Page 165 - IYUN
P. 165
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי רעה -דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת קסה
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) ב[ בשאר נרות:
א .בנר של שעוה או ֵ֨ח ֶלב ומ"ט -וכן בנר של שעוה (שו"ע) .שמא ימחוט (שמסיר
ראש הפתילה להסיר חשכה) ונמצא שהוא מכבה{ .סק"ג} .והב"ח בשם רש"ל כתב
דנהגו להקל לבדוק כלים וציצית ולקרות אצל נר של שעוה וה"ה חלב ,דבזה לא
שייך שמא יטה רק שמא ימחוט ,וכיבוי הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ולא הוי
איסורא דאורייתא ,וכ"כ הט"ז .ומסיק המג"א דשלא לצורך יש להחמיר ,דהא י"א
דכיבוי הוי מלאכה דאורייתא .והא"ר כתב בשם המיו"ט דבנר של שעוה שייך ג"כ
שמא יטה ,וכ"כ הגר"א{ .סק"ד}.
ב .בעומד נר של שמן ונר של שעוה וחלב סמוכים -אין להתיר אפילו לדעת רש"ל.
{ד"ה וכן בנר}.
ג .בנרות הטובים שלנו [שקורין סטארין] -מותר לקרות לפניהם לכו"ע ,דלא שייך שמא
יטה רק בדבר שדרכו להטות לפעמים בחול כדי שידלק יפה ,ובנר (סטארין) ידוע
דאין צריך להטייה כלל לעולם ,וכ"ש דלא שייך בו שמא ימחוט ,דאורו צלול מאד
ואין צריך כלל לזה{ .ס"ק ד}.
ד .בעומד נר של שמן ונר שקורין סטרין סמוכים -נראה דמותר לקרות לפני הנר שמן
כ"ז שהסטארין דולק{ .ד"ה וכן בנר}.
ה .לאור לאמפ [פתילית גאז] – כתב בביה"ל מעולם תמהתי על מה נוהגין כהיום רובא
דאינשי להקל בזה לקרות לאורם[ .ושמעתי על אנשי מעשה שכותבין על חתיכת נייר
באותיות גדולות 'שבת היום ואסור להדליק' ומדבקין מבעוד יום הנייר במקום (השרייפיל),
ונראה שע"ז בודאי יש לסמוך להקל כמובא לעיל] .אמנם מצאתי בספר מסגרת השלחן
שהאריך בזה והביא דעת האוסרין אך לבסוף מסיק בשם כמה גדולים שצדדו
להתיר ,והלכך היכא דנותן הרבה נפט בלאמ"פ ,וימשוך בע"ש הפתילה לחוץ
שיהיה אורו רב כדרכו בחול ,אז אין חשש שמא יתקנו בשבת .עכ"ד בקצרה .ואף
שאין היתר זה ברור ,מ"מ יש לסמוך להקל לענין ת"ת שלא לבטל ,ובפרט אם הוא
לומד בביהמ"ד אצל נר של נפט נוכל לצרף דעת האו"ז שמתיר בצבור .וכ"ז אם
א"א לו באופן אחר ,אבל לכתחלה בביתו טוב ונכון שיעשה באופן ההיתר לכו"ע
וכמו שיעצנו מתחלה{ .ד"ה לאור הנר}.
ו .אדם חשוב -עכשיו אין להתיר באדם חשוב .ומ"מ בהצטרף לזה ג"כ שהיה נר של
שעוה וחלב ,נראה דאין להחמיר בזה {ס"ק יב}.
הולך
במדבר
(שמד)