Page 50 - 5
P. 50
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ Á
נכתב ש ע"ש יש לה אב למ"ד משו גרירא אסור מתגרשת לכתחילה מיהת לכ"ע ולכמה פוסקי' אפי'
ולמ"ד משו שאינה יכולה לשמור גיטה מותר בדיעבד לא מהני .וכתב מעלתו להמציא קולא אי
ועתי חלי עתי שוטי למ"ד משו גרירא אסור ]אמרינ [ הג שהאב אינה משמרה מהפקר וביש לה
ולמ"ד שאינה יכולה לשמור הרי יש לה עתי אב דקיל טפי היינו לעני שמירת גיטה אבל לשמור
שיכולה לשמור ,וס"ל לרש"י וסיעתו דמ"ד גרירה עצמה לא ,מ"מ דילמא דוקא היכי שנשאה כשהיא
היינו משלחה וחוזרת ומ"ד אינה יכולה לשמור היינו פיקחי' אבל נשאה כשהיתה שוטית דלא הוי קידושי
אי לה יד פי' שמאבדת מה שנותני לה משו"ה אי גמורי לא חייבו חכמי לדור עמה בכפיפה אחת
לה יד וממועטת מונת בידה ,דוודאי מה דאמרי' אי ולשמרה ומי ששמרה ל"ד שני ישמור מכא ואיל .
לה יד אינה כפשוטו שאי לו כח ודי יד דמנ"ל
לש"ס הא כפשוטא דשוטה גדולה אי לה די יד אלו דבריו.
דנמעטא מקרא ,אלא הפי' אי לה יד לשמור מה
שנותני' לתוכה שמאבדת מה שנותני לה קרי לי' ][·‡ ‰Ï ˘È· ˙¯ÊÂÁ ‰ ȇ ‰ÁÏ˘Ó
בירושלמי אינה יכולה לשמור גיטה. Ì‚‰שדברי אלו אינ צריכי לפני כי בחפזו כתב
‡ˆÓ Âר' ינאי בירושלמי שאמר מפני גרירא היינו מה שכתב מ"מ כדי לעמוד על אמיתת של
דברי צרי אני להארי קצת ותורה היא וללמוד
כר' ישמעאל בש"ס דיל ור' זעירא אנו צריכי .הנה מכותלי כתבו ניכר דס"ל הא דס"ל
דירושלמי היינו דברי ר' ינאי בש"ס דיל ,ובהא לר"ת )יבמות קיג ,ב תוד"ה יצתה( דביש לה אב הוי
פליגי תלמודיי אהדדי ,דלירושלמי לר' ינאי טעמא משלחה ואינה חוזרת דהאב משמרה מלחזור ופי'
משו אינה חוזרת ולש"ס דיל טעמא משו יד, הרא"ש )ש סי' ג( ורשב"א ר"פ חרש )ש ( דמשיאה
ועוד ירושלמי לא מייתי כלל שו שוטה דרבנ ושו לבעל אחר וסבור מעלתו דג בשוטה גדולה מהני
תקנתא דאינה יכולה לשמור עצמה ,ולזאת השיטה יש לה אב לסלק איסור דאורייתא רק משו חשש
והגי' הא דאמר עבר וגירש אסור אינינו מעני איכא גרירא דרבנ .וזה ליתא ,דגדולה אי חילוק בי יש
בינייהו ,דודאי לכ"ע עבר וגירש אסור דהרי לכ"ע לה אב או לא ולא מיירי ר"ת אלא בקטנה דבפקחית
דאורי' נינהו ובדיעבד הגט אינו גט ,אלא הנפקותא האב שמרה שמשלחה ואינו חוזרת ולזנות לא חיישי'
ואיכא בינייהו מתחיל מיש לה אב ועתי חלמה כיו דלית לה תאות תשמיש עדיי היא תשמור
דלמ"ד מפני גרירא דהיינו משלחה וחוזרת אפי' אב עצמה ,משא"כ שוטה אפי' קטנה כיו דסופה להיות
לא מהני וכ עתי חלומה לא מהני דהרי לבסו גדולה ותהי' להוטה אחר זנות תקנו שלא תתגרש
תחזיר ולא יועיל שמירת אב לכשתגדיל וכ לא יועיל משו גרירא ,אבל שוטה גדולה אפי' שיש לה אב
מה שהיא עתה חלמה הרי לבסו תשתטה ותחזור מ התורה אינו מגורשת כיו שאי לאבי' רשות עלי'
משא"כ למ"ד מפני שאינה יכולה לשמור גיטה היינו אינו יכול לשמרה שתהי' משלחה ואינה חוזרת .וזה
שאי לה יד לא אקפיד קרא אלא על שעת קבלת הגט מבואר מאוד וכ כ' ה"ה פ"י מגירושי )הל' כג( וכ"כ
ביד הראוי לקבל וביש לה אב היינו שוטה קטנה ספר התרומה סי' קל"ב וכ בתשו' ראב"י דמייתי
מהרש"ל סי' ס"ה .וגדולה מזה כתב בספר התרומה
ארוסה או עתי חלי הרי יש לה יד. דיש לפרש דברי ר' ינאי ר"פ חרש דמפיק מונת
בידה יצאה זו שאי לה יד דלא קאי כלל אשוטה
‡ˆÓלפ"ז מוכח מזה דלמ"ד מפני שמשלחה אלא אקטנה פיקחת אבל שוטה גדולה יש לה יד
וחוזרת לא יועיל ידו של אב וה"ה לקטנה להתגרש עכ"פ ויבואר לקמ אי"ה.
פיקחי' שאינה יכולה לשמור גיטה לא תתגרש ע"י
האב זו שיטת רש"י וגירסתו ומה שהקשו תוס' על ]·[˙ÂÓ·È„ „"ÈÙ ˘È¯ ÈÓÏ˘Â¯È· ͯ‡ ¯Â‡È
רש"י ויש מפרשי מגירסא דעבר וגירשה מותר,
לק"מ דגירסא קדומה היא ועבר וגירש אסור ˙ ‰ÏÁנבאר פלוגתת הפוסקי בפי' וגירסת
וכמבואר בספר התרומה. הירושלמי )פי"ד ה"א( שבתוס' יבמות קי"ג
ע"ב ד"ה יצתה והגי' המשנה היא בירושלמי איכא
‡ Ì Óעל שיטה זו קשה דירושלמי מתחיל בתלת בינייהו עבר וגירש למ"ד משו גרירא אסור ובגי'
הישנה שבס' התרומה לא הי' כתוב בירושלמי ולמ"ד
איכא בינייהו ואינו אלא תרי ,דהרי עבר משו שאינה יכולה לשמור גיטה מותר ,זאת הבבא
וגירש לכ"ע אסור ,ותו קשה שהוא נגד הסברא דנימא
שצריכה להיות לעול אינה חוזרת דכיו שבשעת
קבלה היא חלומה וראויה שלא תחזור מה לי א