Page 159 - IYUN
P. 159
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי רעג -שיהיה הקידוש במקום סעודה קנט
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) אינו נהנה אז ,רק בדבר שהוא חוב ,כגון קידוש וכיוצא בו אדם מוציא חבירו{ .ס"ק
יז-יח}.
ב .אשה אלמנה שאינה יודעת לקדש -לא תוכל ליכנס בבית אחר לשמוע קידוש ,כיון
שאינה סועדת שם כלל ,אלא יכנס אחר לביתה לקדש לפניה ,ומהני זה אף שהוא
אינו יוצא עתה בהקידוש{ .ס"ק כ}.
ג .יודעים בעצמם לקדש ,לכתחילה ובדיעבד ומ"ט -והוא שאינם יודעים (שו"ע) .דאם
יודעים לקדש בעצמם אינו יכול להוציאם בקידוש שלו אם אינו יוצא אז בעצמו
בהקידוש .בין מפני שאינו אוכל עמהם שם או מפני שכבר יצא .והפר"ח חולק
וס"ל דבכל גווני יוכל להוציאם .ובדיעבד מוציא בכל גווני ,אך לכתחלה המצוה
שיקדש בעצמו{ .ס"ק כ ואות כב וד"ה והוא}.
ד .בקטנים ומ"ט -מותר לקדש לקטנים אף על פי שאינו אוכל עמהם ,כדי לחנכם
במצות .והוא שאינם יודעים לקדש בעצמם .ואפילו קטנים שאינם בני ביתו{ .ס"ק
טז ואות יז}.
ה .בקידוש של יום ומ"ט -אפילו קידוש של יום (רמ"א) .אף דשם כל הקידוש הוא רק
בפה"ג לבד ,מ"מ כיון דהיא מצוה ועיקרו נתקן שלא בשביל הנאה אלא מצוה
עליו כשאר מצות ,מש"ה מוציא אחרים אף על פי שאינו נהנה ,כקידוש הלילה.
{ס"ק יט}.
ו .בברכת הפת -אינו מוציא אם אינו אוכל עמהם ,דאף שהם חוב ,אין החוב עליו
משום מצוה ,אלא כדי שיהנה מסעודת שבת ,ואין להמצוה עצמה חוב ,דהא
אם הוא נהנה ממה שמתענה א"צ לאכול ,ע"כ אין מוציא אחרים אם אינו אוכל
עמהם{ .ס"ק יט ועי' אות יט}.
ז .אם קידש על הפת -מוציא גם בברכת המוציא ,דהאי ברכת המוציא כברכת בפה"ג
לקידוש היין דמיא{ .ס"ק יט}.
סעיף ה
ד[ קידוש במקום סעודה; הסעודה:
א .האם יוצא; (א) בכוס של יין -כתבו הגאונים אפילו אכל דבר מועט או שתה כוס
יין (שו"ע) .ולכמה ראשונים אינו יוצא ידי קידוש במקום סעודה ע"י כוס יין ,וע"כ
אין להקל בזה אלא במקום הדחק{ .ס"ק כה}.
(ב) בשכר וחמר מדינה -אין יוצא בם דלא סעיד הלב כמו יין{ .ס"ק כה}.
הולך
במדבר
(שמד)