Page 53 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ ג ‪‡È ¯ÙÂÒ‬‬

‫לשוטה היא אלא תקנו סת נישואי ליתומה קטנה‬ ‫ואי קאי תוס' אשטי' דרבנ דמתקדשת ומתגרשת מ‬
‫ושוב לא חלקו בי פקחי' לשוטה‪ ,‬ושפיר קאמר‬ ‫התורה רק מתקנת חכמי שלא ינהגו בה מנהג הפקר‬
‫דלה מ"ד משו משלחה וחוזרת מתגרשת ע"י‬ ‫אי זה עני לכא והיכ ראו תוס' דשיי גבה אי‬
‫אחי' שהוא ישיאנה לאחר ומ"מ למ"ד משו‬ ‫אד יכול לדור ע נחש בכפיפה אחת‪] ,‬הרי[ הש"ס‬
‫מיירי משטי' ממש אבל מיכולה לשמור גיטה לא‬
‫גרירא אסור‪.‬‬
‫מיירי ולא הי' תוס' צריכי' למ"ש‪.‬‬
‫‪ ‡˜Ù Â‬מיניה לדינא מי שנשא שוטה דאורי' יתומה‬
‫‪ Ï" ÎÚÂ‬דתוס' קאי הכא לשיטת ר"ת ומיירי בשוטה‬
‫קטנה ע"י אחי' ואמה הוה קידושי דרבנ‬
‫ואינו יכול לגרשה משו גרירא משא"כ שטי' דאורי'‬ ‫קטנה שקידשה אביה קידושי' דאוריי'‬
‫גדולה דלא תקינו לה נישואי' יכול לשלחה מעל פניו‬ ‫לר"ת ומתגרשת ג"כ ע"י אביה מ התורה‪ ,‬רק רבנ‬
‫ולא צריכא לא גט ולא מיאו ואי אנו חוששי‬ ‫תקנו שלא להוציאה משו שלא ינהגו בה מנהג‬
‫הפקר א"נ בעתי חלומה ונתקדשה לו כשהי' פקחית‬
‫לשמירתה דבלא"ה הכל בעילת זנות‪.‬‬ ‫גמורה או בחלימותה לא תתגרש בחלימותה משו‬

‫‪ ¯Á‡Â‬שזכינו ובררנו כל זה תלי"ת נחזי מאי דקמ‬ ‫שלא ינהגו בה מנהג הפקר בשטיותה כצ"ל‪.‬‬

‫הנה שיעור שוטה דאורייתא ודרבנ א כי‬ ‫]‪[‰˘¯‚Ï È"‡ Ô ·¯„Ó ‰Ë¢ ‡˘Â ‰‬‬
‫העתקתי לו תשובה שכתבתי‚ אבל לענינינו לא‬
‫נדבר מזה כלו כיו שמעלתו סידר לה קידושי ‪,‬‬ ‫‪ Ó"Ó‬מדינא נ"ל דהנושא שטי' דרבנ שקידושיה‬
‫בוודאי ראה וידע שראויה להתקדש מ התורה‬
‫ויכולה לשמור קידושי והרי היא אשת איש‬ ‫תורה ולא רק מתקנתא אינו יכול לגרשה שלא‬
‫דאורייתא‪ ,‬והנה א אפשר בשו אופ שיכול לדור‬ ‫ינהגו בה מנהג הפקר‪ ,‬דאע"ג דמעיקרא נמי הוית‬
‫עמה מה טוב ומה נעי וישא ויסבול‪ ,‬ואי משו‬ ‫בהפקירא מ"מ איהו אלבשה יצרא ועכשיו תהי'‬
‫שהכשילתו אפשר שלא נדו אותה כעוברת על דת‬ ‫להוטה אחר בולמוס של זנות ותחטיא רבי וע"כ‬
‫דפתיותה גר ‪ ,‬ומכא ואיל אי יתנהג א ירצה‬ ‫ישא ויסבול‪ ,‬משא"כ בשטי' דאוריי' אי עבר ונשאה‬
‫העתקתי לו ג"כ תשובה אחת בסו הקונטרס מש‬ ‫כיו שאי לה נשואי אפי' מדרבנ א"כ כל בעילותיו‬
‫יראה‪ .‬אע"ג דיש לחלק בי עוברת על דת לשטי'‬
‫דאפשר אפי' בדיקות נשי פקחות לא יועיל‪ ,‬כמו‬ ‫זנות יכול לשלחה מעל פניו‪.‬‬
‫שחיטת חרש שוטה וקט דלכתחילה אפי' אחרי‬
‫רואי אות לא מהני‪ ,‬משו שחשודי ועלולי‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬בנוסחת הירושלמי שלפנינו במקו דקאמר‬
‫לקלקל‪ ,‬מ"מ אי לנו אלא משנתינו נדה י"ג ע"ב‬
‫וטוש"ע ]יור"ד[ סימ קצ"ו סעי ח' והוא הדר‬ ‫יש לה אב איכא בינייהו‪ ,‬כתיב יש לה אב‬
‫אח וב ‪ ,‬והנה ב ט"ס הוא בלי ספק דכיו דמיירי‬
‫היותר טוב וכשר‪.‬‬ ‫בקטנה אי יש לה ב ‪ ,‬אמנ אח נ"ל דהיינו‬
‫יתומה קטנה שהאח יכול להשיאה ואפשר צ"ל אח‬
‫‡‪ Ì Ó‬א אי אפשר אינני מוצא שו היתר לגרשה‬ ‫או א במקו ב דכשנתקדשה ע"י האח מתגרשת‬
‫על ידו כמו ע"י האב‪ ,‬מה תאמר משלחה וחוזרת‬
‫ממש ולהסיר ממנה ש אישות‪ ,‬א להתיר‬ ‫הא האח יכול להשיאה לאחר וא"כ צ"ל אע"ג‬
‫לו חר דר"ג והאב הרוצה בזה ישלש ס כתובתה‬ ‫דעכשיו שטי' ונישואי יתומה ע"י א ואח תקנתא‬
‫ותוספתא באופ שתיזו ותתפרנס לעול מאות‬ ‫דרבנ היא ולשוטה לא עבדי תקנתא מ"מ היינו‬
‫הפירות וייחד לה מקו ודירה שלא תהי' הפקר‪ ,‬ואז‬ ‫לתק נישואי שוטה אבל קטנה יתומה לא תקנה‬
‫ישלש גט ביד שליח להולכה שא אולי תשתפה‬

‫‪‰Ù‚ ‰Ùχ„ ÌÂ˘Ó ¯ÂÒ‡Ï Ôȇ Î"‡Â ,ÔÈ‡Â˘ ˙ÏÈÁ˙· ‰ÊÓ Ú„È ‡Ï˘ ÔÚÂË ÏÚ·‰˘ Ô¢‡¯‰ ·˙ÎÓ· Ó"¯ ·˙Î ‡Ï‰ Ò"˙Á‰ ˙Ú„Ï Û‡Â‬‬
‫‪ʇ ‡Ï‰ ,‰ÓÚ ¯„ „ÂÚ ÂÏ Ú„Â ˘Î Î"Á‡ ۇ ,'ȯËÙ ‡ ÓÁ¯ Ò ‡Â ,‰˘¯‚Ï Í¯ËˆÈ ‰Ë¢ ÌÈ˙Ú ‡È‰˘ ‰È˙Ú„‡ ˜ÈÒ‡ ‡Ï„ ‰‡¯ÎÂ‬‬
‫‪¯·„ ¯·„ ÛÏÈÏ ˙"‡Â ,ÔȯÂÒȇ· ÔÓ‡ ‡"Ú „ÂÚ ,‡ÏÂ˜Ï Ô ·¯„ ˜ÙÒÂ Ô ·¯„Ó ÔÈ Ú‰ ÏÎ ‡Ï‰ ,ÂÏ ÔÈÓ‡‰Ï Ôȇ˘ ˙"‡Â ,¯·ÎÓ ˙„ÓÂÏÓ ‰˙ȉ‬‬
‫‪˙"‡Â (:‰Ò Û„) ÔÈ˘Â„È˜ Ò"˘‰ ˙ÈÈ˘Â˜Î ÈÓ„ ÌÈ„Ú ‰‡ÓÎ „"Ú· ˙‡„‰ ,‰· ˙ÂÎÊ „ÂÚ ÂÏ Ôȇ Â˙‡Ó ˙˘¯Â‚Ó ‡È‰ Ìȯ·„ ÈÙÏ ‡Ï‰ ,ÔÂÓÓÓ‬‬
‫‪Â˙‡„‰· ·Á ‡Ï˘ ÔÂÈΠ,Ô‰ÎÏ ‰¯Â҇ ˙˘¯‚˙Ó È Â‚ Ïη ‡˙Èȯ‡„Ó ‡Ï‰ (‡"Ú ÛÂÒ '‚) ÔÈËÈ‚ 'ÒÂ˙ ˘"ÓΠԉ· ‰Ï ¯Ò‡„ È È¯Á‡Ï ·Á‬‬
‫‪ÂÁÏ˘Ó Í¯ÂˆÏ„ ¯Ó‡ Î"Á‡Â ,ÈÏ ¯Ó‡˘ ÁÈÏ˘· 'ÈÈÓ ˙‰‚‰ ˙ ÂÂÎ ‰Ê ,ÔȯÂÒȇ· ÔÓ‡ ‡"Ú ÔÈ„‰ ¯‡˘ ·Â˘Â ,ÔÂÓÓÓ ÏÊ‚· 'ÈÏ ÏÈʇ Ì„‡ Ì¢Ï‬‬
‫‡‪„"Ú· ˙‡„‰ ·Â˘ ÌȯÁ‡Ï ·Á ‡Ï„ ÔÂÈ΄ ‰ËÂ˘Ù Â˙ ÂÂÎ Ìχ ,ÌȘÁ„ ‰Óη ÂÒ Î Â ‡Â‰ ‰Â¯Ú·˘ ¯·„ ‡‰ ÌÈ Â¯Á‡‰ ‰Ó˙ ,ÔÓ‡ „ ¯Ó‬‬
‫˘‡‪ÌÈ„ÂÓ Ì‰È ˘Â Ș„ ÂÙ· ‰ÓÚ ÔÏ Â˙˘‡ ˘¯‚Ó· ÔÈËÈ‚ Ê"‡È¯· ÚÓ˘Ó ÔΠ,ÔÂÓÓÓ ¯·„ ¯·„ ˘"Ê‚· ¯ÂÒ‡Ï Ôȇ ,ÌÈ„Ú ‰‡ÓÎ Â˙˘‡ ‰ È‬‬

‫˘‪.Ï" ‰ ÌÚËÓ ‡Â‰Â ,ÔÓ‡ 'ÈÏÚ ‡· ‡Ï‬‬
‫‚‪.'· ÔÓÈÒ ÏÈÚÏ ‰ÒÙ„ ˘ ‰·Â˘˙Ï ‰ ÂÂΉ ‰‡¯ Î .‬‬