Page 162 - IYUN
P. 162

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫קסב‬

         ‫סימן רעד ‪ -‬דיני בציעת הפת בשבת‬

                                  ‫סעיף א‬

                                                            ‫א[ לחם משנה‪:‬‬
                               ‫א‪ .‬מ"ט ‪ -‬זכר למן דכתיב לקטו לחם משנה {ס"ק א}‪.‬‬
‫ב‪ .‬דין הנשים בו ומ"ט ‪ -‬גם הנשים מחויבות בלחם משנה שהיו ג"כ בנס המן‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
  ‫ג‪ .‬האם יוצא בפת כסנין ‪ -‬עיין לעיל בסימן קס"ח ס"ז שם במ"ב ובה"ל‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫ד‪ .‬עוגה שנשרפה קצת ועדיין לא נחתך ממנה‪ ,‬האם יוצא בה ‪ -‬יש אומרים דיוצאין בו‬

                                                    ‫לענין לחם משנה‪{ .‬ס"ק ב}‪.‬‬
‫ה‪ .‬האם מעכב בזה פת שלימה ‪ -‬אם אין לו פת שלמה אינו מעכב‪ .‬ויכול לקדש אפילו‬

                                                         ‫על כזית פת‪{ .‬ס"ק ב}‪.‬‬
‫ו‪ .‬איך יצאו גם השומעים ידי לחם משנה ‪ -‬נכון לנהוג שזה שבוצע יכוין לפטור בברכת‬
‫המוציא כל המסובין‪ ,‬וגם יאמר להמסובין שיכוונו לצאת בברכתו כדי שכולם‬
‫יצאו בלחם משנה‪[ .‬וכשמוציא אחרים יאמר 'ברשות רבותי' אף על פי שהוא הבעה"ב או‬

                                                 ‫הגדול והוא מדרך ענוה]‪{ .‬ס"ק ב}‪.‬‬
‫ז‪ .‬האם בוצע את שניהם‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה (שו"ע)‪ .‬שהרי‬
‫לא נאמר לחם משנה אלא בלקיטה‪ .‬ורש"ל ושל"ה נהגו לחתוך שניהם‪ ,‬כפירוש‬

                  ‫הרשב"א‪ ,‬וכן הסכים הגר"א‪ .‬והעולם נוהגין כהשו"ע‪{ .‬ס"ק ד}‪.‬‬
‫ח‪ .‬האם בוצע את התחתונה או את העליונה ומדוע ‪ -‬בוצע התחתונה (שו"ע)‪ .‬הגה‪:‬‬
‫ודוקא בלילי שבת‪ ,‬אבל ביום השבת או בלילי יו"ט בוצע על העליונה‪ .‬והטעם‬
‫הוא על דרך הקבלה (רמ"א)‪ .‬והב"ח תמה דאין מעבירין על המצות‪ ,‬והט"ז תיקן זה‬
‫ונהג להניח התחתון קרוב אליו יותר מן העליון ונמצא שפוגע תחלה בתחתונה‪.‬‬
‫או לוקחין העליונה בשעת ברכת המוציא ומניחין אותה למטה ובוצעין עליה‪.‬‬

                                                                      ‫{ס"ק ה}‪.‬‬
‫ט‪ .‬אימתי בוצע‪ ,‬ומ"ט‪ ,‬ואיך נוהגים בזה המדקדקים ‪ -‬כ' לעיל סימן קס"ז ס"א בהג"ה‬
‫שלא יחתוך בככר עד אחר הברכה‪ ,‬כדי שיהיו הככרות שלמות‪ ,‬עי"ש‪ .‬והמדקדקים‬

                                     ‫רגילים לרשום בסכין קודם ברכה‪{ .‬ס"ק ה}‪.‬‬
   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167