Page 212 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪Ú‬‬

‫ע"ש‪ ,‬א"כ מבואר מזה דצרי ג"כ שלשה עכ"פ‪ .‬אלא‬ ‫לפרסומא וכו'‪ ,‬וא"כ בנידו שלפנינו שבלא"ה‬
‫שאי מוב לדבריו אלו מה בכ שע"י הגט גובה‬ ‫מפורס שהיא פסולה לכהונה אי קפידא בכנופיה‬
‫כתובתה ותנאי ומפקע חיובי הבעל וכי בשביל זה‬ ‫וא"כ כיו דאיכא למיחש שיתבטל כל מעשה הגט‬
‫נקרא די וצרי ג' ופסול בלילה‪ ,‬ולכאורה אי שחר‬
‫לדבר זה‪ ,‬ובשלמא גט ע"י שליח שהוא קיו ב"ד‬ ‫עי"ז פשוט דאי לכנו בי עשרה‪.‬‬
‫בעי ג' אבל מידו לידה מה"ת להצרי טפי מעידי‬
‫‡‪ Í‬לסדר בב"ד של ג' זה הדבר צרי עיונא רבא‪,‬‬
‫מסירה‪.‬‬
‫בנב"י תנינא חא"ע סי' קי"ד מייתי כמה‬
‫‪ ‰ ‰Â‬זה לשו ספר גט פשוט בסדר הגט שלו‚ ד'‬ ‫מקומות וראיות ברורות מש"ס ופוסקי שאי צרי‬
‫לגרש בבי דינא ועיי' חי' רשב"א ספ"ק דמגלה )טו‪,‬‬
‫קל"ד ע"א סעי א' הדי להיות שדי גט‬ ‫א(‪ .‬והגאו נדחק ליישב הכל על צד הדוחק הגדול‬
‫חמור מאוד ויש בו חומר אשת איש תקנו חכמי‬ ‫מפני שראה בפירש"י ריש סנהדרי )ב‪ ,‬א ד"ה מיאוני (‬
‫הגמרא שיהי' אד גדול ובקי ממונה אגיטי )ב"ה(‪,‬‬ ‫דמיאו בשלשה דכעי דאורייתא תיקו וחשב הגאו‬
‫]ובזמ הזה[ נהגו רוב ב"ד בישראל לקב ג' ת"ח‬ ‫ז"ל כעי גט שצרי ג' ע"ש‪ ,‬ולא עלה זה על דעת‬
‫או יותר דלא גרע מטרפתא דהוי מכני שיהי' חוקר‬ ‫רש"י מעול דגט מא דכר שמיה ברש"י הת ‪ ,‬ועוד‬
‫ודורש היטב ועכ"פ צרי ג' עכ"ל‪ ,‬ודפח"ח‪ .‬נראה‬ ‫דתלי תניא בדלא תני' דהי' צרי רש"י להראות לנו‬
‫שמנהג זה שרשו ממה שמצינו שתקנו חכז"ל )בכורות‬ ‫מקו מוצא הדי דגט צרי שלשה או אפי' אחד‬
‫לו‪ ,‬ב( שלא יתיר בכור כ"א יחיד מומחה או ג' בני‬
‫הכנסת וק"ו לעני גיטי בזמ הזה שנתמעטו‬ ‫זולת העדי ‪.‬‬
‫הלבבות ורבו הדקדוקי ויחיד מומחה ליכא עתה‬
‫‡‪ Í‬פשוט כוונת רש"י קאי אחליצה שנישנית עמו‬
‫כמו שכ' תוס' בכורות ל"ו ע"ב ד"ה פסק ע"א„‪.‬‬
‫ובי ביקתא הוא והעני דמצינו בתורה‬
‫‪ ÔÂÈÎÂ‬שזכינו לדי יראה דהיינו גופי' טעמא דהא"ז‬ ‫כשהאשה תובעת לפטור מהבעל דהיינו שתובעת‬
‫לחלו צריכא שתבא לב"ד דוקא ועלתה יבמתו‬
‫שצרי להיות ביו דוקא כיו שנהגו לסדר גט‬ ‫השערה אל הזקני ע"כ תיקנו רבנ במיאו שג ש‬
‫בג' הו"ל בכלל די והרי בכור שצרי מומחה או ג'‬ ‫האשה באת לפטור מבעלה צריכה שתבא לב"ד‬
‫אסור ראיית מומי בי"ט דהו"ל בכלל ד את הדי‬ ‫דכעי דאורייתא תיקו ‪ ,‬אבל הגט שהבעל פוטר‬
‫כמ"ש רש"י בביצה כ"ו ע"א במתני' ויותר בגמרא‬ ‫אשתו לא מצינו שהזקיקה תורה ב"ד‪ ,‬ואפשר בהא‬
‫ש כ"ז ע"א ד"ה א מיאנה ועיי פרש"י נדרי ע"ז‬ ‫פליגי הני תנאי ביבמות ק"א ט"ב אי מיאו בעי ב"ד‬
‫ע"א ד"ה אבל בג' לא ע"ש‪ ,‬והשתא הת לעני שבת‬ ‫או לא מר מדמי לי' לחליצה שהיא באה להפקיע‬
‫וי"ט דעיקר גזירות די משו שמא יכתוב כפרש"י‬ ‫עצמה ממנו ומר מדמי לי' טפי לגט‪ ,‬אבל מעול‬
‫בביצה ל"ז ע"א ד"ה שמא יכתוב ע"ש‪ ,‬וזה לא שיי‬ ‫לא עלה על דעת רש"י שיהי' גט צרי ג' דא"כ‬
‫לא בבכור ולא בהפרת נדרי ואפ"ה כיו דבעי‬ ‫בודאי לכ"ע הי' מיאו צרי ג' כיו שלא מצינו שו‬
‫מומחה או ג' מחזי כדי הוה בכלל גזירות ולא דני ‪,‬‬ ‫הפקעת אשה מבעלה בלא ג' בי חליצה בי גט‬
‫מיהא הת שרי בלילה דלית ביה דיני ממומות וא"כ‬ ‫בודאי כעי דאורי' תקנו מיאו בג' ולא הי' אד‬
‫ק"ו בגט אחר שנהגו בג' כמו ראיית מומי בבכור‬
‫הוי בכלל די ופסול בלילה כיו דאית ביה ד"מ‪,‬‬ ‫חולק ע"ז וזה ברור לפענ"ד‡‪.‬‬
‫והחמירו אפי' לפסול בקרובי וכדומה דש די‬
‫בעלמא הוא כנלע"ד‪ ,‬ובפרט דאיכא עכ"פ גט ע"י‬ ‫‡‪ ‡¯·È‬עוד מייתי בנב"י· הת דברי האור זרוע‬
‫שליח דבעי קיו דמעיקר הדי פסול בלילה וקרובי'‬
‫כיו דסת גט נמי הנהיגו בג' מטע הנ"ל לא פלוג‬ ‫)ח"א סי' תשמ"ה( הרמוזי בתה"ד סי' רמ"ח‬
‫ומייתי להו בביאור בתשו' מזרחי סס"י פ"ד דפוסל‬
‫רבנ ופסלי' בלילה וקרובי ‪.‬‬ ‫גט שנית בלילה משו דדמי לתחלת די כיו דאית‬
‫ביה דיני ממונות למיגבי' כתובה וכל תנאי כתובה‬
‫ומפקע הבעל מפירות ומהירושה א"כ פסול בלילה‬

‫‪ÂÒ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.Ì˘ ˙¯ډ·Â ‰Ò ,„Ò 'ÈÒ ÏÈÚÏ „ÂÚ ‰‡¯Â .‬‬

‫·‪.˘"Ú È"·Â ‰ ȯ·„·  ȷ¯ Ô„ ÌÈӄ˜‰ ÌÈ ÓÈÒ· ÏÈÚÏ Ì‚ .‬‬
‫‚‪ÈÏÂÎ È"¯‰Ó ¯·ÁÓ‰ „Î Â ÈÓÏ˘Â¯È‰ ÏÚ Ú˘Â‰È ‰„˘ Ò"Ú· ‚"‰ Ή ÈÁ‡ È˙˘ · · Ú˘Â‰È '¯Ï ‡Â‰ (ÌÈÏÏΉ ¯Á‡ Ì˘ ÒÙ„ ‰) Ë‚‰ ¯„Ò .‬‬

‫ˆ¯‪.ËÂ˘Ù Ë‚ ¯ÙÒÏ ÂÙ‬‬
‫„‪.Ó"Ó ‰"„ „ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ì˘ ÔÈÈÚ .‬‬