'‬
‫תופס ישיבה דמקיי שטרות ביחידי‪ ,‬אבל הכא‬
‫הגט סגי ברב המסדר דממונה אגטי ולבסו יושיב‬ ‫צריכי הני פטורי שיחתמו עליה שלשה דייני‬
‫ע"ש ומשו כ צריכי עכ"פ ג' דייני שישאלו‬
‫מחבריו אצלו לקבל עדות הנ"ל‪ .‬כל זה נלע"ד אמת‬
‫ברור‪.Ê‬‬

‫‪.˜"ÙÏ ‰"ˆ˜˙ ‰Î Á„ '· ˜"˘Ó ·"Ù .ÈÓ˘ È˙Ó˙ÁÂ‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ÂÒ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[‰¯˘Ú È Ù· ˘¯‚Ï ÔÈ Ú·Â Ï" ‰ ÔÈ Ú· „ÂÚ‬‬

‫הרי קמ דעבידי דמשו בושת מגרשי בצינעא‪,‬‬ ‫˘‪ÌÒ¯ÂÙÓ ‚ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫ועכ"פ לית בי עשרה דמפרסמא מילתא טובא‬ ‫‪.‡"ÚÈ ‡˘È ‡˜„ „"·‡ È" ¯È‡Ó '‰Ó „·Î‬‬
‫כדלעיל )ד'( ]ז'[ ע"ב אי]יתי לי[ לעשרה לפרסומא‬
‫מילתא ע"ש‪ .‬ויש לעיי בבבא בתרא קל"ד ע"ב בעל‬ ‫˘‡‪ ÏÂ‬נשאל פר"מ מאר מרחק אר תוגרמה‬
‫שאמר גרשתי אינו נאמ פירשב" דאי איתא דגרשה‬
‫קלא אית ליה למילתא וה"ל כמה לי לשקר במקו‬ ‫ע"ד זוג איש ואשה שלא עלתה זיווג‬
‫עדי ע"ש‪ .‬וצ"ע לכאורה דלמא גירש בצינעא ודוחק‬ ‫יפה באופ שהמה מאות שכופי להוציא ה‬
‫ממעשה הבעל ה מהאשה ומצוה רבה להפריד‬
‫לעשות מחלוקת בסברא זו‪.‬‬ ‫זה מזה‪ ,‬אלא שאי יד ישראל תקיפה עליה‬
‫לכופ ‪ ,‬וכעת נשא לב אות להתגרש ולהתפרד‬
‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬דודאי מעשה הגירושי והסדור ומסירה‬ ‫זה מזו כדת משה וישראל א בתנאי שיהיה‬
‫בצנעא ממש וא לאו לא יעשו וא יתבטל הדבר‬
‫לידה הוא קצת בזיו ושכיחי טובא‬ ‫איכא חשש עיגו וחשש ביטול מצוה ועבירות‬
‫דרצונ שיהי' בצנעא בשעת מעשה‪ ,‬א אחר שכבר‬ ‫הרבה‪ ,‬ומסתפק השואל א יש למלא משאלות‬
‫נתגרשה רוצי להפקיע הקול זו שהיא פנויה ויקפצו‬ ‫לסדר הגט בלי ב"ד של ג' רק הרב המסדר יחידי‬
‫עליה גברי‪ ,‬וג האיש דכ"ז שהיא אגידא בי' לא‬ ‫וסופר ובעדי ומכ"ש שלא להכני עשרה בשעת‬
‫יהבי לי' אחרינא והעידי מסירה יפקיעו הקול ממילא‬ ‫נתינת הגט וביקש מעלת כ"ת ממני לחוות דעתי‬
‫כמ"ש תוס' להדי' בגיטי י"ח ע"ב סו ד"ה עד שעת‬
‫נתינה ע"ש וא"כ הת בכתובות דעדי מעידי‬ ‫ג אני‪.‬‬
‫שבפניה גרשה ושני באי להכחיש לומר הואיל‬
‫וה דרי באותו חצר ולא ידעו בשעת נתינה‬ ‫]‚‪[‰¯˘Ú È Ù· ÔÈ˘Â¯È‬‬
‫שנתגרשה‪ ,‬בודאי עדי שקרי ה ‪ ,‬לזה אמרינ אולי‬
‫היה לה לבזיו מסירת הגט והשתיקו הקול בשעת‬ ‫‪ ‰ ‰‬לסדר הגט בכנופיא בי עשרה אי לו שרש‬
‫מעשה ועשו מעשיה בצנעא באופ שלא נודע הדבר‬
‫לשארי דרי החצר‪ ,‬א בבבא בתרא בעל שאמר‬ ‫בשו מקו רק שהרב"י כ"כ סס"י קל"ג בש‬
‫גרשתי אשתי מכבר ואבדה הגט שקורי משקר דודאי‬ ‫]ב[קונטריסי )סי' יב סע' ג( בש רפ"א‪ ,‬והטע‬
‫אחר שכבר קיבלה הגט הי' מתפרס ואי לומר‬ ‫לפרסומי מילתא‪ ,‬ולא ידענא מהו עני הפרסו בזה‬
‫גרשה בזו השעה זה לא מהימ כמבואר בכתובות‬ ‫ובפ"ב דכתובות כ"ג ע"א אבל גבי גירושי א איתא‬
‫כ"ב ע"ב וא"ש‪ .‬וא"כ כששניה אינ רוצי בפרסו‬ ‫דגרשה קלא אית ליה קמ"ל עבידי אינשי דמקדשי‬
‫לא ידעתי טע לכנופי' עשרה ואולי לפרס שהיא‬ ‫בצנעא ומגרשי בצנעא‪ ,‬וכתב בשיטה מקובצת דאי‬
‫פסולה לכהונה כדפירש"י יבמות ק"א ע"ב ד"ה‬ ‫תנא גירושי ולא קידושי ה"א מגרשי בצנעא משו‬
‫שלא להתבייש אבל לא מקדשי בצנעא קמ"ל ע"ש‪.‬‬

‫‪Ú"‰‡ ˘È‡ ÔÂÊÁ 'ÈÚ .È ‡Â ‰"„ ‡ 'ÈÒ Á"‡ Ò"Á ˙"¢· „ÂÚ ‰‡¯Â .Ë ‰¯Ú‰ „ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .Ϙ 'ÈÒ ‡·‰ ÔÓÈÒ· ÔωÏÂ Ì˘ ÏÈÚÏ Î"Π.Ê‬‬
‫‪.Á"˜ÒÂÒ ‚"‰Ò· Ú"‰‡ ˘"˙Ù '¯Â .‚˜ 'ÈÒ‬‬