Page 62 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫‪Î‬‬

‫עליה כמ"ש הרא"ש להדי' בפ"ק דב"מ )ש ( דבר‬ ‫הוא חוב לא מהני השליחות מעיקרא כיו שהעני‬
‫זה‪ ,‰‬אבל לחוב אותו שיש לו עסק עמו יכול הוא‬ ‫חוב והשתא הוא דמתרצה ע"ש דבריו בביאור ואי‬
‫להרשות ולהעמידו כמו עצמו‪ ,‬והבעל אינו משתעבד‬ ‫חולק על זה‚‪ .‬והשתא ממילא נימא דמתני' דאמר ת‬
‫לכל חיובי שיש להאשה עליו אלא עד זמ שירצה‬ ‫גט זה מיירי שית לה גט ע"י רצוי ופיוס ונתרצית‬
‫הוא לגרשה‪ ,‬או הוא או ע"י שלוחו כמו שנתנה לו‬ ‫ונתפייסה לקבל‪ ,‬ומ"מ כיו שחוב הוא לה יכול‬
‫התורה רשות‪ ,‬ומיד שדעתו לגרשה בי ע"י עצמו בי‬ ‫לחזור בה שלא זכה השליח עבורה בשעת מינוי‬
‫ע"י שלוחו בטל ממנו כל חיובו וממילא אי לה חוב‬
‫וג היא אדעתא דהכי נתקדשה לו‪ ,‬ופרשת גירושי‬ ‫השליחות‪.‬‬
‫מיירו ממגרש בעל כרחה שהקדיחה תבשילו או מצא‬
‫אחרת נאה הימנה )גיטי צ‪ ,‬א(‪ ,‬והרי חוב הוא לה‬ ‫‡‪ Ì Ó‬נהי דלא נדחה דברי נב"י הנ"ל מגמרא‬
‫שהרי מותרת היתה לו אלא שמגרשה משו תבשילו‬
‫שהקדיחה ואפ"ה כתי' ושלחה שעושה שליח‪ ,‬ואטו‬ ‫דמעלתו‪ ,‬מ"מ כבר אידחא לי' ממה שהעיד‬
‫סכינא חריפא מפסקא קרא דדיני גירושי בע"כ מיירו‬ ‫הגאו ז"ל בעצמו במהדורא תנינא בחלק א"ע סי'‬
‫ק"י שהקשו לו כמה גדולי' מש"ס דגטי יו"ד ע"א‬
‫בעצמו‪ ,‬ודיני שליחות מיירו ברצונה אתמהה‪.Â‬‬ ‫שליחות בע"כ בגטי איתא ובקידושי ליתא„‪ ,‬ונכנס‬
‫ש בדוחקי גדולי לעשות סניגורי' לדבריו ואי‬
‫‪ ˙ˆ˜Â‬ראי' מגיטי ע"ה ע"א‪ Ê‬ולכאורה מאי מוכיח‬
‫להארי בה ‪.‬‬
‫דלמא לעול נתינה בע"כ שמיה נתינה אלא‬
‫שלפעמי הי' צרי להוציא מאתי על מנה וליסע‬ ‫‪ ‡¯·ÒÓÂ‬כתב מעלתו כש שיכול לעשות שליח‬
‫בעצמו לש לתת המעות בע"כ ולא מצי לשויא‬
‫שליח לנתינה בע"כ‪ .‬משו"ה תיק הלל לשכה ומשו‬ ‫לתפוס מהלוה שלו בעל כרחו כיו‬
‫הפקר ב"ד‪ ,‬ועוד יד ב"ד וה"ל כאפוטרופוס לדעת‬ ‫שמשועבד לו ה"נ יכול לעשות שליח לגרש אשתו‬
‫הפוסקי דנעשה שליח לחוב וא"כ מאי מוכיח רבא‪,‬‬ ‫בע"כ שמשועבדת לו‪ ,‬סברא זו הזכיר הגאו הנ"ל‬
‫ועיי' כעי ק' זו בט"ז יו"ד סי' רל"ב סקי"ט‪ ,‬ויש‬ ‫במהדורא תנינא סימ הנ"ל‪ ,‬ויפה דחה שאי הדמיו‬
‫לדחות קצת דהת נמי מצוה על הלוקח לקבל מעות‬ ‫עולה יפה‪ ,‬בשלמא לוה מצוה עליו לפרוע חובו‬
‫פדיו ביתו וכ משמע קצת בחי' רשב"א בגטי ש‬ ‫וכשמשתמט שלא לפרוע איסורא עביד‪ ,‬משו"ה די‬
‫וה"ל כמו לוה מ"מ בלי שו ראיה נ"ל סברתי‬ ‫הוא שג השליח יכול לכופו‪ ,‬משא"כ האשה אי‬
‫עליה מצוה להתגרש בע"כ‪ ,‬וא תשמיט עצמה שלא‬
‫אמתית‪.Á‬‬ ‫תתגרש לא עבדי איסורא‪ ,‬א"כ אי זה נעשה שליח‬

‫‪˜"˘Ú ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù .Á"‰Ú·‰ "‡ ‰Î¯·· ÌÈÈÒ‡Â‬‬ ‫לחובתה אלו דבריו ז"ל‪.‬‬
‫‪.˜"ÙÏ „"Ú˜˙ ¯„‡ Ë"È‬‬
‫‪ È ‡Â‬אומר אעפ"י שאמת הוא שאי הדמיו מלוה‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬
‫לאשה עולה יפה‪ ,‬מ"מ מסברא פשוטה אינו‬
‫נראה שנתכוי הרא"ש אלא לחוב לאחריני שאי לו‬
‫עמה עסק‪ ,‬ואי לו להמשלח כח לכתוב הרשאה‬

‫‚‪˙"¢·Â (Ê ˙‡ ‡"Ù Èʇ‚χ Ë"ȯ‰Ó· ‡·Â‰)  'ÈÒ ‰ ˙Ó ‰ÈÎÊ 'ω Ìȯه ‰ ÁÓ .‰Îω ˜ÒÙ ÔÈ ÚÏ ‰"„ Ì˘ ‡"·˘¯‰ 'ÈÁ· ·Ëȉ ÔÈÈÚ .‬‬

‫‪.‡ ÔÓÈÒ ‡"Á Ê"‰Ú·‡ ˜ÁˆÈ ÔÈÚ‬‬
‫„‪,ËȘ 'ÈÒ Ì‰¯·‡ ˙ȯ· ˙"¢ „Ș 'ÈÒ Ú"‰‡ Ìȯه ˙È· ˙"¢ ÊÎ 'ÈÒ Ú"‰‡ ‡¯‚ȇ ÌÏÂ˘Ó Â È·¯ ˙"¢ ,„ 'ÚÒ Â˘ 'ÈÒ ¯È‡Ó ˙È· ‰‡¯ .‬‬

‫˘‪Á"‰Âˆ˜ 'ÈÚ .Â"˜Ò ËȘ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"˙Ù· Î"˘Ó „ȯ ˙‡ È‰Ï˘· (·Ú˜˙ ‡˘¯Â) ¯˘Â˜Ó Ë‚Â ËΘ 'ÈÒ Î"ÂÙ· Ú˘Â‰È ¯ÙÒ ˙"Â‬‬

‫‪,· ˜ È"ÒÂÒ ‡"Á ÏÈÚÏ Ò"Á ˙"¢·˘ ‡"Ú¯ ˙·Â˘˙ ,ÂÒ 'ÈÒ ˙"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ 'ÈÚ .¯Á‡ ÌÚËÓ È"·Â ‰ ȯ·„Ï ‰Á„˘ ·"˜Ò ·Ù˜ 'ÈÒ‬‬

‫‪.Ì˘ Á"‰Âˆ˜‰ ÏÚ ÌÚË Í¯· ˙‰‚‰‬‬
‫‪.ËÙ 'ÈÒ „Ù 'ÈÒ ÔÂȈ ˙·È˘ ˙"¢·Â Ë ˜ ÈÒÂ Ì Ó‡Â ‰"„ ·È˜ 'ÈÒ Ì˘ È"·Â · ‰‡¯Â .‚È 'ÈÒ · ,‡È ÔÈËÈ‚ ˘"‡¯‰ ȘÒÙ 'ÈÚ .‰‬‬
‫‪‡"Á ÌÈÈÁ ‰ ÁÓ ˙"Â˘Â Ó 'ÈÒ Ó"ÂÁ ¯ÙÂÒ ·˙Î ˙"¢ 'ÈÚ .„" ÚÏ Í‡ ‰"„ Ì˘ Ìȯه ˙È· ˙"Â˘Â Ì˘ ¯È‡Ó ˙È·‰ È"·Â ‰ ÏÚ Â˘˜‰ ÔΠ.Â‬‬

‫‪.‡ ,È ÔÈËÈ‚ „„ „È·Â ‡ˆ 'ÈÒ‬‬
‫‪ÂÁ¯ÂÎ ÏÚ ,˙˘¯Â‚Ó Â˙Ú„Ó ÂÏ ‰ ˙  ÊÂÊ ÌÈ˙‡Ó ÈÏ È ˙˙˘ ˙ Ó ÏÚ ÍËÈ‚ ‰Ê ȯ‰ ÚÓ˘ Ïω Ï˘ Â˙ ˜˙Ó ‡·¯ ¯Ó‡ :·"Ú ÛÂÒ „"Ú Ì˘ .Ê‬‬

‫‡‪Ê"Ú .‰ È˙ ‡È‰ ‡Ï ‰ÈÁ¯Î ÏÚ· ‰ È˙ ‡ÓÏÚ·„ ÏÏÎÓ ‰ È˙ ‰ÈÏ ‡È‰„ Î"Ú· ‰ È˙ È Â˜˙Ï ÏÏ‰Ï ‰ÈÏ Íȯˈȇ„Ó ˙˘¯Â‚Ó ‰ È‬‬

‫˜‡‪. ȷ¯ È‬‬
‫‪È˙·˙Î Ì Ó‡ ̇ :Ï"Ê ‚ '·ÂÁ "χ¯˘È ԯ‰‡ ˙È·" ı·Â˜‰ ÍÂ˙Ó ‡˜·˜ÚÈ È·¯  ·Ï ‰·Â˘˙· È"·Â ‰ ‰Ê· ·È˘‰˘ ‰Ó ‡È·‰Ï ÔÂÎ Ï ‰‡¯ .Á‬‬

‫·‪˙ÁÎ˘Ó Ó"Ó .‰˘‡Ï ·Á„ Ì¢· ÁÈÏ˘ È"Ú Î"Ú· ˘¯‚Ï ÔÈÏÂÎÈ Âȉ ‡Ï „ÂÓÏ˙‰ ÔÓÊ· ÂÏÈÙ‡ ˘"‡¯‰ ȯ·„Ï„ .˘„Á ¯·„ ȯ·Á‬‬

‫‚‪·Á  ȇ˘ ˙ÁÎ˘Ó Ô‰Î ÏÚ ‰¯Ò‡Ï 'Èه ,Ò¯‡‰ ÏÚ „·ÚÈ˘ Ì¢ ‰Ò¯‡‰Ï Ôȇ ÔÈÈ„Ú˘ .‰Ï ·ÂÁ  ȇ˘ ‰Ò¯‡· .ÁÈÏ˘ È"Ú Î"Ú· ÔÈ˘Â¯È‬‬

‫‪ÌȯÁ‡Ï ·Á ȯ˜Ó ‡Ï ‰Ê„ Ú„Â .ÌȯÁ‡Ï ·Á ȉ ‡Ï ‰Ê„ ÁÈÏ˘ È"Ú Î"Ú· ‰˘¯‚Ï ÏÂÎÈ ‡Â‰ ,‰ÊÏ ‰Ò¯‡˙  ¯·Î ‰˘Â¯‚ ‰˙ȉ ̇ Ô‚Π,‰Ï‬‬