Page 56 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪„È‬‬

‫כח השליח‪ ,‬א"כ אי ובמה יחזור אח"כ בלי שנמל‬ ‫א( ורמב" בהל' מלכי ‪ .‰‬מ"מ לעני מעילה בבעלה‬
‫בהמגרש אח"כ‪ .‬והוא ראיה ברורה לרמב" לפע"ד‪.Ê‬‬ ‫ה"ל מועל באישה‪ ,‬עיי' כיוצא בזה בב"ש סי' קע"ח‬
‫]סק"ד[ נמצא מספק אסורה על בעלה דלמא באותה‬
‫‡‪ ‡Ï‬לפ"ז עדי ע"י שליח ממי שמסר בעצמו גט‬ ‫שעה שנתפתתה נתחזקה ועמדה על דעתה כחקרי לב‬
‫ואפ"ה נתפתתה ורצונה הוה כרצו כל הנשי ‪ ,‬א‬
‫לאשתו בפקחתו ואומר שיחול למחר ונשתטה‬ ‫הת ביבמות ס"א ע"ב לאסור לישא קטנה שמא‬
‫דגרע כיו דהשליח נתמנה בשעה שהיה פיקח וג‬ ‫תתפתה למאי ניחוש‪ ,‬הרי ממ"נ‪ ,‬א בשעת פיתוי‬
‫בשטיותו של בעל כחו כמאז משא"כ כשאי כא‬ ‫תעמוד על דעתה כחקרי לב לא תשמע להתפתו' בכל‬
‫שליח והמגרש שוטה בעל חילות הגט אפשר אפי'‬ ‫הגדולות וא מחמת קטנו' תתפתה הרי אונס הוא‬
‫ודברי רמב" נכוני בזה‪ ,‬אמנ כל זה בקט ‪ ,‬אבל‬
‫ר"ל מודה ובירושלמי תולה זה בזה וצ"ע‪.‬‬ ‫שוטה אי ספק שכל פיתוי אונס והוה כמגרש‬

‫‪ ‰ ‰Â‬כתב לי הרב הגאו מ"מ דק"ק בראדי מו"ה‬ ‫מוטעה ומעושה ואי בו ממש בלי ספק‪.‬‬

‫שלמה קלוגר נ"י שלדעתו ושכ מצא כתוב‬ ‫]·‪[˘¯‚Ï ÁÈÏ˘ ‰˘Ú˘ ¯Á‡ ‰˙ˢ ˘ ÏÚ‬‬
‫על הספר מהגאו דק"ק ווארשויא‪ Á‬דהא דכתב‬
‫הרשב"א בעיתי חלימתו אי לדקדק עליו כ"כ‬ ‫‡‪ Í‬כל זה במגרש בשטיותו‪ ,‬אבל כשעשה שליח‬
‫ויגרש כמ"ש הב"י )סי' קכא(‪ ,‬היינו לדעתו דס"ל אי‬
‫שוטה אלא א יש לו סימני האמורי בש"ס חגיגה‬ ‫בפקחותו והשליח נותנו בזמ שהמשלח שוטה‬
‫ובירושלמי‪ ,‬ומכיו שחזר בו מאלו שוב מחזקינ‬ ‫שפיר י"ל מ התורה הוה שלוחו כמותו מיו‬
‫בעיתי חלי ‪ ,‬אבל לדעת הרמב" ]הל' עדות פ"ט‬ ‫שנתמנה והרי הוא פקח‪ ,‬ולא דמי למת המשלח‬
‫ה"ט[ דנעשה שוטה בכל דבר שנשתבש‪ ,‬א"כ פשיטא‬ ‫דבטיל שליחותו כמ"ש תוס' גיטי י"ג ע"א‪ ,‬הת‬
‫שאי מחזקינ בחלמו עד אחר בדיקה מרובה‪ ,‬ונהי‬ ‫כיו שמת פקע לי אישות דילי' וה"ל מגרש מאיש‬
‫דבמוחזק בחזקת בר דיעה ובריא מקילי ולא‬ ‫שאינו אישה‪ ,‬וכתיב אשה גרושה מאישה ולא מאיש‬
‫מחזקינ בשוטה עד שיהי' שוטה גמור ועדי חזקת‬ ‫שאינו אישה‪ ,‬משא"כ שוטה שעדיי הוא אישה‬
‫גופו מחזקת אשת איש שלה‪ ,‬מ"מ אחר שכבר הוחזק‬ ‫ויכולה לגרש ע"י שליח שנתמנה בפקחותו‪ .‬וקצה"ח‬
‫בשוטה אי להחזיקו בבריא עד שיהיה בריא אול‬ ‫לא עמד בזה עיי"ש סי' קפ"ח )סק"ב(‪ ,‬והדומה בעיני‬
‫וחזקת א"א עדי אלו דבריו וראויי למי שאמר‬ ‫שלפי שעה נעל ממנו קטנות דר' אשי בגיטי כ"ט‬
‫וצרי בדיקה ועיו רב ועדות לומדי תורה מביני‬
‫ע"ב אבל מ"ש אני עני הוא נכו בעז"ה‪.Â‬‬
‫מדע‪.‬‬
‫‪ ¯ÙÒ·Â‬גט פשוט )סי' קכא סק"י( כתב הכרח לדעת‬
‫‡‪ ‡Ï‬שלפענ"ד יפה דיבר הגאו נב"י בשו"ת אור‬
‫הרמב" דאי ס"ד בשטיותו פקע שליחותו‬
‫הישר הנ"ל )סי' ל( שלדעתו הרמב" נמי לא‬ ‫א"כ כשחזר לחלימו צרי למנותו שליח מעתה‬
‫אמר אלא בהלכות עדות וג בחש משפט )סי' לה(‬ ‫והכרח גדול הוא לפע"ד‪ ,‬אלא שהמגיה במ"ל )הל'‬
‫מביאו בהלכות עדות‪ ,‬אבל לעני שאר מילי מודה‬ ‫גירושי פ"ב הט"ו( תפס עליו מגיטי כ"ג ע"א שפוי‬
‫הרמב" ולא יחלוק על ש"ס בבלי וירושלמי וטעמא‬ ‫ונשתטה וחזר ונשתפה עיי"ש‪ ,‬ובמ"כ לא דק הת‬
‫דעדות כמ"ש רמב" ש שאינו בני מצוה‪ ,‬ופי'‬ ‫השליח נשתטה ולא יהי' אלא קו בעלמא וכאלו‬
‫הגאו ז"ל כיו דעכ"פ במידי דנשתטה בי' אפי'‬ ‫אד מוסר גיטו לשליח והשליח מניחו על הקו‬
‫איננו בדי שוטה‪ ,‬מ"מ אות מצות שנעשי' בשטיותו‬ ‫ומייתי להת וש לוקחו מ הקו ונותנו לאישה‪,‬‬
‫אינו חייב בה ולא הו"ל אחיו במצות ומימעט‬ ‫וה"נ כשנשתטה הוא וחזר ונשתפה ה"ל כקו‬
‫כבב"ק פ"ח ע"א‪ .‬ולפע"ד טע זה אינו נכו ‪ ,Ë‬אבל‬ ‫בנתיי ‪ ,‬אבל כשנשתטה המשלח אי ס"ד דאז פסק‬
‫י"ל דעכ"פ א הוז א"א לעשות לו כאשר זמ כיו‬
‫שאינו כפיקח ה"ל עדות שא"א להזימו‪ ,‬ונהי דבטלו‬

‫‪.Ô·‰Â ÊÈ ˙‡ ÂÎ ‰ÂˆÓ Í ÈÁ ˙Á Ó ÔÈÈÚ .'· ‰Îω 'È ˜¯Ù .‰‬‬
‫‪Ìȯه ˙È· ˙"¢· Á"‰Âˆ˜‰ ÏÚ Â¯ÈÚ‰˘ ‰Ó ‰‡¯Â .· ,‚È Ì˘ Ò"˙ÎÂ Ì˘ ÔÈËÈ‚ ·ÈË Ì˘ ÔÈËÈ‚ Ò"Á 'ÈÁ 'ÈÚ .Ì˘ ÌÚË Í¯· ˙‰‚‰ 'ÈÚ .Â‬‬

‫‡‪Ïʇ‰ Ô·‡·Â (Á) ÁÎ 'ÈÒ ‡"Á ¯ÊÚÈÁ‡ Ì˘ ÔÈ˘Â¯‚ 'ω ˘"‡ 'ÈÚ .„ 'ÚÒ ËȘ 'ÈÒ Ú"‰‡Ï 'ÈÁ· ÌÈ¯Ú˘· Ú„Â ˙"¢·Â ‡È˜ 'ÈÒ Ú"‰‬‬

‫‪.[ ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯Â] .·"Î˜Ò ‡Ó˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"˙Ù 'ÈÚ .Â"Ù ÌÈ„·Ú 'ω‬‬
‫‪.·˙Π‰"„ ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"Π.Ê‬‬

‫‪.‚Ò 'ÈÒ Ú"‰·‡ ‰ÓÏ˘ ˙„ÓÁ ˙"¢ ‰‡¯ .Á‬‬
‫‪È˙ÈÈÓ„ Ï"ˆÊ ‚"‰Â‡Ó Â"Ó‡‡Ï Ò"Á ˙·Â˘˙· ÔÈÈÚÈ :Ì Ó‡ ‰"„ ‡ 'ÈÒ Ê"‰Ú·‡ ·"Á ¯ÙÂÒ ·˙ÎÓ ˙"¢· ¯ÙÂÒ ˘"¯‰Ó  ȷ¯„ ‰È¯· ‰Ó Ï"Ê .Ë‬‬