Page 61 - 5
P. 61
Ì˙Áסימ ו ËÈ ¯ÙÂÒ
כמ"ש ר"ת ]כתובות נג ,א ד"ה עדי[ ,מ"מ לא חיישינ מטה מוצעת ונרות דולקות או פלוני שמע מפלוני
לקלא דאתחזק משו דאמרי' אי לחוש שיבואו עדי ומפלוני שיש עדי במדינת הי ,ולרמב" )הל'
טומאה כי סת שבוי' מנולה נפשה ולא נטמאת א"כ שליחות פ"ט הכ"ב( דוקא שמזכיר מי ה העדי ועדיי
מכ"ש הכא דנימא בודאי לא יבואו עדי ויוציאו חיי כדי שיהי' מרתת שמא יבואו ויכחישוהו וזה
עדי אלו מחזקת כשרות . הקול צרי להתחזק בב"ד ואז חוששי .
Ê"ÎÂאנו צריכי אי איכא קול שהוחזק בב"ד ואיכא ‡È‰‰Âדקידושי כתב הר" דאיתחזק קלא שהיו
רגלי' לדבר אבל הכא ליכא חד מינייהו ע"כ עדי במדה"י ומ"מ לא חייש לה ר"ח
אי לחוש לזה כלל וכלל ואי להמתי ולעג אפילו דאוקמא אחזקת פנוי' ואביי ורבא ס"ל הכא איתרע
רגע וכתב בש"ע א"ע סימ מ"ו בהגהה סו סק"ד חזקתה שכבר קיבלה קידושי' והספק בשיעורא
בש הרשב"א ובכ"מ שאי צריכי' להחמיר אי ובב"ב )קלה ,א( נמי איתחזק' בא"א ומאיסור לאיסור
להחמיר בקול כלל כדי שלא ית יד לרשעי יבמה לשוק דלא איתחזק שאי לו אחי אלא דלא
שיוציאו קולות על בנות ישראל לעגנ או להוציא אתחזק באחי' אבל היכי דליכא כי האי מודי' דלא
מה ממו ע"ש וכ' ש ב"ש סק"י דהיכי שאי הקול חיישי' לקלא להמתי עד עדות נגד חזקה דלמפרע,
מוחזק אפילו אמרו שיש עדי במקו קרוב אי וכל זה היכי דליכא עדי לפנינו רק חזקה והכא
מונעי אותה להנשא ע"ש ,ע"כ נלע"ד דאי לחוש עדי לפנינו המעידי ההיפו אי ס"ד שנמתי אולי
כלל ואיתתא דא שרי' לעלמא בלי פקפוק בעזה"י. יבואו עדי להכחיש אלו ,נאמר בודאי לא יבואו,
דהרי מהאי טעמא לא חיישי' בשבויה לקלא אע"ג
'‚ ÌÂÈ ·"Ù ˜"˜Ï ÍÂÓÒ Ô‚¯ÚÈ ˜"˜ ‰Ù . "‡ „"Ή דאיכא קלא שיש עדי טומאה במד"ה ואיכא חשש
.˜"ÙÏ Á"ˆ˜˙ ˙ ˘ ÊÂÓ˙ „"ÂÈ איסור סקילה שבנה שימש בשבת על גבי מזבח
.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
 ÔÓÈÒ
]‚[ÁÈÏ˘ È"Ú ‰Á¯Î ÏÚ· Ë
]‡[Ì„‡Ï ÔÈ·Á ÔÈ ‡‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ "ÈÏ ÌÈÓÂ¯Ó È‰È·‚Ó ÌÈÓÂÏ˘ ÛÏ
˜"˜„ „"·‡ È" ıÚ‚ 'Â‰Ó „·Π‡ÏÙÂÓ‰ ı¯Á‰
‡¯Ó‚Óממתני' פ"ק דגטי )יא ,ב( ת גט זה לאשתי
‚.‡"ÚÈ „ ÚÓ¯Ú
יכול לחזור בו דחוב הוא לאשה וע"כ מיירי
באינה רוצית ומתגרשת בע"כ ואפ"ה עושה שליח ÌÚÂמכתבו הגיעני היו והיה לי למשיב נפשי
אלו דברי מעלתו. כאשר אכתוב בד הדבוק אי"ה .ועתה ראיתי
על פלפלת כל שהוא במה שהשיג על דברת הגאו
Î"ÁÓ·Âנעל ממנו כלל גדול בדי זה מה שכתב בנודע ביהודה מהדו"ק חלק א"ע סי' ב' שכ' לשיטת
הרא"ש פ"ק דב"מ יו"ד ע"א דהתופס לבע"ח במקו
הרמב" · והביאו ה"ה פ"ד מזכיה ומתנה
)ה"ב( דזכי לאד שלא בפניו היינו א ירצה אח"כ, שחב לאחריני הוא מטע דלאו כל כמיניה לשויא
אבל א אינו מרוצה אי כא זכיה ,וממילא נשמע שליח לחוב לאחריני ,א"כ ממילא לא לשויא שליח
דאי חבי אלא בפניו אפי' א רוצה המתחייב אח"כ לגרש אשה בעל כרחה לחובתה‡ .ועל זה כתב מעלתו
ואמר לדידי זכותא הוא ,מ"מ כיו שהעני בעצמו
שתי תשובות בדבר אחד מגמרא ואחד מסברא.
 ÔÓÈÒ
‡ÔÈÈ„Ú ¯ÎÊ ‡Ï˘ ˘„Á ÔÈ„ ‰Ê˘ ·˙Π.‰Á¯Î ÏÚ· ‰˘‡‰ ˘¯‚Ï ÁÈÏ˘ ˙¢ÚÏ ÏÂÎÈ ÏÚ·‰ Ôȇ ‰"Ó‚¯Á ̄˜ Ì‚˘ È"·Â ‰ Ï˘ ¢„Á ¯˜ÈÚ .
·˘,È È¯Á‡Ï ·Á ȉ ÔÈ˘Â„˜·Â ÔÈËÈ‚· Â˙ÂÓÎ Ì„‡ Ï˘ ÂÁÂÏ˘ Ï"ÓȘ„ · ,„Ù ˙·Â˙Î È" Ù‰ ÍÎ ÏÚ „ÓÚ ¯·„‰ ¯˜ÈÚ· Ìχ .˜ÒÂÙ ÌÂ
,ÌȯÁ‡Ï „ÒÙ‰ ·Â˘Á ‰Ê Ôȇ ÔÈ˘Â„˜Â ÔÈËÈ‚‰ Âχ .ÌȯÁ‡Ï „ÈÒÙÓ ‡Â‰˘ ‡Îȉ ÌȯÂÓ‡ ˘"‡¯‰ ȯ·„„ Ï"È ‰Ê· ͇ .· ,‰Ò ÔÈ˘Â„˜· ¯‡Â·ÓÎ
˘˘‡Ï¯Ù Ù"ȯ‚‰ ˙"‰‚‰·Â .¯Ó‡ È ‡Â ‰"„ ÔÏ‰Ï ¯"„· ‰‡¯Â .„"Ú· ˙‡„‰ È ‰Ó ‡Ï ˙Â„Ú Íȯˆ ÔÎÏ ÌȯÁ‡Ï Ú‚Â ‰Ê ¯·„˘ ˘Â¯ÈÙ‰ Ì
.„"ȉ Â"Ù ÔÈ˘Â¯‚ 'ω Ì"·Ó¯ 'ÈÚ .˘"Ú ÍÙÈ‰Ï ‰ÈÏ ‡ËÈ˘Ù„ Ë‚‰ ˙¢ÈÏ˘· ¯ÂËÈÚ‰ ÏÚ·Ó ‡È·‰ (ÊË ÌÚ ) È"·Â ‰ ÏÚ
·.ÂÙÂÒ· ‡ ,‚Î ÔÈ˘Â„È˜ Ô"·Ó¯ 'ÈÁ „ÂÚ ÔÈÈÚ ‰ÎÈÊ˘Î ‰"„ · ,ËÏ ÔÈÏÂÁ ˙ÎÒÓÏ 'ÈÁ· .