Page 54 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪·È‬‬

‫קנסו אותו שאינו מגורשת‪ ,‬אבל עכ"פ הגט בעצמו‬ ‫ימסור לה הגט‪ .‬והעתקתי לו הקונטרס השיי ג‬
‫לזה„‪ .‬א הכא עדי טפי‪ ,‬דעכ"פ איכא ממ"נ אי יש‬
‫כשר וראוי להתגרש מקרי‪ .‬נמצא אי כא שו‬ ‫לה די שטי' ממש ודלא כמו שחשב מעלתו שסידר‬
‫פקפוק ממה שמפקפק במשנה למל פ"ו מגירושי ‪.‰‬‬ ‫לה קידושי ‪ ,‬א"כ ג בשעת קידושי היא שטי'‬
‫דאוריי' ואי לה אפי' קידושי דרבנ ויוצאת אפי'‬
‫ויותר לו ע"י מאה רבנ כנהוג וג אני אבוא על‬ ‫בלא גט‪ ,‬ואי היא רק שטי' דרבנ ומ התורה ראוי‬
‫להתגרש‪ ,‬ואפי' מדרבנ אי פקפוק על הגירושי‬
‫החתו אי"ה‪ ,‬והדר ראשו יותר טוב א אפשר בלי‬ ‫עצמ אלא משו חשש גרירה אפילו נימא כראב"י‬
‫ור"ש בר אברה וכהסכמת' שאפי' עבר וגירשה‬
‫מכשול‪.‬‬
‫‪.˙‡ÏÙ Â˙¯Â˙Ó Â ‡¯È ‰‡È‚˘Â Ï¢ÎÓÓ Â ÏÈˆÈ '‰Â‬‬

‫‪.˜"ÙÏ „"Ù˜˙ Ë·˘ ·"Î '‰ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪„ ÔÓÈÒ‬‬
‫]‚‪[ÌÈÏÁ ÌÈ˙Ú ‰Ë¢ ÌÈ˙Ú ‡Â‰˘ ÏÚ·· ÔÈ˘Â¯È‬‬

‫ואיסור דאורייתא ואת אמרת התורה חסה על ממונו‬ ‫˘‪ı¯Á‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ·¯‰ È„È„È È¯‡˘Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫של ישראל‪ ,‬תפסיד ותפסיד ואנחנו לא נכניס ראשינו‬ ‫‪'Â‰Ó „·Π‡·¯ ‡ ‰ÎÏ 'ÈÊÁ„ ‡·¯ ‡¯·‚ ¯‡ÂÙÓ‰‬‬
‫באיסור אשת איש‪ ,‬אמנ צרי לידע כי אי אפשר‬ ‫˘‪.‡"ÚÈ ˜‡Ë‡Ù ˜"˜„ „"·‡ 'È ı"Î ÔÈˇ˘ ÔÂÚÓ‬‬
‫למנות שליח קבלה אלא בשעת חלימותו כי בשעה‬
‫שאינו ראוי לגרש לא מצי למיעבד ש"ק ]ר' להל סי'‬ ‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני נפשו היפה בשאלתו נידו איש אחד‬
‫מב[‪ ,‬ויעיי' לשו ב"ש ש סק"מ‪ ,‬וא אי אפשר‬
‫בשו אופ שתבוא האשה בהסתר להכפר שהוא ש‬ ‫אשר מחרת יו חופתו יצא מדעתו ונשתגע‬
‫ותמנה ש"ק בשעת חלימתו‪ ,‬אי תקנה לעשות שליח‬ ‫ר"ל ואשתו הילדה מתעגנת‪ ,‬וכעת הוא חו לעירו‬
‫באחד הכפרי אצל קרוביו‪ ,‬ואומרי כי כעת הוא‬
‫קבלה‪ ,‬ומ השמי תרוח העלובה הלז‪.‬‬ ‫עתי חלי איזה ימי ושוב חוזר לשטותו ושוב‬
‫אח"כ חוזר לחלימותו‪ ,‬ובעת חלימותו הוא מרוצה‬
‫]‚‪[ÏÚ·‰ Ï˘ Â˙Âˢ ÔÓÊ· ·˙Î ˘ Ë‬‬ ‫לפטור אשתו בגט פטורי ויכולי ליסע עמו‬
‫למקו ב"ד לסדר גט‪ ,‬א האשה יראה להראות‬
‫‪ ˘"Ó‬מכ"ת דלהרמב" )הל' גירושי פ"ב הט"ו( גט‬ ‫עצמה בפניו כי בראותו אותה איכא למיחש שיחזור‬
‫מרצונו ולא ית גט ולעשות שליח קבלה שתעשה‬
‫שנכתב בשעת שטיותו אינו אלא פסול דרבנ‬ ‫האשה במקומה ויסע ע הבעל למקו ב"ד‪ ,‬הא‬
‫שלא יאמרו שוטה מגרש‪ ,‬חידש מעלתו דא‬ ‫רבנו פר סגר הדלת הלז כמבואר בטוש"ע סי'‬
‫הכתיבה הי' בחלימתו שוב אנתינה ליכא קפידא דלא‬ ‫קמ"א ברמ"א סעי' כ"ט ולעשות שליח קבלה בפני‬
‫יאמרו הוא עושה שליח להולכה בשטיותו אלא היא‬ ‫ב' עדי והעדי ילכו ע השליח קבלה עד מקו‬
‫עשתה שליח להבאה‪ ,‬לפו רהיטא כתב מעלתו כ ‪,‬‬ ‫הגט יהי' הוצאה מרובה ע"כ חתר פר"מ להמציא‬
‫דהרי כתב הר" )גיטי סב‪ ,‬ב( למא דס"ל דהאשה‬ ‫היתר לגרש ע"י שהוא יזכה לה הגט ונדבר מזה‬
‫עושה שליח הבאה מבלי שיהי' שליח הבעל‪ ,‬הוא‬
‫מטע דיד השליח כיד האשה ונעשה כאלו היא‬ ‫לקמ אי"ה‪.‬‬
‫עומדת לפני הבעל ומקבל ממנו ובתנאי שלא יחול‬
‫עד זמ שיגיע לידה‪ .‬והנה מבואר בירושלמי ומביאו‬ ‫]‪[‰Ë¢ ÏÚ·‰˘ ÔÓÊ· ‰Ï·˜ ÁÈÏ˘ È Ó‬‬
‫רשב"א )ש ע‪ ,‬ב ושו"ת ח"א סי' תשס"ה( דלר' יוחנ‬
‫א נת לה גט ואמר לא יחול עד למחר ונעשה‬ ‫‡‪ ¯ÓÂ‬אני א אפשר בשו אופ בעול שתשלח ב'‬
‫קורדייקוס פסול עכ"פ וגרוע משליח דידיה‪ ,‬דשליח‬
‫דידי' שמינה אותו בשעת חלימותו אע"ג שנשתטה‬ ‫עדי ע השליח קבלה ורק משו הפסד‬
‫אח"כ אמרי' השליח בחלימותו עומד וידו כידו‬ ‫ממו נבוא להמציא המצאות להתיר א"א לעלמא לא‬
‫שמעתי מעול ‪ ,‬א הקילו בכמה עניני משו עיגו ‪,‬‬
‫אבל לא משו הפסד ממו ‪ ,‬וכי האי גוני אמרי' רב‬

‫„‪.‡È 'ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ‰ÒÙ„ ˘  ȷ¯ ˙·Â˘˙Ï ‰ ÂÂΉ ‰‡¯ Î .‬‬
‫‪.‡È 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯Â ‡Ë˘Â˜· ‰È‰ ‰˘ÚÓ„ Ú„Â ‰"„ Ì˘ ‚ 'ω· Î"˘ÓÏ Â˙ ÂÂÎ ‰‡¯ .‰‬‬