Page 219 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ סז ‪ÊÚ˜ ¯ÙÂÒ‬‬

‫]‪[ÌÁÂ¯È Â È·¯ ˙ËÈ˘· ˘"·‰ ȯ·„· Ó"ÂÓ‬‬ ‫על הגליו דברי שאינ נראי ‪ ,Ë‬כי מה עני זה‬
‫אחי ליכיר דגבי בנו משו יכיר מהימ ‪ ,‬ולפי הנ"ל‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬הב"ש ש ס"ק י"א דרי"ו ס"ל כרבי דמהימ‬ ‫י"ל כי לולי דמהימ לפטור אשתו מייבו משו מגו‬
‫לא הוה מהימ על בנו ליורשו‪ ,‬ומשו"ה תני לי'‬
‫לעקור חזקה לגמרי ואפ"ה פסק דלא אלי‬ ‫מתני' דב"ב זה בני נאמ ליורשו ולמיפטר אשתו‬
‫מגו במקו עדי ‪ .‬ספר רי"ו אינו אתי עמי ואי תני‬ ‫מייבו ‪ ,‬ואפ"ה פרי שפיר הא נמי תנינא‪ ,‬כיו‬
‫תניא‪ ,‬אמנ ממ"ש הרב"י על שמו לא מוכח מידי‪,‬‬ ‫דפשיטא ל דמהימ לעני ירושה‪ ,‬וכבר שמעי' נמי‬
‫דהא דפסק רי"ו כרבי מזה אי ראי'‪ ,‬דלמא רי"ו‬ ‫ממתני' דקידושי דנאמ לפטור אשה מייבו א"כ‬
‫מפרש דברי הבריתא אי לי אחי שמתו‪ ,‬ויש לי‬ ‫מה קמ"ל זה בני נאמ ‪ ,‬ומוקי במוחזק ל באחי‬
‫בני שנית לו ב וכמו שנארי בזה לקמ אי"ה‪,‬‬ ‫אפ"ה מהימ לייבו שעי"ז יאומ נמי ליורשו משו‬
‫ועוד דלמא ס"ל כפי' רשב"א בחי' קידושי דבריתא‬ ‫יכיר‪ ,‬כנ"ל בפי' הש"ס‪ .‬וא"כ תו לק"מ קו' הרא"ש‬
‫לצדדי קתני‪ ,‬אמר יש לי בני במקו חזקת אחי ‪,‬‬ ‫הנ"ל דמשו"ה לא קאמר אי זה אחי נאמ דהיינו‬
‫או אי לי אחי במקו חזקת אי לו בני ע"ש‪ ,‬ולא‬ ‫לייבו ‪ ,‬אבל להפקיע ירושתו לא מהימ במוחזקי‬
‫בו שהוא אחיו כיו דלית לי' מגו אנכסי שנפלו לו‬
‫עקר חזקה כלל‪.‬‬ ‫מאחר מכא ‪ ,‬ומתני' עיקרה משו ירושה נישנית‬

‫‚‪ Ì‬מ"ש מהטור אי ראי' כלל‪ ,‬דהרי ג בסי' )קנ"ו(‬ ‫ומיושב קושית הרא"ש‪.‬‬

‫]קנ"ז[ לא מייתי דברי הרז"ה רק כדברי היחיד‬ ‫] ‡‪ÂÏ ˘È˘ ̘ӷ ÌÈ · ÈÏ ˘È ¯ÓÂÏ ˙ Ó‬‬
‫בי המרובי לדחות דבריו‪ ,‬כי נגרר אחר אביו‬ ‫‡‪[ÌÈÁ‬‬
‫הרא"ש ז"ל וכאשר יתבאר עוד‪ ,‬ולכ הכא בסי' קנ"ו‬
‫גבי עדי סת כהרא"ש‪ ,‬ואלו היתה דעת הרז"ה‬ ‫‪ ˙Ú„Â‬הב"ח בא"ע סי' קנ"ו דלהנ פוסקי דס"ל‬
‫ור" ורש"י מפורש דפליגי בעדי כמו שמפורש‬
‫פלוגתי' בעקירת חזקה‪ ,‬הוה מייתי להו נמי ואי‬ ‫דמהימ לעקור חזקה לגמרי‪ ,‬לדידהו הה"נ‬
‫כי איכא סהדי דיש לו אחי נאמ שיש לו בני‬
‫ראיה כלל‪.‬‬ ‫וכה"ג באופ דאינו מכחיש העדי להדיה‪ ,‬ונ"ל‬
‫סברתו נכונה‪ ,‬דהא ע"כ צריכי אנו לומר הא דס"ל‬
‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬יש להביא ראיה להב"ש שהרי מסתימת‬ ‫להפוסקי דהיכי דמוחזק בעדי לא אלומי מגו‬
‫אע"ג דאינו מכחיש העדי ‪ ,‬מ"מ כיו דיש לו‬
‫לשו רש"י ורשב" דב"ב משמע נמי‬ ‫אחי בברור עפ"י העדאת עדי וקמה האשה‬
‫דלא מחלק בי חזקה לחזקה‪ ,‬ואלומי מגו לעקור‬ ‫בחזקת איסור לשוק‪ ,‬לא אלומי מגו לאורועי חזקה‬
‫חזקה לגמרי‪ ,‬וכ משמע נמי ממ"ש רשב" )קלה‪ ,‬א‬ ‫לגמרי‪ ,‬בשלמא כשנתחזקה באיסור לשוק ע"י‬
‫ד"ה אמר ליה( גבי איכא סהדי במדינת הי וז"ל‪ ,‬א"ל‬ ‫חזקת אחי בלא עדי ‪ ,‬שפיר אתי מגו ועקרה‬
‫אביי הא אמרי בני העיר הזאת דאיכא עדי וצריכי‬ ‫חזקת איסור לגמרי‪ ,‬כיו דלאו חזקה מעליא היא‬
‫אנו לחוש לדבריה ולהמתי עד שנשמע מה בפי‬ ‫אלא חזקה דאתיא מגו חזקה אחריתי‪ ,‬ונמצא חזקת‬
‫עדי עכ"ל‪ .‬מאריכות לשונו נראה דנתכוו לדברי‬ ‫אחי שהיא חזקה מעליותא הא לא נעקרה‪ ,‬דלא‬
‫הר" דמשו"ה חייש לקלא אע"ג דאיכא מגו משו‬ ‫אמר אלא יש לי בני ‪ ,‬וחזקת איסור דנעקרה לגמרי‬
‫דאיכא לברורי ע"י עדי ‪ ,‬אבל אה"נ אי ידוע לנו‬ ‫לאו חזקה מעלי' היא‪ ,‬משא"כ בעדי שיש לו‬
‫שאות העדי מתו ולא נוכל לשמוע מה בפיה ‪,‬‬ ‫אחי אזי הוחזקה לאיסור בחזקה אלימתא‪ ,‬תו לא‬
‫אע"ג דאיכא קלא שהיו עדי יודעי' בדבר לא ניחוש‬ ‫אתי מגו ועקרא חזקה לגמרי כנ"ל בדעת הנ‬
‫לקלא‪ ,‬משו דאתא מגו ועקר לי' לגמרי‪ ,‬מכא משמע‬ ‫פוסקי ‪ .‬וא"כ להפוסקי דאלי לעקור חזקה‬
‫דס"ל ג"כ כנ"ל‪ ,‬ואפ"ה כתב לעיל )קלד‪ ,‬ב( כדמשני‬ ‫לגמרי‪ ,‬ה"ה נמי דמהימ במקו עדי כשאינו‬
‫הש"ס דמוחזק ל באחי‪ ,‬פי' ז"ל בחזקה בעלמא בלא‬
‫מכחיש להדיה‪.‬‬
‫עדי ‪ ,‬משמע אבל בעדי לא וכ פירש"י‪.‬‬

‫‪ Ó"Ó‬נ"ל דאי מכא ראי' דלשו הש"ס קשיתי'‪,‬‬

‫דאמר מוחזק ולא אמר דאיכא עדי ‪ ,‬ועוד‬
‫דהו"מ לשנויי' תרווי' במוחזק והא דאיכא סהדי הא‬

‫‪Ô È¯Ó‡„Î :‡Â‰ ÁÒ ‰ ÌȯÁ‡ ÌÈÒÂÙ„·Â .'ÂΠÔÓ‡  ȇ ÌÂ·È ÔÈ ÚÏ Ô È¯Ó‡„Î 'ÂΠÔÓ‡  ȇ ·‡‰ ÔΠ:Ì˘ (˜"˙ ‚¯Â·Ó‰) Ô"·Ó¯‰ Ï"Ê .Ë‬‬
‫‪.ˆ 'ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ Ì‚ '¯Â ."Ì·È" Ï"ˆÂ ˜„ˆ ‡Ï "¯ÈÎÈ" ‰È‚‰˘ ˜È˙ÚÓ‰˘ ·˙Î Ì˘ ‰‰‚‰·Â .ÔÓ‡  ȇ ÔÈÈ‚ÂÒ· ¯ÈÎÈ ÔÈ ÚÏ‬‬