Page 213 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ סז ‪‡Ú˜ ¯ÙÂÒ‬‬

‫וחתימה בלי פקפוק ברגע אחרונה בשעה שנות‬ ‫‪ Î"Ú‬להתיר לכתחילה בלי ג' אי נ"ל‪ ,‬אבל א‬

‫הבעל הגט מידו לידה יצר עמו ב' וטוב שלא‬ ‫שעת הדחק הוא וצרי רב כעובדא שלפנינו‬
‫עכ"פ בשעת הנתינה מידו לידה יצר עמו עוד ב'‬
‫יהי' הסופר מה ועוד ב' עידי החתימה שיהיו עידי‬ ‫וא העני דחוק ונחו ביותר יהי' הסופר אחד‬
‫מהג' אחר שנשל שכר כתיבתו ונסתלק ידו לגמרי‬
‫מסירה כנהוג‪.‬‬ ‫ואינו נוגע בדבר‪ ,‬והרב המסדר הבקי בגיטי יעשה‬
‫‪„"Ή ˙‡ÏÙ Â˙¯Â˙Ó Â ¯ÂÈ ˙‡Ȃ˘Ó  ÏÈˆÈ '‰Â‬‬ ‫הכל כסדר בעיו ושקידה רבה וה' יצילנו‬
‫משגיאות‪ ,‬ואחר שכבר הוכשר בעיניו בכתיבה‬
‫‡" „˘"˙‪.‬‬
‫‪.˜"ÙÏ „"Ù˜˙ ÂÈÏÒÎ ÈÁ ˜"˘Ú ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ÊÒ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[˜Â˘Ï ‰Ó·È ¯˙ȉ‬‬

‫השגתי כתב ממלמד אחד שביישוב שדרה בו העגונה‬ ‫˘‡‪ .‰Ï‬איש אחד קדש אשה אחת ביישוב אחד‬
‫הנ"ל וש נאמר בזה"ל מאחר שעדי נאמני אמרו‬
‫לי שה היו קוד מיתה אצל המנוח ב ציו הנ"ל‬ ‫ואמר ש בשעת נישואי לחמיו ולבני‬
‫מק"ק מ"ד ושאלו אותו א יש לו עוד אח ואמר לאו‬ ‫ביתו שאי לו אחי ‪ ,‬ולהיות כי היתה חופת נדה‬
‫ואודות הטבעת קידושי אמרו לי שלא הודיע לכלה‬ ‫נמשכה איזה ימי שלא הי' אפשר לבעול בעילת‬
‫הנ"ל שהי' שלו )נ"ל שט"ס הוא וצ"ל שלא הי' שלו(‬ ‫מצוה‪ ,‬ובי כ חלה החת חליו אשר מת בו‪ ,‬ובשעת‬
‫וג אמר קוד מותו א הוא מת שהיא מותרת לכל‬ ‫מיתתו אמר ג"כ שאי לו אחי ומת‪ ,‬וחיי לנו ולכל‬
‫עול ותנשא לאיש תיכ שבוע אחר מיתתו עכ"ל‬ ‫ישראל שבק‪ ,‬והיתה האשה הנ"ל בחזקת היתר‬
‫לשו האגרת הנ"ל וחתמו ש אות האנשי שהי'‬ ‫לשוק‪ ,‬עד אחר איזה ימי נודע הדבר לאחות החת‬
‫בעת מותו בחתימת יד ממש‪ .‬ומעתה צריכי לעיי‬ ‫הנ"ל שהיא דרה כפר אחר ואמרה שיש לה עוד אח‬
‫א יש למצוא מזור לכאב האשה העלובה הנ"ל וה'‬ ‫ולא ידעה מקומו איה‪ ,‬ועי"ז ישבה האשה עגונה‬

‫אלקי יעזר לנו שלא נכשל בדבר הלכה ח"ו‪.‬‬ ‫כמה שני ‪.‬‬

‫]·‪ÔÈ˘Â„È˜· Ô˙ '¯Â È·¯ ˙˙‚ÂÏÙ· ͯ‡ ¯Â‡È‬‬ ‫‪ ˙ÚÎÂ‬נתעורר אבי האשה הנ"ל לתור ולשאול אולי‬
‫‪[‡ ,„Ò‬‬
‫יש למצוא עוד תרופה להתיר בתו הילדה‬
‫‚¯‪ ‡'ÈÒ‬בקידושי פ' האומר ס"ד ע"א מי שאמר‬ ‫מכבלי העגו שלה‪ ,‬ובבואו לפנינו וספר את כל‬
‫המאורע מתו דבריו נתפרס ונודע כי הי' החת‬
‫בשעת מיתתו יש לי בני נאמ יש לי אחי‬ ‫הנ"ל אחד מילדי קהלתינו והרבה אנשי מקהלתינו‬
‫אינו נאמ ‪ ,‬ובגמ' לימא מתני' דלא כר"נ דתניא‬ ‫מכירי אותו ואת כל בית אביו ושהיו ג' אחי אחד‬
‫בשעת קידושי אמר יש לו בני ובשעת מיתה אמר‬ ‫מה נשמע עליו זה זמ רב שנתחייב מיתה למלכות‬
‫אי לו בני בשעת קידושי אמר אי לו אחי‬ ‫באר אשכנז והומת‪ ,‬והשני זה כמו עשרי שנה נסע‬
‫ובשעת מיתה אמר יש לו אחי נאמ להתיר ואינו‬
‫נאמ לאסור דברי רבי‪ ,‬ר' נת אומר א נאמ לאסור‬ ‫מכא לדרכו‪ ,‬והשלישי זה הוא שמת הנ"ל‪.‬‬
‫ומסיק אביי דמתני' מצי אתי' נמי כר"נ אלא דמתני'‬
‫בדלא מוחזק ל לא באחי ולא בבני ובריתא דמוחזק‬ ‫‪ „ÂÚ‬אמרה אשה אחת מקרובי האחי הנ"ל שכמו‬
‫ל באחי ולא בבני דמהימ להתיר במגו דאי פטר‬
‫לה בגיטא ובהא פליגי רבי סבר מה לי לשקר כעדי‬ ‫ג' שני קוד חתנותו של זה המת החלי‬
‫כתבי ע אחיו שהי' אז בק"ק קאפי האגו ובקש‬
‫האח ממנו שישלח לו לקאפי האגו שטר חליצה‬
‫והוא השיב לו שהוא ישלח לו לכא שטר חליצה‬
‫למדינתינו ואז ישלח לו לש שטר חליצה ומ אז‬
‫והלאה לא נודע לה מ האח הנ"ל כלו ‪ .‬אח"ז‬

‫‪ÊÒ ÔÓÈÒ‬‬

‫‡‪.ˆ 'ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬